חל היום
תוקן 21 פעמים · משרד אחראי: ראש הממשלה · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה שהוא עובד מדינה שהורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. כל זאת בכפוף לתהליך הכולל יידוע של נציב שירות המדינה ומתן אפשרות תגובה לגורמים נוספים כמו למשל ארגון עובדים וכן עריכת שימוע. החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה, בכל הנסיבות האמורות לעיל. החוק מסמיך את שר החינוך לשלול או להפחית את ההשתתפות בתקציבו של מוסד חינוך המקבל מאוצר המדינה תמיכה או השתתפות בתקציבו, אם התקיימו במוסד החינוך גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, שהנהלת המוסד היתה צריכה לדעת עליהם, זאת בכפוף להליך שימוע. בנסיבות כאלה גם רשות החינוך המקומית לא תשתתף בתקציבו של מוסד החינוך.
החוק כולל מספר תיקונים חקיקה שמטרתם לייעל את הליכי הפיטורים של עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה וההשעיה של עובדי מדינה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים במוסדות חינוך או במוסדות אחרים. חוק חינוך ממלכתי תוקן כדי להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו שהעובד נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני שיש בה חומרה מיוחדת לנוכח היותו עובד הוראה, זאת בכפוף למתן זכות טיעון וזכות ערעור לעובד. בנוסף, תוקן ההסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לגבי עובדי הוראה המועסקים על ידי מעסיקים פרטיים ורשויות מקומיות, והמנכ"ל הוסמך שלא לאשר את העסקתם אם הורשעו בעבירה שעקב מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הם ראויים לשמש עובדי חינוך. באותו אופן, תוקנה סמכות המנכ"ל לדרוש את פיטוריו של עובד שירות המועסק על ידי הרשות המקומית במוסד חינוך. כמו כן, הוארכה תקופת ההשעיה המידית של עובד המדינה המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, כגון בתי ספר, גני ילדים ומתנ"ס, לתקופה של עד 60 ימים. לצד זאת, החוק מאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע ולא רק בקטין שעליו היה אחראי במסגרת תפקידו, בכפוף להפעלת שיקול דעת ומטעמים מיוחדים, בהתאם להליכים החלים על עובדים אלה לפי סוג המעסיק.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
החוק קובע כי התקופה המרבית שניתן להשעות עובד של גוף ציבורי שנמצא תחת חקירה פלילית לא תעלה על 45 ימים, אלא אם כן בית הדין האזורי לעבודה אישר להאריך תקופה זו בהתאם לבקשת המעסיק. החוק קובע הסדרים לעניין תקופת הביניים שבין הגשת הבקשה לבית הדין לעבודה להחלטת בין הדין, ולעניין סמכות בית הדין לקבוע את שכרו של העובד בתקופה זו. החוק אינו חל על כלל עובדי הציבור אלא רק על עובדים בחברה ממשלתית, חברת בת ממשלתית או תאגיד סטטוטורי.
החוק המקורי: 8 במרץ 1963 · רשומות (PDF)
37 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.