בקצרה
מ־1995 התכנון והבנייה בשטח הזיכיון מוסדרים בפרק מיוחד בחוק התכנון והבנייה.
הוראת שעה שאפשרה למפעלי ים המלח לבצע רשימה של עבודות הרחבה בלי היתר בנייה רגיל, בפיקוח ועדה מיוחדת שיכולה להציב דרישות לשמירה על הסביבה.
על מי זה חלעל בעל הזיכיון בים המלח (מפעלי ים המלח).
מה זה אומר בפועל- שמונה עבודות שמפורטות בחוק — ובהן מפעל למגנזיום, מפעל למלחים, הרחבת תחנת הכוח והגבהת הסוללות של בריכות האידוי — נחשבות כאילו קיבלו היתר לפי חוק התכנון והבנייה, אם החלו בתוך שנה.
- ועדה מיוחדת, עם נציגי מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה, מקבלת מידע על כל עבודה ויכולה להציב דרישות כדי לאזן בין שמירת הסביבה לבין העבודות ומטרות הזיכיון. על החלטותיה אפשר לערור לוועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון.
- עבודה שבוצעה בלי למסור מידע או בלי לקיים את הדרישות נחשבת לבנייה בסטייה מהיתר, אבל הליך נגד בעל הזיכיון דורש אישור של היועץ המשפטי לממשלה.
- עבודות ושימושים שהיו קיימים בשטח הזיכיון לפני החוק נחשבים כמותרים, בתנאי שהוגשה מפה של המצב הקיים.
- הוקמה קרן לשיקום אתרים שבהם בוצעו כרייה וחציבה, שבעל הזיכיון שילם לה בשנים הראשונות.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: בית המשפט המחוזי אסר על מפעלי ים המלח להגביה סוללה ולהעלות את מפלס המים בבריכה בלי היתר בנייה, וקבלת היתרים לפי ההליך הרגיל נמשכת חודשים ושנים. החוק נועד לאפשר לחברה להמשיך בפעילותה ובתוכניות הפיתוח, תוך בקרה שלא ייגרמו מפגעים סביבתיים, עד שיוסדר הנושא בחוק.