מגביל את משך ההשעיה של עובד בחברה ממשלתית או בתאגיד ציבורי שנפתחה נגדו חקירה פלילית: 45 יום, ויותר רק באישור בית הדין לעבודה.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2018) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק קובע כי התקופה המרבית שניתן להשעות עובד של גוף ציבורי שנמצא תחת חקירה פלילית לא תעלה על 45 ימים, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה אישר להאריך תקופה זו בהתאם לבקשת המעסיק. החוק קובע הסדרים לעניין תקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לבית הדין לעבודה להחלטת בין הדין, ולעניין סמכות בית הדין לקבוע את שכרו של העובד בתקופה זו. החוק אינו חל על כלל עובדי הציבור אלא רק על עובדים בחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד סטטוטורי.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ומסדיר את שמירת המידע הפלילי, דרכי העברתו, הגופים הזכאים לקבלו והיקף העברת המידע. בחוק קוצרו תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי של מי שמעד באופן חד פעמי, ואולם נקבעו בו תקופות ארוכות לעניין מי שחזר וביצע עבירות וכן לעניין מי שביצע עבירות חמורות. בחוק הוסדר המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם, היקף העברת המידע מתוכם והסדרת שמירת המידע. כמו כן, נקבעו הסדרים שלא יאפשרו עקיפה של האיסור הקיים בחוק להשגת מידע על ידי גופים ומעסיקים שאינם זכאים לקבלו וימנעו את זליגת המידע. עוד נקבעו בחוק אמות המידה לפיהן יישקל המידע הפלילי על ידי גופים זכאים, וזאת ביתר שאת במקרים של תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום. בנוסף, נקבעה החובה להסמכת אחראים מטעם הגופים המנויים בחוק שיהיו ממונים על המידע הפלילי, ובתוך כך יהיו אחראים לקביעת נהלים לעניין השקילה והשימוש במידע הפלילי. כמו כן, נוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים אשר תפקידו הוא לבקר את השימוש במידע הפלילי על ידי גופים נותני זכות שרשאים לקבל מידע מהמרשם.
החוק המקורי: 26 ביולי 2018 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.