חל היום בוטל בחלקו
החל מ־30 בינו׳ 1986 · תוקן 92 פעמים · משרד אחראי: הביטחון · ועדה בכנסת: חוץ וביטחון
החליף את: חוק שירות ביטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב]
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
חוק שירות ביטחון מסדיר את חובת השירות ומשך השירות הסדיר בצבא הגנה לישראל. במסגרת תיקונים קודמים לחוק, נקבע כי משך השירות לגברים שמתגייסים החל מ-1 ביולי 2024 יקוצר ל-30 חודשים במקום 32 חודשים. כעת, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" והצורך המבצעי שהתעורר בעקבותיה, נקבע במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 29 – הוראת שעה), התשפ"ו–2026, כהוראת שעה עד ליום י"ז בתמוז התשפ"ט (30 ביוני 2029), כי תקופת השירות הסדיר של יוצא צבא גבר תעמוד על 32 חודשים, במקום 30 חודשים. עוד נקבע כי הארכה זו תחול גם על כל יוצא צבא שכבר מצוי בשירות סדיר ביום פרסומו של החוק. כמו כן, כדי לאזן את הפגיעה באינטרס ההסתמכות של החיילים שהתגייסו לשירות מקוצר וכעת שירותם מוארך, מעגן החוק מנגנון תגמול ייעודי: ליוצא צבא שנקרא מראש לשירות סדיר של 30 חודשים ישולמו דמי קיום מוגדלים בעד החודש השלושים ואחד ועד תום החודש השלושים ושניים לשירותו. לעניין זה, החוק קובע כי מי שנקרא לשירות בתקופה שמיום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024) עד יום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025), יהיה זכאי, בחודשי ה-31 וה-32 לשירותם, לדמי קיום בגובה כפל דמי הקיום הקבועים לפי פקודות הצבא; ואילו לגבי חיילים שנקראו לשירות בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), דמי הקיום שלהם בחודשים אלה יוגדלו ב-75%.
חוק שירות ביטחון מסדיר את חובת השירות בצבא הגנה לישראל. במסגרת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), התשפ"ו-2026, ולנוכח תחילתם של מעצרים בקרב תלמידי ישיבות בשל היעדר הסדר לדחיית שירותם, נקבע מנגנון ייעודי להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי מיועדים לשירות ביטחון שהם תלמידי ישיבות, בגין עבירות היעדרות מהשירות. בנוסף, נקבע כי אם המיועד כבר הועמד לדין – יופסקו ההליכים נגדו. ההסדר נקבע כהוראת שעה שתעמוד בתוקפה עד ליום כ' בכסלו התשפ"ז (30 בנובמבר 2026). תחולת ההסדר על מיועד לשירות מותנית בעמידה בתנאים, תוך הבחנה בין שתי תקופות: לגבי התקופה שמיום פקיעת ההסדר הקודם, י"ב בתמוז התשפ"ג (1 ביולי 2023), ועד ליום כניסתה של הוראת השעה לתוקף, יחול ההסדר על מיועד לשירות שיוכיח כי למד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות שבועיות, או 40 שעות שבועיות למי שלומד בכולל, ושבעניינו הוגש תצהיר מטעם ראש הישיבה שבה הוא לומד המעיד על עמידתו בתנאי זה. מיום תחילתה של הוראת השעה ואילך, יחול ההסדר על מי שיעמוד בתנאי הלימודים כאמור וכן בתנאי היעדר עיסוק נוסף. החוק קובע כי בקשות להקפאת הליכים יוגשו באופן מקוון בתוך 30 ימים מיום כניסתה לתוקף של הוראת השעה. כמו כן, נקבע כי שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתחשב בהמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל. בנוסף, נקבע כי ראש המטה הכללי יקים ועדה צבאית ייעודית שתכלול שלושה קצינים בכירים, אשר תבחן באופן פרטני את התקיימות התנאים במבקשים. בראש הוועדה יעמוד קצין בדרגת אלוף-משנה לפחות, שימנה הפרקליט הצבאי הראשי, ולצידו שני קצינים בדרגת סגן-אלוף לפחות, שימנה ראש אגף כוח אדם בצה"ל. בהקשר זה, מובהר בחוק כי עצם הגשת הבקשה להקפאת הליכים או החלטת הוועדה בעניינה לא ייחשבו כבקשה לפטור משירות או כהסדרת מעמד לפי כל דין. לשם פיקוח ובקרה, הוסמך שר הביטחון למנות בודקים לעריכת ביקורות בישיבות, והוא רשאי להסמיך כבודקים גם את בודקי משרד החינוך בעלי ניסיון בתחום זה, ולהסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך. עוד קובע החוק כי ישיבה שבה תתגלה אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מתלמידיה תקבל התראה, וככל שההיעדרות תימשך, תוסר מרשימת הישיבות המוכרות, ולתלמידיה תינתן הזדמנות להירשם בישיבה אחרת. לבסוף, מעגן החוק חובת דיווח שלפיה שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לחודשיים על מספר הבודקים שהוסמכו, הביקורות שבוצעו ותוצאותיהן, וההתראות שניתנו לישיבות ותוצאותיהן.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
סעיף 36א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, קובע הסדר למתן פטור משירות בצבא הגנה לישראל מחמת גיל, כך שאזרח ישראלי או תושב קבע שאינו קצין ומלאו לו ארבעים שנים או קצין שמלאו לו ארבעים וחמש שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון. לצד זאת, נקבע כי שר הביטחון רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מקצועות או תפקידים שבגינם יינתן פטור רק בגיל ארבעים ותשע; ואילו במידה והגיע לגיל ארבעים או ארבעים וחמש, לפי העניין כאמור, ייקרא האדם לשירות מילואים רק בתפקידו או במקצועו. כמו כן, צו זה יינתן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, כאשר ניתן יהיה להאריכו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים בכל פעם. במסגרת תיקון מס' 26, בשל מלחמת חרבות ברזל, הוחלט כי בתקופה שמיום כ"א באדר א' התשפ"ד (1 במרץ 2024) ועד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024), יעלה גיל הפטור כך שבמקום ארבעים הוא יעמוד על ארבעים ואחת, ולגבי קצין – במקום ארבעים וחמש הוא יעמוד על ארבעים ושש. וכן, נקבע כי במסגרת צו כאמור גיל הפטור יעמוד על חמישים, כאשר מגיל ארבעים וחמש או ארבעים ושש, לפי העניין, יהיה ניתן לקורא לאדם לשירות רק בתפקידו או במקצועו. כמו כן, קריאה לשירות מילואים כאמור תיעשה רק לתפקידים במערך הלוחם, אלא אם כן יחולו נסיבות חירום שלפיהן ביטחון המדינה מחייב לקרוא גם למשרתים שאינם במערך הלוחם. עוד נקבע כי חייל מילואים שביצע שירות מילואים לפי חוק זה, יהיה זכאי לתמול מיוחד מהיום הראשון ועד ליום ה-31 לשירותו שבוצע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ"ד בסיוון התשפ"ד (30 ביוני 2024) מבלי שהוא יהיה חייב בתשלום מס הכנסה על התגמול. בנוסף, נקבעה חובת דיווח של שר הביטחון לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתחילת כל חודש שקדם למועד הדיווח בעניין שירות מילואים, החל מיום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), לרבות מספר חיילי המילואים שנקראו לשירות כאמור, מספר צווי הפטור משירות מילואים שנתן שר הביטחון והחלופות שנבחנו להפחתת הנטל על חיילי המילואים והצעדים שננקטו.
החוק קבע כי מי שאמור היה לקבל פטור משירות מילואים מטעמי גיל ב-31.12.2023, ימשיך להיות חלק ממערך המילואים עד ה-29.2.2024. מדובר בחיילי מילואים שאינם קצינים ומלאו להם 40 בשנת 2023, קצינים שמלאו להם 45 בשנת 2023, ומי שמשרתים בתפקידים ובמקצועות הקבועים בצו חריגי הגיל ומלאו להם בשנת 2023 45 או 49, לפי העניין.
הוראת השעה המסדירה הצבת חיילים בשירות בתי הסוהר צפויה לפקוע ביום כ"ח באב התשפ"ג (15 באוגוסט 2023). על כן נקבע כי חיילים שהוצבו בשירות בתי הסוהר לפי יום הפקיעה ימשיכו לשרת גם לאחר יום הפקיעה, עד לתום תקופת שירותם או עד ליום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), לפי המוקדם מבין השניים.
חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (הצבת יוצאי צבא בשירות בתי הסוהר) (תיקון מס' 10), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום 21/02/2023. החוק מאריך בחצי שנה נוספת, עד ה-15/08/2023 את הוראת השעה אשר מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים בבתי סוהר ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 18), התשפ"ג-2023 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בשבט התשפ"ג (14 בפברואר 2023). החוק האריך בשלוש שנים את הוראת השעה המאפשרת להציב חיילים במשטרת ישראל עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025).
בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי החל מ-1.7.2020 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. התיקון לחוק קובע כי מועד החלת קיצור השירות יידחה, כך שעד ה-1.7.2024 יתגייסו הגברים ל-32 חודשים, ורק לאחר מכן ירד משך השירות ל-30. בנוסף, החוק קובע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.2020 וכבר נמצאים בשירות, ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.
חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום 28/12/2021. החוק מאריך בשנה נוספת, עד ה-31/12/2022 שתי הוראות שעה: הוראת שעה אחת מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים ביחידות של משטרת ישראל ("שח"ם") שעיקר פעילותן קשור לביטחון המדינה ותושביה. זאת, בנוסף לשירותם של חיילים במשמר הגבול, המוסדר כהוראה קבועה בחוק שירות ביטחון. הוראת השעה השנייה מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים בבתי סוהר ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.
חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021 אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום 28/12/2021. החוק מאריך בשנה נוספת, עד ה-31/12/2022 שתי הוראות שעה: הוראת שעה אחת מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים ביחידות של משטרת ישראל ("שח"ם") שעיקר פעילותן קשור לביטחון המדינה ותושביה. זאת, בנוסף לשירותם של חיילים במשמר הגבול, המוסדר כהוראה קבועה בחוק שירות ביטחון. הוראת השעה השנייה מסדירה את הצבתם ואת שירותם של חיילים בבתי סוהר ובאגפים בהם מוחזקים אסירים ביטחוניים.
החוק קובע כי חייל שנמצא בלתי כשר ארעית לשירות יוכל, בתקופה שלא תעלה על 180 ימים, להמשיך בשירותו הסדיר אלא אם ביקש מיוזמתו לקבל את הטיפול במערכת הבריאות האזרחית. עוד נקבע כי בתום תקופה זו או במהלכה, אם יקבע הצבא כי החייל אינו כשיר לשירות יוכל החייל להתנדב לצורך השלמת התקופה ולשם המשך הטיפול הרפואי בו, בהתאם להסדר ההתנדבות הקיים היום בסעיף 17א לחוק שירות ביטחון. כמו כן, החוק קובע כי במקרה של חייל שחזר לכשירות יידרש צבא הגנה לישראל לפעול לשילובו של החייל בתפקיד שבו שירת טרם אבחון מחלתו או פציעתו, והכל בכפוף לצורכי כוח האדם בצבא ובהתאם למצבו הרפואי. תחילת החוק תהיה שנה מיום פרסומו וזאת על מנת לאפשר לצבא תקופת היערכות והתארגנות ליישום החוק.
הוארכה בשלוש שנים הוראת השעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות משטרת ישראל שעיקר תפקידן הוא ביטחון המדינה ותושביה. הוראת השעה קובעת כי הצבת חייל ביחידות המשטרה טעונה את הסכמתו וכן כי המוצבים ביחידות אלה יזכו למעמד זהה לחייל בשירות סדיר. תוקף הוראת השעה יפוג ביום 31 בדצמבר 2021.
הוארכה בשלוש שנים הוראת השעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות ביטחוניות של שירות בתי הסוהר בתפקידים של אבטחה וליווי אסירים בבתי הסוהר הביטחוניים. הוראת השעה קובעת כי ניתן יהיה להציב חיילים באגפים בבתי הסוהר המשמשים להחזקת אסירים ביטחוניים ובתפקידי מנהלה הנוגעים לארגון כוח האדם והטיפול בפרט של החיילים המיועדים לשירות בתי הסוהר. בנוסף, הוראת השעה קובעת כי הצבת חייל בשירות בתי הסוהר טעונה את הסכמתו וכן כי המוצבים ביחידות אלה יזכו למעמד זהה לחייל בשירות סדיר. הוראת השעה תפוג ביום 31 בדצמבר 2021.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.
הוראת השעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות מסוימות של שירות בתי הסוהר הוארכה בשלוש שנים, עד ליום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).
הוראת השעה המאפשרת הצבת חיילים ביחידות מסוימות של משטרת ישראל הוארכה בשלוש שנים, עד ליום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018).
תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שנחקק בחודש מרץ 2014, קבע מנגנון חדש לגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. במנגנון זה נקבע כי עד שנת 2017 תחול תקופת הסתגלות, במהלכה הממשלה תקבע יעדי לגיוס של תלמידי ישיבות, כאשר יעדים אלה לא יהיו מחייבים. החל משנת 2017 נקבע כי תחול תקופת קבע, בה יעדי הגיוס יהפכו מחייבים ואי עמידה בהם תוביל להחלת גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות, למעט 1,800 תלמידים מתמידים בכל שנה. לצד תיקון מס' 19, נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע מנגנון משלים של שירות תלמידי ישיבות במסגרת שירות לאומי. התיקון הנוכחי מאריך את תקופת ההסתגלות משלוש שנים לשש שנים, עד שנת 2020, וקובע תקופת הסתגלות שנייה, עד שנת 2023. במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, כל עוד תהיה עמידה ביעדי הגיוס, לא יחול גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות. אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות, בהיקפים שיקבע בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה. יעדי הגיוס לצה"ל ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, בעוד שיעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי. עוד קובע התיקון הנוכחי כי יוקם צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שיגבש תכניות רב שנתיות לקידום העמידה ביעדי הגיוס במהלך תקופות ההסתגלות. התיקון קובע גם כי תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי יפוג בשנת 2023, ותבוטל החובה שהוטלה על הממשלה לבחון מתווה קבע לשירות שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני עד 2019.
תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שנחקק בחודש מרץ 2014, קבע מנגנון חדש לגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. במנגנון זה נקבע כי עד שנת 2017 תחול תקופת הסתגלות, במהלכה הממשלה תקבע יעדי לגיוס של תלמידי ישיבות, כאשר יעדים אלה לא יהיו מחייבים. החל משנת 2017 נקבע כי תחול תקופת קבע, בה יעדי הגיוס יהפכו מחייבים ואי עמידה בהם תוביל להחלת גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות, למעט 1,800 תלמידים מתמידים בכל שנה. לצד תיקון מס' 19, נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע מנגנון משלים של שירות תלמידי ישיבות במסגרת שירות לאומי. התיקון הנוכחי מאריך את תקופת ההסתגלות משלוש שנים לשש שנים, עד שנת 2020, וקובע תקופת הסתגלות שנייה, עד שנת 2023. במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, כל עוד תהיה עמידה ביעדי הגיוס, לא יחול גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות. אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות, בהיקפים שיקבע בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה. יעדי הגיוס לצה"ל ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, בעוד שיעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי. עוד קובע התיקון הנוכחי כי יוקם צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שיגבש תכניות רב שנתיות לקידום העמידה ביעדי הגיוס במהלך תקופות ההסתגלות. התיקון קובע גם כי תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי יפוג בשנת 2023, ותבוטל החובה שהוטלה על הממשלה לבחון מתווה קבע לשירות שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני עד 2019.
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014 מסדיר את דחיית שירותם ואת שילובם בשירות צבאי ואזרחי של תלמידי ישיבות. בין היתר, החוק קובע כי שר הביטחון יקבע, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמות מידה להכרה בישיבות שתלמידיהן יהיו רשאים לדחות את שירותם. כדי לשמור על רצף בהליכי דחיית השירות, עם חקיקת החוק נקבעה הוראת מעבר לשנה אחת, ולפיה רשימת הישיבות תמשיך להתבסס על אמות המידה של החוק הקודם ("חוק טל"). בשל התפזרות הכנסת ה-19, לא הושלמו הליכי התקנת התקנות הקובעות את אמות המידה להכרה בישיבות. התיקון הנוכחי מאריך בשנה נוספת את הוראת המעבר המאפשרת לשר הביטחון להמשיך להפעיל את סמכותו בהתבסס על רשימת הישיבות שנקבעה לפי חוק טל, עד ליום י' באדר ב' התשע"ו (20 במרץ 2016).
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד-2014 מסדיר את דחיית שירותם ואת שילובם בשירות צבאי ואזרחי של תלמידי ישיבות. בין היתר, החוק קובע כי שר הביטחון יקבע, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אמות מידה להכרה בישיבות שתלמידיהן יהיו רשאים לדחות את שירותם. כדי לשמור על רצף בהליכי דחיית השירות, עם חקיקת החוק נקבעה הוראת מעבר לשנה אחת, ולפיה רשימת הישיבות תמשיך להתבסס על אמות המידה של החוק הקודם ("חוק טל"). בשל התפזרות הכנסת ה-19, לא הושלמו הליכי התקנת התקנות הקובעות את אמות המידה להכרה בישיבות. התיקון הנוכחי מאריך בשנה נוספת את הוראת המעבר המאפשרת לשר הביטחון להמשיך להפעיל את סמכותו בהתבסס על רשימת הישיבות שנקבעה לפי חוק טל, עד ליום י' באדר ב' התשע"ו (20 במרץ 2016).
החוק המקורי: 30 בינו׳ 1986
165 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 7 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.