הכסף שלנו

לרשימת החוקים

חל היום חוק הרשויות המקומיות (הקרן להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור), התשפ"ג-2023

דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת

דברי ההסבר של הצעת החוק המקורית (PDF)

בקצרה

מקים קרן שאליה מעבירות הרשויות המקומיות חלק מהגידול בארנונה שהן גובות מעסקים, והיא מחלקת לרשויות מענקים לפי מספר הדירות שנוספו בהן.

על מי זה חלעל העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות.
מה זה אומר בפועל
  • כל רשות מעבירה לקרן מדי שנה חלק מהגידול בהכנסות שלה מארנונה על נכסים שאינם למגורים — בין 7.5% ל־28%, ושיעור גבוה יותר ככל שההכנסה הזו לתושב גבוהה יותר. רשות שההכנסה הזו לא גדלה אצלה לעומת 2022 לא מעבירה כלום.
  • הקרן נותנת לכל רשות מענק שנתי על כל דירה שנוספה בה: 1,000 ₪ לדירה שנוספה בשנים 2018–2020, ומענק גבוה יותר (שמתעדכן מדי שנה) לדירה שנוספה מ־2021. אם אין בקרן די כסף, המענקים מוקטנים באופן יחסי.
  • רשות שלא מעבירה את ההפרשה בזמן משלמת ריבית ודמי פיגורים, לא מקבלת מענקים עד שתשלם, והחשב הכללי רשאי לקזז את החוב מכספי ממשלה שמגיעים לה.
  • את הקרן מנהלת מועצה של שבעה חברים — נציגי משרדי האוצר, הפנים וראש הממשלה, איש אקדמיה ונציגי השלטון המקומי — בראשות יושב ראש מרכז השלטון המקומי. הקרן חלה גם על רשויות מקומיות ביהודה ושומרון.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: הארנונה על עסקים גבוהה בהרבה מהארנונה על דירות, בעוד שתושבים עולים לרשות יותר (חינוך, רווחה ועוד). לכן יש לרשויות תמריץ לתכנן שטחי מסחר ותעסוקה במקום דירות, וזה תורם להיצע דיור נמוך ולעליית מחירי הדירות.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות — פרק י"ט בחוק התוכנית הכלכלית (2023) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

התקציר הרשמי של הכנסת

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.

תיקונים היסטוריים

  • חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024
    14 באוג׳ 2024 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

  • חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023
    19 בנוב׳ 2023 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

החוק המקורי: 6 ביוני 2023 · רשומות (PDF)