כשאדם המית את בן או בת זוגו, ילדיהם מקבלים את ההחלטות על דירת המשפחה — בלי צורך בהסכמתו.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2024) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק קובע שבמקרה בו אדם מורשע בהמתה של בן זוגו ולבני הזוג יש דירת מגורים משותפת, ההחלטות באשר לניהול הדירה יתקבלו על ידי הילדים המשותפים או ילדי בן הזוג שהומת בלבד, ללא צורך בהסכמת בן הזוג הממית. הילדים יוכלו להחליט לגור בדירה ללא הסכמת בן הזוג הממית כאמור, או לחילופין להשכיר או למכור את הדירה, ואולם החלטה על מכירת הדירה תהיה טעונה את אישורו של בית המשפט. בכל מקרה, ככל שהתקבלה תמורה מהשכרה או ממכירה של הדירה, בן הזוג שהמית יקבלו את חלקו. החוק קובע כי למעט החלטה באשר לעסקה במקרקעין הטעונה רישום, ההסדר יחול כבר מעת הגשת כתב האישום. בנוסף, אם חויב בן הזוג הממית במזונות או במדור עבור הילדים, יוכלו הילדים לקזז את הסכומים המגיעים להם מהכספים להם הוא זכאי מהם כתמורה מהשכרה או מכירה של הדירה.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.