בקצרה
פקודה מתקופת המנדט שקובעת איך תאורגן ותנוהל הפטריארכיה היוונית־אורתודוכסית של ירושלים. הפקודה נחקקה ב־1941, אבל תחילתה נקבעה ליום שייקבע בהודעה — והיא עדיין לא נכנסה לתוקף.
על מי זה חלעל הפטריארכיה האורתודוכסית של ירושלים ועל בני העדה האורתודוכסית.
מה זה אומר בפועל- הפטריארך מוכר כראש הכנסיות, המנזרים והמקומות הקדושים של הפטריארכיה, וכמי שמפקח על אנשי הדת שלה ומנהל את בתי הספר ובתי החולים שלה. הוא אחראי גם לסייע לעניי העדה ולאכסן עולי רגל אורתודוכסים מחו״ל.
- ״סינוד קדוש״ של אנשי דת — עד 19 חברים, בראשות הפטריארך — מנהל את העניינים הרוחניים, המוסדות הדתיים והנכסים שבפיקוחו.
- ״מועצה מעורבת״ — הפטריארך, שבעה אנשי דת וחברים חילוניים שבני העדה בוחרים — מנהלת את בתי הספר החילוניים של העדה, מממנת תחזוקת כנסיות ושכר כמרים, ומקבלת שליש מההכנסות הכלליות של הפטריארכיה. אפשר להקים גם מועצות מקומיות.
- הפטריארך נבחר בידי הסינוד מבין שלושה מועמדים, מתוך רשימה שהשלטון רשאי למחוק ממנה מי שלדעתו אינו כשיר. מטרופוליטן או בישוף צריך, בין השאר, לדעת ערבית.
- הפקודה מקימה בתי דין דתיים אורתודוכסים, לדיון ראשון ולערעור, שדנים לפי חוק המשפחה של הכנסייה.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 20 בנוב׳ 1941 · רשומות (PDF)