חל היום
החל מ־15 בספט׳ 2019 · תוקן 13 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות.
החוק מאריך לתקופה קצרה הוראת שעה שמאפשרת לחייבים לבקש צו שיפוטי ל"עיכוב הליכים" לצורך גיבוש הסדר חוב. הוראת השעה פקעה ביום ה-17.03.2025. החוק מאריך את הוראת השעה עד ליום 31.07.2025 ומאפשר לשר המשפטים, באישור ועדת החוקה, להאריך אותה בתקופה של עד 6 חודשים נוספים.
החוק מאריך בתשעה חודשים, עד ליום 17 בדצמבר 2024, את ההסדר הזמני המאפשר עיכוב הליכים כנגד החייב לשם גיבוש הסדר חוב. שר המשפטים יהיה רשאי להאריך תקופה זו בצו באישור הוועדה לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.
הוארכה בשנה הוראת השעה המאפשרת לחייבים המעוניינים לגבש הסדר חוב עם הנושים לקבל עיכוב הליכים בזמן המשא ומתן על ההסדר.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
החוק מאריך את תוקפה של הוראת השעה המאפשרת מינוי נאמן שלא מתוך רשימות הנאמנים שיגובשו לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי והתקנות שהותקנו מכוחו. הוראת השעה פקעה ביום 6.7 ולכן החוק מאריך את תוקפה באופן רטרואקטיבי.
על רקע משבר הקורונה, נקבעה הוראת השעה לשנה (ישנה אפשרות לשתי הארכות של שישה חודשים כל אחת), עוגן הסדר מיוחד המאפשר עיכוב הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד חייבים (תאגידים ויחידים) המבקשים לגבש הסדר חוב עם נושיהם ולחזור למסלול עסקים תקין, זאת בלא להיכנס להליכי חדלות פירעון מלאים. בהסדר נקבעו ההגנות שיוענקו לנושים בתקופה זו.
התיקון האריך את הוראת השעה שמאפשרת מינוי נאמנים שלא מתוך רשימת הנאמנים שתגובש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. לפי החוק, כשניתן צו לפתיחת הליכים, ממונה נאמן בהליך שהוא בעל תפקיד האחראי לניהול הליכי חדלות הפירעון. בשל הסמכויות הרחבות שמוענקות לו נקבעו לתפקיד תנאי כשירות ברורים והליך מינוי שמורכב מכמה שלבים, ביניהם מינוי ועדה ציבורית שתגבש רשימת נאמנים כשירים, תוך הסתמכות על תקנות שמוטל על שר המשפטים להתקין. בשל מערכות הבחירות העוקבות הממשלה לא הספיקה להשלים את ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר שבחוק. לכן, נוספה לו הוראת שעה עד ליום 1 ביולי 2020 שלפיה מינוי נאמנים ייעשה שלא מתוך הרשימה שקובע החוק, אלא לפי תנאי כשירות והליך מינוי כפי שנהגו לפני כניסת החוק לתוקף. התיקון האריך את אותה הוראת השעה עד ליום 1 במרץ 2021. כמו כן, החוק קובע כי הממונה ימנה נאמנים לפי אמות מידה שוויוניות שיגבש ויפרסם, בתיקון הובהר, שאם חל גידול משמעותי במספר הליכי חדלות פירעון של יחיד, יבחן הממונה את הצורך בהגדלה של מספר הנאמנים שרשאים להתמנות לפי אותן אמות מידה.
בוטל ב: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9), התשפ"ו-2026 · רשומות (PDF)
החוק המקורי: 15 במרץ 2018 · רשומות (PDF)
11 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 6 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.