בקצרה
מתנה שעובד ציבור מקבל בגלל תפקידו שייכת למדינה, ולא לו.
על מי זה חלעל עובדי המדינה וחיילים, ועל עובדי רשויות מקומיות, מועצות דתיות, קופות חולים ובתי חולים ציבוריים.
מה זה אומר בפועל- מתנה שניתנה לעובד הציבור בגלל תפקידו — בארץ או בחו"ל, לו עצמו, לבן הזוג או לילד שהוא מפרנס — הופכת לרכוש המדינה, אלא אם סירב לקבל אותה או החזיר אותה מיד. אם אי אפשר למסור אותה (למשל שירות), הוא משלם למדינה את שוויה.
- מותר לקבל מתנה קטנת ערך וסבירה לפי המקובל, מתנה מחברים לעבודה, ופרס על הישגים שהוענק בפומבי.
- עובד הציבור חייב לדווח על מתנה כזו. מי שהפר את החובה ביודעין צפוי לקנס של פי שלושה משווי המתנה.
- מאז 2001 אפשר לבקש היתר לשמור את המתנה תמורת תשלום לקופת המדינה — אבל לא אם יש לה ערך מיוחד למדינה, או חשש לפגיעה בטוהר המידות.
- ברשויות המקומיות, בקופות החולים ובשאר הגופים — המתנה שייכת לגוף עצמו. בקופות החולים ובבתי החולים הציבוריים (מאז 2006) החוק חל על מתנות מיצרנים, יבואנים וספקים של תרופות וציוד רפואי. שר המשפטים רשאי להחיל את החוק גם על גופים שהוקמו בחוק ועל חברות ממשלתיות.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: עד החוק, מתנה שעובד ציבור קיבל בגלל תפקידו, כשלא ניתנה תמורת פעולה מסוימת שלו, לא הייתה עבירה ולמדינה לא הייתה עליה זכות; עיקר החוק אינו ענישת המקבל אלא הקביעה שהמתנה שייכת למדינה.
תיקונים היסטוריים
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006
חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון), התשס"ב-2001
הצג עוד 1
החוק המקורי: 1 בנוב׳ 1979
תקנות מכוח החוק
3 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות שירות הציבור (מתנות) (תיקון), התשס"ב-2002
23 ביוני 2002
צו שירות הציבור (מתנות) (החלת החוק על עובדים ציבוריים אחרים), התשמ"ז-1987
5 בפבר׳ 1987
תקנות שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1980
20 במאי 1980