הכסף שלנו

לרשימת החוקים

חל היום חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, התשפ"ה-2024

עד 30 בדצמ׳ 2026

דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת

דברי ההסבר של הצעת החוק המקורית (PDF)

בקצרה

מאפשר לבית המשפט המחוזי להטיל בצו מגבלות על אדם שפועל בארגון פשיעה — כמו איסור כניסה למקומות, מעצר בית או איסור יציאה מהארץ — כדי למנוע פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, בלי הליך פלילי.

על מי זה חלעל אנשים שפועלים במסגרת ארגון פשיעה.
מה זה אומר בפועל
  • המשטרה מבקשת (המפכ"ל או ראש אגף החקירות והמודיעין), באישור היועץ המשפטי לממשלה, ונשיא בית המשפט המחוזי או סגנו מחליט. עליו להשתכנע שהצו חיוני למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, ושאי אפשר להשיג זאת בהליך פלילי או בדרך שפוגעת פחות.
  • המגבלות האפשריות: איסור כניסה למקומות או חובה לגור במקום מסוים, איסור יציאה מהבית (כל היממה או חלק ממנה), איסור קשר עם אנשים, התייצבות בתחנת משטרה, מגבלות על נהיגה, על החזקת חפצים ועל שימוש באינטרנט, ואיסור יציאה מהארץ.
  • צו תקף עד חודשיים (איסור יציאה מהבית — עד 45 יום). אפשר לתת צו חדש, אבל בסך הכול לא יותר משישה חודשים (איסור יציאה מהבית — שלושה חודשים).
  • בית המשפט יכול להחליט על סמך מידע מודיעיני שלא נחשף לאדם, ואז מוסרים לו תמצית ממנו. אפשר לערור לבית המשפט העליון. בצו אפשר לתת למשטרה סמכות לחפש בבית, על הגוף ובמחשב של האדם.
  • מי שמפר את הצו צפוי לעד ארבע שנות מאסר, ובלי טעמים מיוחדים — לפחות רבע מזה.
למה נחקקלפי סעיף המטרה בחוק: להגן על הציבור מפני עבירות חמורות של ארגוני פשיעה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2024). נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

התקציר הרשמי של הכנסת

במסגרת החוק נקבע, כהוראת שעה למשך שנתיים, כי נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו רשאי, לבקשת המפכ"ל או קצין בדרגת ניצב המכהן כראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ולאחר אישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך מטעמו או אצל לו את סמכותו, להטיל בצו מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, אם שוכנע כי יש יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו והמגבלות הקבועות בו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה (להלן – צו הגבלה שיפוטי). המגבלות אותן ניתן להטיל כאמור מנויות בחוק, וכוללות, בין היתר, מגבלה על כניסה למקום בארץ, איסור יציאה ממקום המגורים, איסור על קיום קשר עם אדם ואף איסור יציאה מהארץ. לצד זאת, נקבע כי תוקפו של הצו שיינתן לא יעלה על חודשיים, למעט בצו הנוגע למגבלת איסור יציאה ממקום מגורים, שתוקפו לא יעלה על 45 ימים. ניתן להטיל צו לתקופה קצרה מכך, ולהאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על התקופה המרבית. יחד עם זאת, אין מניעה להורות על הוצאת צו הגבלה שיפוטי חדש בתום התקופה המרבית. מעבר לכך, בית המשפט שהוציא את הצו, רשאי לקבוע בו סמכויות למשטרת ישראל לשם הבטחת קיומו של הצו, לרבות כניסה למקום המשמש למגוריו של האדם שכלפיו הוצא הצו, חיפוש על גופו וחדירה לחומר מחשב הנמצא בחזקתו או שליטתו. כמו כן, נקבעו הסדרים נוספים בחוק, וביניהם: סדרי הדין להגשת הבקשה להוצאת צו כאמור והדיון בבקשה, עיון חוזר בבקשה וערר, סמכות מעצר נגד אדם שהפר צו הגבלה שיפוטי ובכלל זה עונש מאסר של ארבע שנים אשר לא יפחת מרבע מהעונש, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונש מטעמים מיוחדים שיירשמו, וכן חובת דיווח של השר לביטחון לאומי לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אחת לארבעה חודשים בדבר מימוש החוק.

תיקונים היסטוריים

החוק לא תוקן מאז שנחקק.

החוק המקורי: 16 בדצמ׳ 2024 · רשומות (PDF)