חל היום
החל מ־31 בינו׳ 2017 · תוקן 6 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כלכלה
ברשומות הכנסת: תקף
חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017). החוק מעגן את עיקר המלצות הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים. החוק קובע כי בנק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו, לא יעסוק ולא ישלוט או יחזיק באמצעי שליטה בתאגיד שעוסק, בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב וסליקה ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב (להלן – חובת הפרדה). בנק בעל היקף פעילות רחב יידרש למכור את אחזקותיו כאמור, בתוך שלוש שנים מיום התחילה, אלא אם בתקופה זו פחת שיעור אחזקותיו של הבנק בחברת כרטיסי האשראי ל- 40% או פחות, ו-25% לפחות מאמצעי השליטה הונפקו לציבור – חובת ההפרדה תחול בתום ארבע שנים מיום התחילה. בנושא זה נקבעו הוראות גם שעניינן הגבלות על רכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב, על בנק וגוף מוסדי גדול כהגדרתם בחוק. עוד נקבעו בחוק הוראות המתייחסות לשינוי מבנה הבעלות בחברת השירותים המשותפת, המפעילה ממשק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב בין מנפיק לבין שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) והפחתת שיעורי ההחזקה של הבנקים בחברת השירותים המשותפת, כך שאדם לא ישלוט ולא יחזיק אמצעי יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב. בנוסף, נקבעו הוראות והגנות ינוקא ליישום חובת ההפרדה. ובכלל זה, נקבעו הוראות לפיהן בתקופת המעבר, בנק המנפיק כרטיסי חיוב, שערב יום התחילה שלט או החזיק אמצעי שליטה בחברת כרטיסי חיוב יידרש לבצע תפעול הנפקה באמצעות חברה מתפעלת ולא בעצמו. כמו כן, בנק כאמור, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ- 52% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו. בנוסף, התקשרות לצורך ביצוע תפעול הנפקה כאמור, תיעשה לאחר עריכת הליך המקנה לכל חברה מתפעלת הזדמנות נאותה והוגנת להציע את שירותיה. עוד נקבעו הוראות לעניין חלוקת הכנסות הנובעות מתפעול הנפקה ומפעילות הלקוחות בכרטיסי חיוב, וכן איסור לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימי העבודה שלפני מועד פקיעת תוקף הכרטיס, אלא בתנאים הקבועים בחוק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין סירוב התקשרות בין חברה מתפעלת ובין בנק או בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2017. בנוסף, בתקופה הקבוע בחוק, נקבע כי סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של לקוחות בנק בעל היקף פעילות רחב, בכל שנה, לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה בשנת 2015, בחישוב שנקבע. עם זאת, לא תופחת מסגרת אשראי של לקוח לסכום נמוך מ-5,000 שקלים חדשים. במסגרת החוק הוקמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי שתפקידה בין היתר, לעקוב אחר יישום הוראות החוק ולהמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי, וכן להמליץ לעניין הפעלת סמכות שר האוצר להרחיב את ההגדרה של "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שתחול גם על בנק ששווי נכסים נמוך מ- 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל, ובלבד שהשווי לא יפחת מ- 10%. עוד נקבעה הוראה האוסרת על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר, לבקשת לווים לשעבד נכס בשעבוד נוסף, לטובת נושה אחר שאינו התאגיד הבנקאי. כמו כן, החוק קובע הוראות לעניין הקמת תשתית מחשוב וחובת מכירה של שירותי מחשוב ותפעולם, וכן השכרת מקרקעין המשמשים לצורכי שירותי המחשוב ותפעולם המשמשים בעיקרם את הבנק. זאת ועוד, נקבעו הוראות לפיהן סולק יחויב לאפשר סליקה של סולק מתארח באמצעותו לפי הכללים שיקבעו על ידי הנגיד ובהסכמת שר האוצר, וכן הוראות לעניין סולק מתארח וסולק מאגד. בנוסף נקבעו הוראות לעניין שירות להשוואת עלויות פיננסיות.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
החוק מטפל בשני נושאים: האחד, הקלה על מכירת אחזקותיה של חברת כרטיסי האשראי "כאל" על ידי בנק דיסקונט, וזאת על ידי ביטול האיסורים החלים על גוף מוסדי גדול ועל תאגיד ריאלי משמעותי הנוגעים לרכישת אמצעי שליטה בחברת כרטיסי אשראי מבנק בעל היקף פעילות רחב, וכן על ידי הארכת המועדים האחרונים להפרדה בין בנק דיסקונט לחברת כאל. הנושא השני נוגע לעידוד התחרות בשוק האשראי על ידי הרחבת האיסור לגבי שליטה בחברת כרטיסי אשראי גם לבנק בעל היקף פעילות בינוני, ועל ידי כך מניעת מצב שבו יש שחקן השולט בחברת כרטיסי אשראי, אך הוא נעדר תמריצים לפעול באופן אגרסיבי באותו שוק.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
החוק המקורי: 31 בינו׳ 2017 · רשומות (PDF)
13 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.