מקים ברשות המסים מרכז לאומי שמקבל מחברות התעופה את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות בכל טיסה אל ישראל וממנה, ובודק אותם.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2023) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק מסדיר את הקמתו של מרכז לאומי לאבחון נתוני נוסעים, אשר יקים וינהל מאגר מידע של נתוני הנוסעים והצוות בטיסות המופעלות אל ישראל וממנה. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש המרכז לדרוש מחברת תעופה למסור את נתוני הנוסעים ולהקים ממשק אלקטרוני קבוע בכדי לאפשר הזרמה קבועה ורציפה של המידע, ומידע זה יימסר בשלושה מועדים קבועים לכל טיסה. במסגרת המידע שיימסר ייכללו נתוני API (Advanced Passenger Information), כגון שם הנוסע, תאריך לידה, מין, לאום, מספר דרכון ושם המדינה שהנפיקה את הדרכון, וכן נתוני PNR (Passenger Name Record), כגון מספר טלפון נייד, כתובת דואר אלקטרוני, אמצעי התשלום, תאריכי הנסיעה, מסלול הנסיעה ונתוני הכבודה. ניתן יהיה להשתמש במידע למטרות של מניעה וסיכול טרור ופשיעה חמורה, אבטחת התעופה האזרחית, מאבק בהגירה בלתי חוקית והגנה על בריאות הציבור, והגופים שיהיו רשאים לקבל גישה למאגר יהיו השב"כ, המוסד, משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות ומשרד התחבורה. עוד מוצע להטיל על חברות התעופה חובת יידוע הנוסעים בדבר העברת המידע. בנוסף, נקבעו מנגנונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות, כגון חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות במרכז, שמינויו ותנאי כשירותו ייקבעו בעצה אחת עם ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ושעליו להכין תכנית עבודה שנתית ולהגיש דו"חות שנתיים על קיום הוראות הגנת הפרטיות במרכז.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק המקורי: 3 באפר׳ 2023 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.