קובע מה קורה כשתקציב המדינה מאושר זמן רב לפני שנת התקציב, ובינתיים התחזיות משתנות: איך מכסים פער בגירעון או בהוצאות.
על מי זה חלעל הממשלה, שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
מה זה אומר בפועל
כשתקציב הוגש יותר משישה חודשים לפני תחילת השנה שלו, הממשלה מגישה קרוב לתחילת השנה דוח מעודכן: מה ההוצאה והגירעון הצפויים, והאם הם חורגים מהמותר.
בתקציב נשמרת רזרבה, "תקציב התאמות", של 0.7% מההוצאה הממשלתית המותרת (ב־2024: 0.4%). משתמשים בה רק לפי החוק הזה ובאישור ועדת הכספים.
אם יש חריגה, הרזרבה משמשת קודם כול לכסות אותה. אם אין חריגה, או שנשאר עודף, הממשלה רשאית להשתמש בכסף לצרכים אחרים.
אם הרזרבה לא מספיקה, שר האוצר מגיש תוכנית לכיסוי הפער: קיצוץ בהוצאות, או — בפער בגירעון — גם העלאת מסים, אגרות או הכנסות אחרות.
אם ועדת הכספים לא אישרה עד 31 בדצמבר את התוכנית של הממשלה, כל סעיפי התקציב מקוצצים בשיעור שווה, בגובה הפער שנותר.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: בעקבות הפקת לקחים במשרד האוצר על העמידה במסגרות התקציב — כשהתקציב מוגש זמן רב מראש, מעדכנים את התחזיות סמוך לתחילת השנה ומתאימים את התקציב כדי לכסות פער שנוצר.
החוק קובע הסדרים משלימים לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 13) בכל הנוגע להקצאת תקציב התאמות בנסיבות שבהן הונחה הצעת תקציב המדינה יותר משישה חודשים לפני תחילת שנת הכספים שאליה מתייחס חוק התקציב. החוק קובע את אופן השימוש בתקציב ההתאמות ושיעורו, אופן הגשת דו"ח הפרשים לעניין קיום או אי־קיום הפרש גירעון והפרש הוצאות בעקבות עדכון תחזיות שייעשה בסמוך לתחילת שנת הכספים, וכן הגשת תכנית מאזנת לכיסוי יתרת הפרשים כאמור, ככל וקיימים.