בקצרה
קובע לאן פונה איש קבע בצה"ל שנפגע מהחלטה בעניינו: ועדת ערר מיוחדת, או בית המשפט לעניינים מינהליים.
על מי זה חלעל חיילים בשירות קבע בצה"ל, וגם על מי שסיים את שירות הקבע.
מה זה אומר בפועל- על החלטות בענייני שכר והטבות (כמו חופשה, פדיון ימי מחלה, מענק שחרור וניכויים מהשכר), על סיום שירות הקבע ועל קבלה לקבע — אפשר לערור לוועדת ערר תוך 60 יום.
- בוועדה שלושה חברים שממנה שר המשפטים: שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט מחוזי (יושב הראש), נציג ציבור שמומחה ביחסי עבודה, ונציג שמוצע על ידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל. חייל לא יכול להיות חבר בה, והיא לא יושבת במיתקן צבאי.
- הוועדה יכולה לאשר את ההחלטה, לשנות אותה, לבטל אותה או להחזיר אותה לצבא עם הוראות. על החלטתה אפשר לערער לבית המשפט לעניינים מינהליים.
- עתירות על פיטורים בגלל התנהגות או הרשעה, הדחה או השעיה, אי־קידום בדרגה ואי־מינוי לתפקיד מוגשות לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: עד אז עתירות של אנשי קבע הוגשו ישר לבג"ץ, ושופטי העליון העירו שהוא לא מתאים לכך — בגלל העומס והקושי לברר עובדות. לפי סעיף המטרה, החוק מאזן בין זכויות אנשי הקבע לצורכי הצבא.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 16 בפבר׳ 2010 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות בתי דין מינהליים (אגרות בוועדת הערר לפי חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל), התשע"א-2010
13 בדצמ׳ 2010
תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין בוועדת הערר שלפי חוק שירות הקבע), התש"ע-2010
12 באוג׳ 2010