חל היום
החל מ־18 באוק׳ 2016 · תוקן 14 פעמים · משרד אחראי: התחבורה והבטיחות בדרכים · ועדה בכנסת: כלכלה
ברשומות הכנסת: תקף
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ב בסיוון התשע"ו (28 ביוני 2016). החוק מסדיר רישוי של 7 שירותי רכב ו-3 מקצועות בענף הרכב, שרובם מוסדרים היום בצווי פיקוח לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, וקובע הוראות חדשות שיקדמו את התחרות בענף ואת זכויות הצרכנים. הרישיונות לפי החוק יינתנו על ידי המנהל לעניין זה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. שירותי הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ייצור רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של יצרני רכב בישראל שיהיו רשאים גם לשווק את כלי הרכב שייצרו, וחובות שיחולו על אותם יצרנים. 2. ייבוא רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של היבואנים המסחריים, כלומר הסדרת העוסקים ביבוא מסחרי של רכב. 3. סחר ברכב שנרכש מיבואן – רישוי סוחרים ברכב, המשווקים כלי רכב שרכשו ישירות מיבואנים מסחריים. 4. ייצור מוצרי תעבורה – רישוי יצרני מוצרי תעבורה ("חלפים לרכב"). 5. סחר במוצרי תעבורה – רישוי סוחרים במוצרי תעבורה. 6. הפעלת מוסך והפעלת מוסך נייד (רכב הנותן שירותי חירום ותחזוקה לרכב) – הוראות לעניין רישוי וחובות שיחולו על בעלי הרישיונות, בין היתר כלפי הלקוח. החוק קובע, בין היתר, סוג רישיון חדש, רישיון להפעלת "מוסך מומחה", קרי מוסך שיתמחה בטיפול בתוצר מסוים של רכב. 7. סחר ברכב שאינו רכב שנרכש מיבואן – כולל רישוי הסוחרים ברכב משומש. המקצועות בענף הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ניהול מקצועי של מוסך – קביעת דרישות הכשרה והוראות שיחולו על מנהל מקצועי של מוסך. 2. שמאות רכב – הסדרת פעילותם של שמאי רכב, ובכלל זה הוראות לעניין שמירה על שיקול דעת עצמאי של שמאי רכב בעת עריכת שומת רכב, והסדרת הדין המשמעתי ששמאי רכב יהיו כפופים לו. 3. תיווך בייבוא אישי של רכב – הסדרת פעילותם של מתווכים בייבוא אישי של רכב (מקצוע זה לא היה מוסדר עד כה בחקיקה). פרק ב' לחוק קובע הוראות כלליות שרלוונטיות לכל הרישיונות שיינתנו לפי החוק. פרקים ג' עד ט' לחוק קובעים הוראות ספציפיות לגבי כל סוג רישיון, שעיקרן תנאים למתן הרישיון וחובות בעל הרישיון, דהיינו הוראות שיחולו במהלך תקופת הרישיון. פרק ד' לחוק, שעניינו ייבוא רכב, קובע הוראות לגבי רישיון ייבוא רכב שניתן לפי פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, כולל רישיון לייבוא אישי של רכב המיובא לשימוש אישי-משפחתי או לצורך עסקי-עצמי. בנוסף, הפרק מסדיר את רישוי היבואנים המסחריים (שיקבלו רישיון מאת המנהל). החוק מסדיר 3 סוגי יבואנים מסחריים: יבואן ישיר – יבואן הקשור בהסכם עם יצרן רכב מחו"ל לשם ייבוא רכב מתוצרתו, יבואן עקיף – יבואן הקשור בהסכמים עם סוכנים מורשים של יצרני רכב בחו"ל לשם רכישת כלי רכב וייבואם לישראל. ויבואן זעיר – יבואן שיכול להתקשר עם כל גורם בחו"ל כדי לרכוש ממנו רכב ולייבאו לישראל, ואשר מוגבל לייבוא של עד 20 כלי רכב בשנה. לשם קידום התחרות בתחום ייבוא רכב, החוק קובע כי יבואנים ישירים יחויבו לטפל בכלי רכב מאותו תוצר שהם מייבאים, המיובאים על ידי יבואנים עקיפים ויבואנים זעירים, לעניין שירותי תחזוקה, אספקת מוצרי תעבורה, טיפול בתקלות בטיחות סדרתיות (recall) ומימוש האחריות שנתן היצרן, אם ניתנה אחריות כאמור. החוק יפורסם ברשומות עד יום כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016) וייכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מיום פרסומו, בכפוף להוראות מיוחדות לגבי סוגי רשיונות כמפורט בחוק.
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון קובע הוראות שעה חדשות בנושא ייבוא רכב, המחליפות את הוראות השעה הקודמות שהיו בתוקף ממועד תחילתו של חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016, ועד ליום 18 באוגוסט 2025. הוראות השעה החדשות הן לעניין כלי הרכב שהיבואנים הזעירים רשאים לייבא, וכן לעניין חובות היבואנים הישירים לטפל בכלי רכב המיובאים על ידי יבואנים זעירים ויבואנים עקיפים או בייבוא אישי אם כלי הרכב הם מאותו תוצר שמייבאים היבואנים הישירים. ראשית, לעניין יבואנים זעירים: התיקון קובע כי יבואן זעיר יוכל לייבא גם רכב מסוג אופנוע ורכב מסוג מכונה ניידת, נוסף על רכב נוסעים ורכב מסחרי שכבר כיום הוא רשאי לייבא. בנוסף, יבואן זעיר יוכל לקבל רישיון לייבוא רכב שאינו רכב חדש, כל עוד נותרו חודשיים עד למועד האחרון לרישומו בישראל הקבוע בתקנות התעבורה ובהתאם לסוג הרכב. כמו כן, התיקון מאפשר ליבואן זעיר לייבא גם אופנוע ומכונה ניידת, וזאת בנוסף לרכב שאינו רכב חדש כאמור. נוסף על כך, התיקון מגדיל את מספר כלי הרכב שמותר ליבואן זעיר לייבא בשנה, מ-20 ל-60 כלי רכב. שנית, לגבי יבואנים ישירים, התיקון קובע כי יבואנים ישירים מחויבים לתת שירות לגבי כל רכב מתוצר שהם מייבאים אף אם יובא על ידי יבואנים עקיפים וזעירים או בייבוא אישי, ולא רק לגבי רכב מסוג רכב נוסעים ורכב מסחרי כפי שקבעה הוראת השעה הקודמת. התיקון קובע כי חובה זו לא תחול לגבי רכב מסוג מכונה ניידת. הוראות השעה החדשות יעמדו בתוקף למשך ארבע שנים, החל מיום 19 באוגוסט 2025. שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את תוקפה של כל הוראת שעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם, אך לא יותר מ-4 שנים במצטבר לגבי כל אחת מהוראות השעה.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
התיקון לחוק מאריך את תוקף צווי הפיקוח וכן שתי הוראות שעה הקבועות בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), כפי שיפורט להלן. לעניין תוקף צווי הפיקוח – החוק מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב, ובמסגרתו נקבעו הסדרים עדכניים שנועדו להחליף את צווי הפיקוח – צווים שהותקנו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, שהם חקיקה לשעת חירום, ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק. נושאים מסוימים מוסדרים בהוראות נוהל שנקבעו לפי צווי הפיקוח. לשם יישומו המלא של החוק יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כדי לאפשר לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את התקנתן של כל התקנות הנדרשות, נקבע בחוק כי צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד שיותקנו אותן תקנות. התיקון לחוק מאריך בשנה, עד 16 באוגוסט 2024, את התקופה שבה יעמדו בתוקפם צווי הפיקוח לעניין ייצור וייבוא רכב, מוצרי תעבורה, מוסכים ושמאות רכב. בנוסף, התיקון לחוק מאריך עד אותו מועד גם שתי הוראות שעה: הוראת השעה המאפשרת לייבואן זעיר (שהוא יבואן רכב המורשה לייבא עד 20 כלי רכב בשנה) לייבא רכב גם אם טרם חלפו 12 חודשים ממועד ייצורו של הרכב עד מועד רישומו בישראל, וכן הוראת שעה הקובעת כי החובות החלות על יבואן ישיר לטפל בכלי רכב מאותו תוצר שיובאו על ידי יבואנים עקיפים וזעירים, לא יחולו על רכב שאינו מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי. לפי התיקון, שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי להאריך בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תוקף צווי הפיקוח לתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 6 חודשים, וכן את שתי הוראות השעה כאמור לשתי תקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, כאשר לעניין הוראת השעה הנוגעת לחובות ייבואן ישיר לגבי כלי רכב שאינם רכב נוסעים או רכב מסחרי (כגון רכב דו-גלגלי), השר יהיה רשאי להאריך את תוקפה רק לעניין סוגי כלי רכב מסוימים כפי שיקבע בצו.
החוק אוסר על יבואנים ישירים לעשות מעשים, המנויים בתוספת לחוק, שעלולים לפגוע בייבוא מקביל או בייבוא אישי. בהתאם לחוק, האיסור יחול על יבואן ישיר שעשה מעשה מהמעשים המנויים בתוספת, אם כתוצאה מהמעשה עלול להיפגע ייבוא מקביל או ייבוא אישי ובשל כך עלולה להיפגע התחרות בענף הנוגע בדבר; אם עיקרו של המעשה הוא מניעה או הפחתה של התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי; או אם המעשה עלול למנוע או להפחית את התחרות מצד ייבוא מקביל או ייבוא אישי ואינו נחוץ למימוש עיקרו של ייבוא הטובין על ידי היבואן הישיר. כמו כן, החוק מסמיך את שר הכלכלה והתעשייה בהמלצת הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת לחוק כאמור. בנוסף, התיקון מקנה סמכות לממונה על התחרות להטיל עיצום כספי על יבואן ישיר המפר את הוראות החוק לעניין פגיעה בייבוא מקביל או יבוא אישי. כמו כן, בחוק זה נקבעה הוראת שעה לפיה הממונה על התחרות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך ארבע שנים, על יישום הוראות התיקון ופעולות האכיפה שנעשו מכוחן. נוסף על כך, החוק כולל תיקון עקיף לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שהוסף בדיוני ועדת הכלכלה ומטרתו להסיר חסמים בפני ייבוא מקביל של כלי רכב. בהתאם לתיקון העקיף, וכדי שיבואני רכב שהם יבואנים מקבילים יוכלו לקבל העדפה בשיעור המכס כמו יבואנים ישירים, נקבעה הוראת שעה שתהיה בתוקף עד 30.6.2025 המחייבת יבואני רכב שהם יבואנים ישירים למסור למנהל המכס פרטים לגבי דגמי כלי הרכב המיובאים על ידם ויש לגביהם "תעודת מקור". עוד נקבע כי מנהל המכס יעביר למנהל במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שהוא הרגולטור של יבואני הרכב, פרטים לגבי יבואנים ישירים שלא מסרו מידע כאמור, וזאת כדי שניתן יהיה להפעיל כלפיהם אמצעי אכיפה לפי החוק. עם זאת, הסמכות להטיל עיצומים כספיים על יבואנים ישירים שהפרו את חובת מסירת המידע תיכנס לתוקף ב-1.1.2025.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק) מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב, ובמסגרתו נקבעו הסדרים עדכניים שנועדו להחליף צווים שהותקנו מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 (להלן – צווי הפיקוח), שהם חקיקה לשעת חירום, ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק. נושאים מסוימים מוסדרים בהוראות נוהל שנקבעו לפי צווי הפיקוח. לשם יישומו המלא של החוק יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כדי לאפשר לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את התקנתן של כל התקנות הנדרשות, נקבעה בחוק הוראת שעה שלפיה צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד שיותקנו אותן תקנות. הוראת שעה זו פקעה, לאחר הארכות, ב-31.12.2021. מאחר שטרם הושלמה התקנתן של התקנות הנדרשות מכוח החוק, אשר אמורות להחליף את צווי הפיקוח, נקבע בתיקון לחוק כי תוקפם של צווי הפיקוח יוארך עד ל-31.7.2022, כלומר בשבעה חודשים, וכי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים תוכל להאריך את התקופה האמורה בצו באישור ועדת הכלכלה, בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 6 חודשים. כדי למנוע את פקיעתם של צווי הפיקוח, התיקון ייכנס לתוקף ב-1.1.2022. עוד נקבע כי בחודש אפריל 2022 ימסור המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דיווח לוועדת הכלכלה על התקדמות הליכי התקנת התקנות לפי החוק, ובכלל זה התקנות להחלפת צווי הפיקוח, אולם בשל העיכוב בהשלמת הליכי חקיקתו של התיקון, דיווח זה לא נמסר במועדו.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 7), התשפ"א–2021 (להלן – התיקון לחוק), מתקן את חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק). החוק מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב, ובמסגרתו נקבעו הסדרים עדכניים שנועדו להחליף צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 (להלן – צווי הפיקוח), שהם חקיקה לשעת חירום ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק. נושאים מסוימים מוסדרים בהוראות נוהל שנקבעו לפי צווי הפיקוח. לשם יישומו המלא של החוק יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כדי לאפשר לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את התקנתן של כל התקנות הנדרשות, נקבעה בחוק הוראת שעה שלפיה צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד שיותקנו אותן תקנות. הוראת שעה זו פקעה ב-6.7.2021. מאחר שטרם הושלמה התקנתן של התקנות הנדרשות מכוח החוק ואשר אמורות להחליף את צווי הפיקוח, נקבע בתיקון לחוק כי תוקפם של צווי הפיקוח יוארך עד ל-31.12.2021. כמו כן, התיקון לחוק כולל הארכה של הוראת שעה נוספת, הקבועה בסעיף 253(א) לחוק ונוגעת לתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב שבהם צריך לעמוד יבואן זעיר (שהוא יבואן רכב המורשה לייבא עד 20 כלי רכב בשנה). הוראת שעה זו, שתוארך עד ל-18.10.2022, מאפשרת ליבואנים זעירים לייבא גם כלי רכב שאינם חדשים, ובלבד שטרם עברו 12 חודשים ממועד ייצור הרכב ועד למועד רישומו בארץ.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 6), התש"ף–2020 (להלן – התיקון לחוק), מתקן את חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק). החוק מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, מוסכים ושמאות רכב, ובמסגרתו נקבעו הסדרים עדכניים שנועדו להחליף צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957 (להלן – צווי הפיקוח), שהם חקיקה לשעת חירום ובהם הוסדרו תחומים אלה עד לחקיקת החוק. נושאים מסוימים מוסדרים בהוראות נוהל שנקבעו לפי צווי הפיקוח. לשם יישומו המלא של החוק יש צורך בהתקנת מספר רב של תקנות, חלקן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. כדי לאפשר לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים את התקנתן של כל התקנות הנדרשות, נקבע בחוק כי צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד שיותקנו אותן תקנות, ובכל מקרה לא יאוחר מ-31 בדצמבר 2019. מאחר שטרם הותקנו כל התקנות הנדרשות, בין היתר בשל הנסיבות הפוליטיות ואי הקמתן של רוב הוועדות הקבועות בכנסת ובהן ועדת הכלכלה, נקבע בתיקון לחוק כי צווי הפיקוח והוראות הנוהל מכוחם יוסיפו לעמוד בתוקף לשנה נוספת, דהיינו לכל המאוחר עד ל-31 בדצמבר 2020. מועד תחילתו של התיקון לחוק יהיה ב-31 בדצמבר 2019, שהוא המועד שבו פקעו למעשה צווי הפיקוח, וזאת כדי להימנע ממצב של לאקונה משפטית בהסדרת תחומים מסוימים בענף הרכב.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016, מסדיר באופן מקיף תחומים שונים בענף הרכב, ובהם ייבוא רכב, שירותי תחזוקה לרכב ושמאות רכב. אחת ממטרותיו של החוק הייתה לקבוע הסדרים עדכניים בחקיקה ראשית לעניין ענף הרכב, שיחליפו 5 צווים מכוח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957, שהם חקיקה לשעת חירום. כדי לאפשר למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים להשלים הליך מורכב של התקנת התקנות הנדרשות ליישום החוק, נקבע בסעיף 247 לחוק כי צווי הפיקוח והוראות נוהל שנקבעו מכוחם ימשיכו לעמוד בתוקף עד תום שנתיים מיום תחילתו של החוק, כלומר עד 18 באוקטובר 2018 או עד להתקנתן של התקנות, לפי המוקדם. מאחר שמלאכת התקנת התקנות לא הושלמה, מאריך התיקון לחוק את התקופה שבה יחולו צווי הפיקוח והוראות הנוהל כאמור עד ליום 31 בדצמבר 2019. התיקון לחוק נכנס לתוקף במועד שבו פקעו צווי הפיקוח (18 באוקטובר 2018), כדי למנוע לקונה משפטית בהסדרת תחומים מסוימים בענף הרכב.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ה' בתמוז התשע"ח (18 ביוני 2018), והוא מתקן את חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק). בעקבות קשיים שהתעוררו ביישום החוק מאז נכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2016, תוקן החוק בשני נושאים עיקריים: א. בנושא ייבוא רכב – התיקון לחוק כולל כמה תיקונים: 1. הקלת התנאי למתן רישיון לייבוא רכב עם מגבלת קילומטרז' עם 150 קילומטרים בלבד כך שתחול רק לגבי רכב נוסעים, רכב מסחרי עד 3.5 טון ואופנוע ולא לגבי כל סוגי הרכבים; 2. הרחבת סוגי כלי הרכב שיורשו לייבא יבואנים זעירים. אולם, יבואנים זעירים יוכלו לייבא רכב נוסעים ורכב מסחרי שמשקלם עולה על 3.5 טון רק אם יש יבואן ישיר המייבא רכב מסוג זה, מאותו התוצר, זאת כדי לפטור את היבואנים הישרים מהחובה לטפל בכלי רכב כבדים אם הם אינם מייבאים רכב מסוג זה; 3. יבואנים זעירים יוכלו לייבא רכב משומש שטרם חלפה שנה ממועד ייצורו ועד למועד רישומו בישראל במסגרת הוראת השעה הקבועה בחוק, שאמורה להיות בתוקף עד לחודש אוקטובר 2020; 4. כדי להקל על יבואנים עקיפים וזעירים הרשאים לייבא "רכב שנרשם במדינת חוץ", תוקנה ההגדרה "רכב שנרשם במדינת חוץ". לפי נוסח ההגדרה לפני התיקון, מדובר רכב שממועד רישומו בחו"ל ועד להשטתו לארץ טרם חלפו 30 ימים. התיקון בהגדרה האריך את התקופה האמורה ל-90 ימים; 5. ביטול המגבלה החלה היום בנושא ייבוא אישי, כך שניתן יהיה לייבא רכב לכל שימוש עסקי של המייבא ולא רק לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין בשכר. ב. בנושא סחר במוצרי תעבורה – לפי התיקון לחוק, בעלי רישיון לייצור מוצרי תעבורה ייחשבו כבעלי רישיון לסחר במוצרי תעבורה, כך שלא יידרשו לעבור הליך לקבלת רישיון לסחר במוצרי תעבורה. בנוסף, בעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה יוכלו לקבל פטור, בנסיבות מסוימות, מהחובה לפרסם באינטרנט מידע לגבי מוצרי התעבורה שהם משווקים. כמו כן, שר התחבורה והבטיחות בדרכים הוסמך לקבוע הוראות מיוחדות, בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לגבי בעלי הרישיונות לפי החוק שרואים אותם כבעלי רישיונות לסחר במוצרי תעבורה כאמור, דוגמת בעלי רישיון להפעלת מוסך.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
החוק המקורי: 18 ביולי 2016 · רשומות (PDF)
17 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 11 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.