שמות קודמים: חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, התשע"ז-2017
החליף את: חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח-1988
הרשות הוקמה בשם "הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול"; ב־2020 עברה למשרד לחיזוק וקידום קהילתי וקיבלה את שמה הנוכחי, וב־2023 חזרה לאחריות השר לביטחון לאומי.
מקים רשות ממשלתית אחת שפועלת למניעת אלימות ולמאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול: הרשות הלאומית לביטחון קהילתי.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2017) · התיקון (2020) · תיקון 2 (2023) · התקציר הרשמי של הכנסת. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ואלכוהול, התשע"ז–2017 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום ג' באב התשע"ז (26 ביולי 2017). בשנת 1988 הוקמה הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול כתאגיד סטטוטורי בעלת סמכויות עצמיות, מכוח חוק הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשמ"ח–1988. תפקידה העיקרי היה לפעול כנגד השימוש לרעה בסמים ובאלכוהול לצורך רווחת החברה, ולשם שיפור איכות חיי תושבי מדינת ישראל. במקביל לפעילותה, הפעיל המשרד לביטחון פנים באמצעות אגף "מצילה" ותוכנית "עיר ללא אלימות", המופעלת על ידי המשרד, תוכניות שונות למניעת אלימות ולהגברת ביטחון התושבים ברשויות מקומיות. החוק החדש קובע כי תוקם במשרד לביטחון פנים רשות ממשלתית אחת שתכלול בתוכה את הרשות למלחמה בסמים, אגף מצילה ותוכנית "עיר ללא אלימות" ותבצע את כלל הפעילויות שגופים אלו ביצעו עד היום. רשות זו תיקרא: "הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול", ותקציבה ייקבע בחוק התקציב השנתי, במסגרת תקציב המשרד לביטחון פנים. החוק מאפשר לקלוט את עובדי הרשות הנוכחית אל תוך הרשות החדשה כעובדי מדינה בפטור ממכרז. תפקידיה של הרשות החדשה יהיו בין היתר: להמליץ לשר לביטחון הפנים על מדיניות כוללת בתחום הפעילות ועל קידום תיקוני חקיקה בנושא; לפתח וליישם תכניות מקצועיות מתחומי המניעה והאכיפה; לפעול להעמקת ההסברה והמודעות הציבורית ולעודד התנדבות בתחום הפעילות; לקדם שיתופי פעולה תוך סיוע למשרדי הממשלה, למשטרה ולגופים רלוונטיים נוספים הפועלים בתחום; קידום קשרים עם גופים בין-לאומיים רלוונטיים. כמו כן, נקבע בחוק כי תוקם על ידי השר לביטחון פנים ועדה מייעצת לרשות החדשה, שחבריה יהיו נציגים של כלל משרדי הממשלה העוסקים בנושא וכן נציגי ציבור שייקבעו על ידי השר.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
נקבעו תיקוני חקיקה המשלימים להחלטת הממשלה בדבר סגירת המשרד לחיזוק וקידום קהילתי והעברת הרשות לביטחון קהילתי למשרד לביטחון הפנים.
חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול (תיקון), התשפ"א–2020, התקבל בקריאה השנייה והשלישית בתאריך ו' בטבת התשפ"א (21 בדצמבר 2020). החוק מסדיר את העברת הסמכויות בנוגע לרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול מהמשרד לביטחון הפנים למשרד לחיזוק וקידום קהילתי ומשנה את שמה של הרשות לרשות הלאומית לביטחון קהילתי. בנוסף, החוק מבטל את תחום מניעת העבריינות מתפקידי הרשות, קובע כי הוועדה המייעצת שמונתה לפי החוק תייעץ לשר ולא לרשות, וכן קובע כי המנהלים היישוביים למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול יהיו חברים בוועדות העירוניות למאבק בנגע הסמים ולמיגור האלימות.
החוק המקורי: 7 באוג׳ 2017 · רשומות (PDF)
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.