חל היום
החל מ־1 בינו׳ 2018 · תוקן 3 פעמים · משרד אחראי: לשוויון חברתי · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
שמות קודמים: חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע"ח-2017
ברשומות הכנסת: תקף
חוק גיל פרישה (הורה שילדו נפטר) (הוראת שעה), התשע''ח–2017, קובע כי מעסיק לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר ושהגיע לגיל 67 לפרוש מעבודתו בשל גילו, עד הגיעו לגיל 71. החוק חל רק על עובד שעבד במקום עבודתו 7 שנים לפחות, לפני הגיעו לגיל 67, ועל מעסיק המעסיק 25 עובדים לפחות, והוא אינו עובד בעבודות המנויות בחוק. נוסף על כך, נקבע כי המשרד לשוויון חברתי יערוך מחקר לבחינת יישומו והשפעתו של החוק. המשרד לשוויון חברתי יגיש את ממצאי המחקר והמלצותיו, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לא יאוחר משנה לפני תום תקופת החוק.
התיקון לחוק קובע כי החוק יהפוך מהוראת שעה להוראה קבועה. בנוסף, נקבע כי התקופה שעל עובד להיות מועסק במקום עבודתו בתכוף לגיל חובת הפרישה כתנאי לזכאותו תקוצר, והיא תעמוד על חמש שנים לפני גיל פרישת החובה, במקום שבע שנים. כמו כן, נקבע, כי רשימת החריגים שהחוק לא חל בעניינם תכלול גם את מאבטחי הרשות להגנה על עדים. עוד נקבע, כי השר לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה יפעל להביא לידיעתם של הורים שילדם נפטר את זכויותיהם לפי חוק זה, וכי אם במסגרת סמכותו להתקין תקנות לביצוע החוק, יותקנו תקנות העוסקות ביחסי עבודה, הן יהיו טעונות גם את הסכמתו של שר העבודה.
חוק זה מאריך בשנתיים את תוקף ההוראה לפיה מעסיק לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר לפרוש מעבודתו בשל גילו, עד ארבע שנים מיום שהגיע לגיל פרישת חובה, כל זאת בהתקיים התנאים הקבועים בחוק. עוד קובע החוק המשך חובת דיווח של הממשלה לוועדת עבודה ורווחה, אחת לשנה, על פעילותם בעניין פרסום הוראות החוק לעובדים ולמעסיקים
הוארך בשנתיים תוקפו של החוק הקובע כי מעסיק לא יחייב עובד שהוא הורה שילדו נפטר, לפרוש מעבודתו בשל גילו, עד ארבע שנים מיום שהגיע לגיל פרישה חובה. בנוסף נקבע כי השר לשוויון חברתי יפרסם למעסיקים ולעובדים מידע לגבי הוראות החוק, וידווח על כך לוועדת העבודה והרווחה. כמו כן נקבע כי עד ליום 31 בדצמבר 2022 יגיש השר לוועדה את המלצותיו לעניין תוקפו של החוק. .
החוק המקורי: 14 בדצמ׳ 2017 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.