הכסף שלנו

בקצרה

קובע עונש מוות למי שגורם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור — ביהודה ושומרון לתושבי האזור, ובישראל למי שעשה זאת כדי לשלול את קיום המדינה.

על מי זה חלעל מי שיורשעו בגרימת מוות בכוונה במעשה טרור.
מה זה אומר בפועל
  • ביהודה ושומרון: תושב האזור (לא אזרח או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור — עונשו מוות בלבד. בית המשפט הצבאי רשאי, מנימוקים מיוחדים, להטיל במקומו מאסר עולם.
  • בישראל: מי שגרם בכוונה למותו של אדם במעשה טרור, מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל — עונשו מוות או מאסר עולם בלבד.
  • אפשר לגזור עונש מוות גם אם התביעה לא ביקשה אותו, ובבית המשפט הצבאי גם בלי החלטה פה אחד. מפקד כוחות צה״ל באזור לא יכול לחון או להקל עונש כזה.
  • גזר הדין מבוצע בתלייה, בידי שירות בתי הסוהר, תוך 90 יום מרגע שהוא סופי. ראש הממשלה יכול לבקש מבית המשפט לדחות את הביצוע, עד 180 יום בסך הכול.
  • מי שהורשע, נאשם או חשוד בעבירה שדינה מוות לא ייכלל בשחרור אסירים לפי החלטת ממשלה. הנידון מוחזק ככל האפשר בנפרד, זהות הסוהרים המבצעים חסויה, ונציג משפחות הנפגעים יכול להיות נוכח בביצוע.
למה נחקקלפי סעיף המטרה בחוק: לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, כאמצעי למאבק בטרור — להגנה על המדינה, אזרחיה ותושביה, להגברת ההרתעה, למניעת פיגועי מיקוח וכגמול על מעשיהם.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2026) · התקציר הרשמי של הכנסת. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

התקציר הרשמי של הכנסת

במסגרת חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026, נקבע כי שר הביטחון יורה למפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון לתקן את הצו בדבר הוראות ביטחון, כך שעל תושב האזור (למעט אזרח ישראלי או תושב ישראל) שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור, כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, יוטל עונש מוות בלבד – אלא אם מצא בית המשפט הצבאי, מנימוקים מיוחדים, כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלן ראוי להטיל עונש מאסר עולם. סמכותו של בית המשפט הצבאי לגזור עונש מוות לא תותנה בבקשת התביעה, בהחלטה פה אחד של הרכב השופטים, או בכך שדרגת השופטים אינה פחותה מסגן אלוף. מפקד כוחות צה"ל באזור לא יהיה רשאי לחון, להקל או להמיר עונש מוות שנגזר על מחבל. כמו כן, נקבעה הוראה ייחודית לעניין סמכות השיפוט של תושבי יהודה ושומרון, ולפיה מקום העמדתם לדין – בבתי המשפט האזרחיים בישראל או בבתי המשפט הצבאיים ביהודה והשומרון, ייקבע בהתאם למדיניות שיקבע שר הביטחון בנושא. בנוסף, תוקן חוק העונשין כך שאדם הגורם למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל בנסיבות של מעשה טרור, דינו יהיה מיתה או מאסר עולם בלבד. סמכות בית המשפט האזרחי להטיל עונש מוות בעבירות אלו, ולפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, לא תותנה בכך שהתביעה ביקשה זאת. עוד נקבע כי גזר דין מוות יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מיום שהפך לחלוט. החוק מסמיך את ראש הממשלה לבקש מבית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין מסיבות מיוחדות שיירשמו ולתקופה מצטברת שלא תעלה על 180 ימים. עוד תוקן חוק הממשלה, כך שאם תחליט לשחרר אסיר מטעמים של ניהול יחסי החוץ והביטחון של המדינה, היא לא תוכל להורות על שחרור ממאסר של אדם שהורשע, חשוד או נאשם בעבירה שדינה מיתה. לבסוף, תוקנה פקודת בתי הסוהר לשם הסדרת תנאי החזקתו של נידון למוות בנפרד משאר האסירים ותוך הגבלת הגישה אליו למורשים בלבד. החוק מחיל הוראות סודיות מחמירות על זהות הסוהרים והנהלים, שהפרתן ופרסום פרטים ללא היתר מהווים עבירה פלילית, ומעגן את זכותם של משפחות נפגעי העבירה לקבל עדכון בעניין ההוצאה להורג ולנציגיהן להיות נוכחים בעת ביצוע גזר הדין.

תיקונים היסטוריים

החוק לא תוקן מאז שנחקק.

החוק המקורי: 5 באפר׳ 2026 · רשומות (PDF)