בית המשפט העליון ביטל את החוק כולו ב־9 ביוני 2020 (בג"ץ 1308/17). ברשומות הכנסת הוא עדיין רשום כתקף.
החוק נועד להסדיר בדיעבד יישובים ומבנים ביהודה ושומרון שנבנו על קרקע שאינה בידי המדינה.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2017) · פסק הדין. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז-2017, נועד להסדיר ישובים ישראלים ביהודה והשומרון שנבנו או הורחבו ללא הליך תכנון מסודר על קרקע שזכויות השימוש בה אינן נתונות בידי רשויות המדינה, כאשר הדבר נעשה בתום לב או בהסכמת רשויות המדינה. לפי החוק, אם לא הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, היא תירשם על שם הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון, ואם הוכיח אדם את בעלותו על הקרקע, יופקעו זכויות השימוש ויועברו לממונה, ואותו אדם יהיה זכאי לדמי שימוש במקרקעין או לקרקע חלופית. בנוסף, החוק קובע כי בעל זכויות במקרקעין הרואה עצמו נפגע מההפקעה, רשאי להגיש השגה לוועדת השגות, וכי ההפקעה תעמוד בתוקפה עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות הישראלית בו. כמו כן, נקבע כי עד להשלמת הליכי התכנון יותלו הליכי האכיפה והצווים שניתנו בקשר למבנים ביישובים אלה, והם יפקעו עם השלמת הליכי התכנון, והכל למעט אם ניתנה החלטה שיפוטית או פסק דין בדבר מימוש אותם הצווים.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.