חל היום
החל מ־15 ביולי 1971 · תוקן 29 פעמים · משרד אחראי: לשירותי דת · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
החליף את: חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודיים, התש"ט-1949
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה מאפשר לממשלה לתקצב שכר ותקנים של בעלי תפקידים שונים במועצות הדתיות שמונו כדין (למשל רבנים שמונו או שנבחרו, לרבות רבנים אזוריים, רבני יישובים ורבנים וקייסים לעדה האתיופית, בלניות, וכן בעלי תפקידים נוספים), נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק, ובלי שיהיה בכך כדי לחייב את הרשות המקומית בסכומי ההשתתפות מטעמה בשל הוצאות אלו. התקציב יועבר על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו על ידי השר לשירותי דת, בהתייעצות עם שר האוצר. בחוק נקבע שהוראה זו תחול גם ביחס לרשויות מקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) שאין בתחומן מועצה דתית.
תיקון חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26) מוסיף את סעיף 11א1, הקובע כי מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים, יופרש 5% לרזרבה שתשמש לכיסוי הוצאות בלתי צפויות של המועצות הדתיות. הרזרבה תחולק במהלך שלושת החודשים האחרונים של שנת הכספים, בהתאם לקריטריונים שיקבע שר שירותי הדת. אם סכום הרזרבה לא ינוצל, הוא יחולק בין המועצות בהתאם לחלקן היחסי בסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה. תיקון נוסף בסעיף 11ה קובע הוראות ברורות כיצד יתבצע שינוי בחלוקת הרזרבה אם סכום ההשתתפות של הממשלה משתנה במהלך השנה – לפני או אחרי חלוקתה של הרזרבה.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
קביעת הוראות מיוחדות לפרסום סכומי ההשתתפות של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבן של המועצות הדתיות, בהתאם לאמות מידה שיקבעו השרים ביחס לשנת 2018 כך שמוצע לדחות עד ליום 30 ביולי 2018 את מועד קביעת ופרסום סכום ההשתתפות המיוחד לשנת הכספים 2018. כמו כן, מוצע שקביעת סכום ההשתתפות המיוחד תיעשה ללא אישור ועדת הכספים.
התיקון אוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור ולהציע למכירה מוצר או שירות הקשורים בפטירה, בעת העברת הנפטר או בעת התקשרות בהסכם להעברת נפטר, אלא אם תנאי הרישיון מתירים לו לעשות כן. לעניין זה, מוצר או שירות כוללים, בין היתר, לוויה וסידוריה, קבורה והקמת מצבה. בנוסף, התיקון מחייב את מי שעוסק בהעברת נפטרים ואינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, להודיע לאדם שעמו הוא מתקשר לשם העברת נפטר כי הוא זכאי לקבל את שירות ההעברה ללא תשלום, מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה הפועל במקום המגורים של הנפטר או במקום פטירתו. נטל ההוכחה כי הודעה כזו אכן נמסרה מוטל על מי שעוסק בהעברת הנפטר. דינו של מי שמפר את ההוראות האמורות הוא קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. כמו כן, התיקון אוסר על התקשרות עם קרוב של נפטר לשם העברתו תוך הפעלת לחץ על הקרוב, הטרדתו או ניצול מצוקתו. אם הופר איסור זה, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק בסכום של 5,000 שקלים חדשים.
חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו–2016 התקבל בכנסת ביום י"ט בתמוז התשע"ו (25 ביולי 2016). החוק מגדיר "מקווה טהרה" כמקום מקורה בהחזקת מועצה דתית שמיועד לטבילה לצורכי טהרה או גיור. עוד קובע החוק כי מועצה דתית תהיה רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, אף אם התקשרה המועצה הדתית בהסכם עם המדינה או עם רשות מרשויותיה. בנוסף קובע החוק כי תחילתו תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר היערכות ליישומו.
החוק המקורי: 15 ביולי 1971 · רשומות (PDF)
104 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.