מסדיר את הגמ״חים — מי שמקבלים פיקדונות ונותנים הלוואות בלי ריבית: הם צריכים רישיון ונמצאים בפיקוח המדינה.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2019) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק המקורי: 13 בינו׳ 2019 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.