חל היום
החל מ־1 בנוב׳ 2016 · תוקן 12 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי | הביטחון | המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | חוץ וביטחון | ביטחון לאומי
החליף את: חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירות ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 · חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 · פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948
ברשומות הכנסת: תקף
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מאריך את הוראת השעה שקובעת עבירה של צריכת פרסומי טרור בחוק המאבק בטרור, עד 30 בנובמבר 2027.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
החוק מתקן את פרק ב' לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016, כך ששר הביטחון יוכל להכריז באופן עצמאי וישיר גם על אדם זר כפעיל טרור, אף מבלי שגורם מוסמך מחוץ לישראל הכריז עליו קודם לכן ככזה. עוד נקבעה הרחבה להגדרה הקיימת כיום בחוק האמור של "פעיל טרור", כך שגם מי שנוטל חלק באופן ממשי במימון פעילות של ארגון טרור מוכרז או בהעמדת אמצעים לארגון כאמור, גם אם אינו חבר בו, יכנס לגדר ההגדרה "פעיל טרור". כן תוקנה הגדרת המונח "נשק" כך שההגדרה תכלול גם נשק שאינו תקין.
נוספה כהוראה שעה לתקופה של שנתיים עבירה שתאסור על צריכה שיטתית וממושכת, בנסיבות של הזדהות עם ארגון הטרור, של פרסומים מסוימים של ארגון חמאס ודאע"ש שכוללים קריאה ישירה לביצוע מעשי טרור, דברי שבח, אהדה או עידוד למעשי הטרור או תיעוד של מעשה הטרור המתלווה לצריכת פרסומים הכוללים קריאה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח או אהדה למעשים אלה. דינו של הצורך לפי חוק זה ¬¬– מאסר שנה. עם זאת, צריכה של פרסומים שנעשתה באקראי, בתום לב או במטרה כשרה לא תהיה צריכה אסורה. על שר המשפטים לדווח כל חצי שנה לוועדת החוקה, חוק ומשפט באופן פרטני על אופן הפעלתה של עבירה זו. כמו כן, נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה את הסמכות לאשר הגשת כתבי אישום על מכלול עבירות הביטוי הקשורות במאבק בטרור.
החוק מבהיר כי הוראות ההחמרה בענישה בגין מעשה טרור חלות על עבירות מין, וכן מחיל את הוראות ההחמרה בענישה בגין עבירה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור, כמשמעותה בחוק העונשין, על עבירות הטרדה מינית. בנוסף, בית המשפט רשאי לפסוק כפל הפיצוי הקבוע בחוק בגין עבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. לצד זאת, נקבעה חובת דיווח שנתית לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אודות מספר כתבי האישום שהוגשו ומספר תיקי החקירה שנפתחו בגין עבירות מין ועבירות הטרדה מינית שבוצעו ממניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, או שהן מעשה טרור.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
התיקון לחוק שינה את הסדר ההתיישנות הקבוע בהליכים פליליים, וכן קבע הוראות לעניין תקופות החקירה וההעמדה לדין בהליכים פליליים, ובתוך כך; קביעת תקופה מרבית להארכת תקופת ההתיישנות כתוצאה מביצוע פעולות חקירה, ביטול ההתיישנות בעבירת הרצח, הארכת תקופת ההתיישנות בפשעים חמורים, קביעת תקופות שלא יובאו בחשבון בחישוב תקופת ההתיישנות (כגון היעלמות החשוד וחסינות שמגנה על החשוד), והגבלת משך הליכי חקירה והעמדה לדין.
התיקון קובע כי על אסיר שהורשע בעבירה של רצח או ניסיון רצח שהם מעשה טרור לא יחול ההסדר הקבוע בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, המאפשר קיצור תקופת מאסרו של אסיר לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו.
החוק מעגן במפורש את סמכות המשטרה לעיכוב השבת גופות של מפגעים. וזאת, בנסיבות שבהן בשל אירוע ההלוויה של המפגעים, למפקד מחוז במשטרה, ישנו חשש סביר שבשל לוויית מפגע תיגרם פגיעה בביטחון הנפש או יבוצעו מעשה טרור, או שבמהלך הלוויה יבוצעו הסתה לטרור או גילוי הזדהות עם ארגון טרור או עם מעשה טרור. בנוסף, החוק קובע כי בסמכותו של מפקד מחוז במשטרה, ולשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו , ובכלל זה לשם מניעת הפרות סדר, מניעת הסתה לטרור או גילוי הזדהות עם ארגון טרור או עם מעשה טרור, להורות, בצו, על תנאים לעריכת לוויה של מפגע. מפקד המחוז יהיה רשאי גם להורות על הפקדת ערובה לשם הבטחת מילוי התנאים. על פי ההסדר שנקבע בחוק, הערובה תחולט אם לא התקיימו התנאים שקבע מפקד המחוז תוך 30 ימים. אם לא הופקדה ערובה על ידי מארגני ההלוויה - יחויבו המארגנים בתשלום קנס בגובה הערובה. הערובה או תשלום הקנס ייגבו רק לאחר אפשרות למארגני ההלוויה להשמיע את טענותיהם. עוד נקבע כי ערעור על מנגנון ערובה לעניין עריכת לווית מפגע יהא בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
החוק מעביר את סמכות הכרזת ארגון טרור או פעיל טרור זר, בשל הכרזה מחוץ לישראל, מוועדת השרים לשר הביטחון, אלא במקרים חריגים. בנוסף נקבעו שינויים בהליך ההכרזה על ארגון טרור או פעיל טרור זר שהוכרז על ידי מועצת הביטחון של האו"ם כך שתקבל תוקף מידית ולזמן קצוב, בכדי לעמוד בתנאים הנדרשים לאישור הכרזה בישראל, לפי הסטנדרטים הבין-לאומיים.
החוק המקורי: 23 ביוני 2016 · רשומות (PDF)
25 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.