החליף את: חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002
בנק ישראל מנהל מאגר מרכזי של נתוני אשראי — הלוואות, תשלומים וחובות של כל אדם — ולשכות אשראי מורשות מעבדות אותם עבור מי שנותן הלוואות.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2016) · תיקון מס' 6 (2026). נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק מחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק הבטל), וקובע הסדר חדש להקמה ולפעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים. החוק קובע שבנק ישראל יקים ויפעיל מאגר שיכלול נתוני אשראי על יחידים המעידים על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות ובפירעון חובות. נתונים אלה על מבקשי האשראי, מהותיים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים. החוק משנה את ברירת המחדל שהייתה בחוק הבטל לעניין הסכמת הלקוח להיכלל במאגר. לפי החוק הבטל , איסוף הנתונים על הלקוח היה מותנה, ככלל, בהסכמת הלקוח. כאמור, ברירת המחדל שונתה, והחוק קובע כי המידע על הלקוחות יעבור אוטומטית למאגר, אלא אם כן, לקוח ביקש מבנק ישראל שלא ייאסף עליו המידע, או שייאסף למאגר אך לא יימסר ללשכות האשראי. החוק קובע את מקורות המידע אשר יזרימו את המידע למאגר, כאשר קבועים מקורות מידע החייבים להעביר מידע למאגר ומקורות מידע שרשאים לעשות כן. מקורות המידע שחייבים להעביר מידע למאגר כוללים את בנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, מנפיקי כרטיסי חיוב, בנק הדואר וגופים חוץ בנקאיים הנותנים אשראי בהיקף שיקבע בתקנות. לפי החוק, לשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שיהיו בעלי גישה למאגר, יהיו הגורם המקשר בין נותני האשראי לבין המידע שבמאגר. פעילות לשכות האשראי תהיה נתונה לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מאת הממונה. לשכות האשראי יהיו רשאיות לתת את השירותים המותרים לפי החוק בלבד, או לתת שירותים נוספים במסגרת עיסוק אחר, אם הנגיד קבע זאת בכללים. לפי החוק, לשכות האשראי רשאיות להפעיל שירות נתוני אשראי הכולל את השירותים הבאים: 1. עריכת דוח אשראי, הכולל את נתוני האשראי לגבי הלקוח בשלוש השנים האחרונות. תנאי למתן דוח אשראי, הוא הסכמה מפורשת של הלקוח לכך שלשכת האשראי תמסור לנותן האשראי נתונים לגביו. רק נותן אשראי שנכלל בהגדרה "משתמש בנתוני אשראי", שהוא נותן אשראי המעביר מידע למאגר על כלל לקוחותיו ואינו נותן אשראי בסיכון נמוך, רשאי לקבל דוח אשראי. 2. מתן חיווי אשראי, שבמסגרתו לשכת האשראי מחווה את דעתה אם יש לסרב או להיענות לבקשת האשראי. מדובר בשירות בו נותן ההלוואה אינו נחשף לנתוני האשראי הגולמיים, למעט אלו המפורסמים על פי דין. לשכת האשראי מקבלת את המידע, מעבדת אותו ומשיבה לנותן האשראי ב"כן" או "לא". כל נותן אשראי רשאי לקבל שירות כאמור, ולא נדרש אישור של הלקוח למתן שירות כאמור, אלא נדרש רק יידוע הלקוח באופן מפורש ומראש. 3. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח או למיופי כוח בתמורה. דוח כאמור כולל את כל המידע על הלקוח הנמצא במאגר. לקוח זכאי לקבלו פעם בשנה גם ללא תשלום. הלקוח יכול לבחור לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל הכולל את המידע בשלוש השנים האחרונות בלבד או לקבל דוח ריכוז נתונים מלא, המתייחס לעשר השנים האחרונות. בנוסף להפעלת שירות נתוני אשראי, לשכת אשראי רשאית לתת שירותים המתבססים על שירותים אלה, ובכלל זה, לתת לנותן אשראי או ללקוח דירוג אשראי ולייעץ לו בנושאים מסוימים שמפורטים בחוק. לבסוף, החוק קובע הוראות שונות שנועדו להבטיח רמה גבוהה של הגנה על הפרטיות ועל בטחון המידע, בעת הפעלת המאגר והשירותים השונים שניתנים לפי חוק זה. כך למשל, החוק מגביל את משך הזמן שמידע נשמר במאגר לעשר שנים, כאשר לאחר שלוש שנים, המידע ישמר לצורכי תיעוד בלבד. כמו כן, נקבעה חובה של נגיד בנק ישראל למנות ממונה על הגנת הפרטיות, אשר ייעץ למנהל המאגר בעניין הגנת הפרטיות וייעץ לממונה בעניין בירור תלונות ציבור הנוגעות לפרטיות. תחילתו של חוק זה שלושים חודשים מיום פרסומו ברשומות כאשר ישנה אפשרות לדחות את מועד התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים סך הכל.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 21), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019), והוא מתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 (להלן – החוק). התיקון לחוק משנה את שמו של החוק ל"חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988", ובהתאם הממונה על ההגבלים העסקיים ייקרא הממונה על התחרות (להלן – הממונה); רשות ההגבלים העסקיים תיקרא רשות התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא בית הדין לתחרות (להלן – בית הדין). כל התיקונים האמורים מבטאים את תכליתו של החוק – קידום התחרות הכלכלית במשק. התיקון לחוק מחמיר את האיסורים ביחס לפעולות עסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות וכן מחמיר את הענישה על פעולות כאמור, ולצד זאת מקל ביחס לפעילות עסקית שאינה מעוררת חשש לפגיעה משמעותית בתחרות: בין ההוראות המחמירות, ניתן למנות החמרות שונות בענישה, הן בענישה הפלילית – העלאת העונש על ביצוע עבירת הסדר כובל משלוש שנים לחמש שנים, ללא תלות בהתקיימותן של נסיבות מחמירות, והן באכיפה המינהלית – העלאת התקרה הנומינלית של סכום העיצום הכספי שניתן להטיל על חברה שמחזור המכירות שלה גבוה מ-300 מיליון ₪, מ-24 מיליון ₪ ל-100 מיליון ₪. בין ההוראות המקלות ניתן למנות את העלאת רף המחזור המשותף של צדדים למיזוג שממנו קיימת חובת פנייה לממונה לצורך אישור המיזוג, כך שחובה כאמור תתקיים רק כאשר המחזור המשותף של החברות המבקשות להתמזג עולה על 360 מיליון ₪, לעומת רף נמוך משמעותית של 150 מיליון ₪ שהיה קבוע בחוק קודם לכן. כמו כן, הקלה נוספת שנקבעה בתיקון נוגעת לקיצור התקופה שבה על הממונה לתת את תשובתו לבקשה של צדדים להסדר כובל לפטור אותם מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר. בתיקון נקבע כי הממונה ייתן את תשובתו לבקשה כאמור בתוך 30 ימים, במקום 90 ימים, אך לצד זאת נקבע כי הוא יוכל להאריך את המועד לתשובה בעוד 120 ימים נוספים, במידת הצורך, ובלבד שימסור לצדדים החלטה מנומקת ובכתב להארכה. הקלה נוספת נוגעת לנושא משרה בתאגיד, שמעתה העונש המקסימלי שיכול להיות מושת עליו בגין אי עמידה בחובת הפיקוח, להבדיל מביצוע העבירה עצמה, יעמוד על שנה, במקום חמש שנים. מעבר לכך, נקבע בתיקון כי הסמכות לעניין מתן ארכה לקבלת החלטת הממונה לגבי מיזוג, מעבר ל-30 ימים הקבועים בחוק, שהייתה מסורה לאב בית הדין או להסכמת הצדדים, תעבור באופן חלקי לממונה, כך שאם מצא הממונה כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה הארכה מעבר ל-30 ימים, רשאי הוא להאריכה בשתי תקופות נוספות של 30 ימים כל אחת, ולאחר מכן אף להאריך את התקופה בשישים ימים נוספים, וזאת לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים. יש לציין כי על הארכות כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת בכתב. כמו כן, אחד התיקונים המרכזיים בהצעת החוק מתייחס להגדרת "בעל מונופולין". בהתאם להגדרה טרם התיקון, "בעל מונופולין" הוא מי שיש לו נתח שוק הגדול ממחצית השוק. בתיקון נקבע כי הגדרת בעל מונופולין תורחב ותכלול גם את מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי, אף אם אינו מחזיק ביותר ממחצית השוק.
החוק המקורי: 12 באפר׳ 2016 · רשומות (PDF)
14 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.