בקצרה
פקודה מתקופת המנדט שמסדירה את מכירת הזבלים החקלאיים (חומרים לדישון האדמה), כדי שלא יימכרו מעורבבים בחומרים זרים.
על מי זה חלעל מי שמוכר זבלים חקלאיים, ועל מי שקונה אותם.
מה זה אומר בפועל- מותר למכור זבל חקלאי רק בשקים חתומים ומסומנים כפי שנקבע בתקנות, ורק סוג זבל שנרשם אצל משרד החקלאות. במכירה סיטונאית אפשר לקבל היתר למכור גם בלי שקים כאלה.
- אסור למכור זבל שמהותו, איכותו או הרכבו שונים ממה שכתוב בחשבון ועל השק.
- בודק מטעם המדינה רשאי ליטול דוגמה ולחתום את השק עד סוף הבדיקה. אם הבדיקה לא הסתיימה תוך 30 יום, מותר למכור את הזבל.
- כל קונה רשאי, תמורת תשלום, לבקש שהבודק יבדוק את הזבל ולקבל תעודה על התוצאה. בבית משפט התעודה משמשת הוכחה.
- מי שמתעסק בשק, בסימן או בחותמת, או מערבב דבר בזבל, צפוי לעד שישה חודשי מאסר או לקנס, והזבל יכול להיות מוחרם.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 15 בספט׳ 1938 · רשומות (PDF)