הכסף שלנו

בקצרה

מסדיר את תיירות המרפא — תיירים שמגיעים לישראל לטיפול רפואי: מי רשאי לתווך, מה חובות בתי החולים, ואיך מונעים פגיעה במטופלים הישראלים.

על מי זה חלעל סוכני תיירות מרפא ועל בתי חולים ומוסדות רפואיים שמטפלים בתיירי מרפא.
מה זה אומר בפועל
  • רק סוכן שרשום במרשם של משרד הבריאות רשאי לתווך בתיירות מרפא, ומוסד רפואי לא רשאי לעבוד עם מתווך שאינו רשום. הסוכן חייב לפעול בנאמנות ובהגינות כלפי התייר וכלפי המוסד.
  • המוסד הרפואי נותן לתייר מראש הזמנה בכתב עם האבחנה המשוערת, הטיפול המוצע, הסיכונים והצעת מחיר מפורטת, והוא אחראי באופן כולל לטיפול בו.
  • אסור להעדיף תייר מרפא על פני מטופל אחר — באיכות הטיפול, בתורים, במיטות ובשאר משאבי המוסד.
  • בבית חולים ציבורי אסור לטפל בתיירי מרפא בשעות הפעילות הרגילות (חוץ ממצב חירום ומקרים שהמנהל אישר), ואסור לשלם לרופא על טיפול בתייר יותר מאשר על אותו טיפול במטופל אחר, חוץ ממקרים שהשר קבע.
  • מנכ״ל משרד הבריאות רשאי להורות למוסד להפסיק או לצמצם את הטיפול בתיירי מרפא, למשל אם היקפו עלול לפגוע בשירות למטופלים האחרים.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של הצעת החוק: למדינה מחויבות לתת טיפול רפואי קודם כול לאזרחיה — לכן החוק נועד למנוע פגיעה במטופלים הישראלים בגלל תיירות המרפא, ולהפנות את ההכנסות ממנה להשקעה במערכת הבריאות הציבורית.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2018) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

התקציר הרשמי של הכנסת

חוק תיירות מרפא מסדיר את תחום תיירות המרפא בישראל. החוק קובע הסדרים הנוגעים לרישום סוכני תיירות מרפא, ולפעילותם, מאפשר נקיטת אמצעים משמעתיים נגד סוכני תיירות מרפא. ואוסר על תיווך לעניין תיירות מרפא בידי מי שאינו סוכן תיירות מרפא רשום. החוק קובע גם את חובות המוסד הרפואי שמטפל בתיירי מרפא, תנאים לטיפול בתיירי מרפא, חובה לטיפול שוויוני בין מטופלים ישראלים לתיירי מרפא, וכן קובע את אחריות המוסד הרפואי כלפי תייר המרפא. החוק מסמיך את מנכ''ל משרד הבריאות להגביל את פעילות תיירות המרפא במוסדות רפואיים וכן מאפשר להטיל עיצום כספי על מוסד רפואי שמפר את הוראות החוק.

תיקונים היסטוריים

  • חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023
    19 בנוב׳ 2023 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.

  • חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023
    9 בפבר׳ 2023 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.

הצג עוד 1
  • חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2021
    12 באוק׳ 2021 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.

החוק המקורי: 29 ביולי 2018 · רשומות (PDF)