חל היום
תוקן 16 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט
ברשומות הכנסת: תקף
חוק סליקת שיקים ושיקים ללא כיסוי (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2021 (להלן – החוק), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בשבט התשפ"א (8 בפברואר 2021). בשנת 2016 חוקקה הכנסת את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, הקובע כי ניתן להפקיד ולסלוק שיקים בסליקה אלקטרונית. עד לחקיקתו של החוק, שיקים נסלקו בסליקה בין בנקאית באופן ידני. בנוסף, בשנת 2018, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח–2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ונחקקה בו רפורמת הניידות בין בנקים ("ניידות בקליק") שמטרתה לאפשר העברת הפעילות הפיננסית של לקוח פרטי, מבנק מעביר לבנק קולט בלחיצת כפתור, תוך כדי הטלת חובות על הבנקים לבצע את ההעברה באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת החשבון. תחילתה של הרפורמה נקבעה ליום ט' בניסן התשפ"א (22 במרץ 2020), אולם נדחתה, בצו, עד ליום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). החוק מכיל הוראות משלימות במספר חוקים, ליישום רפורמת הניידות בכל הנוגע להעברת חשבון שיקים בין בנק לבנק ואופן סליקתם, זאת בהתייחס למספר מצבים: האחד, מעבר מבנק לבנק של לקוח שמשך את השיק; השני, מעבר מבנק לבנק של לקוח הפורע את השיק; השלישי, החלת ההוראות הנוגעות לחשבון מוגבל. תיקון אחד הוא לחוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016. במסגרת התיקון נקבע מנגנון שיאפשר ללקוח לעבור בנק גם אם נמשכו שיקים מהחשבון שלו בבנק המקורי, כך שהם ייפרעו מהחשבון שלו בבנק הקולט. כך גם הבנק הקולט יוכל להציג שיק לפירעון גם אם הופקד או הועבר לגבייה בבנק המקורי. בנוסף, שמו של חוק זה שונה לחוק סליקת שיקים, התשע"ו–2016, זאת משום שעם חקיקת התיקון החוק יתייחס לסליקת שיקים באופן כללי ולא רק לסליקה אלקטרונית. כמו כן, הוסמך המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי על בנק שהפר את הוראות חוק זה. תיקון שני הוא לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א–1981 (להלן – חוק שיקים ללא כיסוי), הקובע הסדרים לעניין הגבלת חשבון לאחר שסורבו בו שיקים בהתאם למספר הקבוע בחוק. במסגרת התיקון לחוק נקבעו הוראות המבהירות כיצד יחול החוק על חשבון שנוייד, ובכלל זה וכיצד יילקחו בחשבון שיקים שסורבו קודם לכן בחשבון בבנק המקורי לצורך הגבלת החשבון. בנוסף, בהתאם להסדר הקבוע היום בחוק שיקים ללא כיסוי, בנק ישראל מפרסם את מספרי החשבונות המוגבלים, עם ציון שם הבנק שבו מתנהל החשבון ותאריך סיום ההגבלה. כדי לאפשר לבנק ישראל להציג מידע עדכני ואמין גם על חשבון שנוייד, נקבע כי על הבנק הקולט מוטלת חובה למסור מידע אודות החשבון לבנק ישראל. במקרה שחשבון שנוייד היה מוגבל בבנק המקורי ולא יהיה מוגבל בבנק הקולט – בנק ישראל לא יפרסם את החשבון שנוייד כחשבון מוגבל. לעומת זאת, אם החשבון בבנק המקורי לא היה מוגבל, אולם הוא עתיד להיות מוגבל בבנק הקולט – יפרסם בנק ישראל את פרטי החשבון המוגבל בציון תאריך סיום ההגבלה. מובהר שאם החשבון היה מוגבל בבנק המקורי והוגבל גם בבנק הקולט – בנק ישראל יפרסם את פרטי החשבון. תיקון שלישי הוא לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א–1981. החוק קובע כי בשל הצורך להתייחס לניתוב הפעילות הפיננסית שממשיכה להגיע אל הבנק המקורי גם לאחר העברת החשבון ממנו (תשלומים או זיכויים), תורחב סמכותו של נגיד בנק ישראל לקבוע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המעביר את הפעולות הדרושות לשם העברת הפעילות הפיננסית של לקוח ביניהם, גם לאחר מועד העברת החשבון, כך שהוא יהיה רשאי לקבוע תקופות שונות לסוגי פעילות פיננסית שונים. מועד תחילת החוק הוא מועד כניסתה לתוקף של המסגרת הנורמטיבית של הרפורמה, ביום ט"ז בתשרי התשפ"ב (22 בספטמבר 2021). ההוראה המסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי לפי חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו–2016, תיכנס לתוקף ביום י"ט באייר התשפ"א (1 במאי 2021), ותיקון שמו של חוק זה ייכנס לתוקף עם פרסום החוק.
הוחלט לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי ולקבוע כי כאשר מוצג שיק לפירעון ואין בחשבון הבנק יתרה מספקת שמאפשרת את פירעונו, הבנק יהיה חייב להודיע לבעל החשבון, מוקדם ככל הניתן, שעליו להפקיד כספים בחשבון עד שעתיים וחצי לפני תום יום העסקים כדי למנוע את סירוב השיק. כמו כן, הוחלט להוסיף עילות נוספות הנוגעות למסירת ההודעה כאמור לעילות המאפשרות ללקוח מוגבל וללקוח מוגבל חמור לבקש מבית המשפט לבטל הבאת שיק שסורב במניין השיקים שסורבו וכן, להסמיך את המפקח על הבנקים לקבוע הוראות ביצוע פרטניות בעניין פרטי ההודעה ושליחתה.
חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". החוק החליף את המונח "איורע אסון המוני" במונח "אירוע חירום אזרחי".
חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק מחליף את חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002 (להלן – החוק הבטל), וקובע הסדר חדש להקמה ולפעילות של מערכת לשיתוף בנתוני אשראי של יחידים. החוק קובע שבנק ישראל יקים ויפעיל מאגר שיכלול נתוני אשראי על יחידים המעידים על היכולת שלהם לעמוד בהתחייבויות כספיות ובפירעון חובות. נתונים אלה על מבקשי האשראי, מהותיים לכל נותן אשראי לצורך קבלת ההחלטה אם לתת אשראי ובאיזה תנאים. החוק משנה את ברירת המחדל שהייתה בחוק הבטל לעניין הסכמת הלקוח להיכלל במאגר. לפי החוק הבטל , איסוף הנתונים על הלקוח היה מותנה, ככלל, בהסכמת הלקוח. כאמור, ברירת המחדל שונתה, והחוק קובע כי המידע על הלקוחות יעבור אוטומטית למאגר, אלא אם כן, לקוח ביקש מבנק ישראל שלא ייאסף עליו המידע, או שייאסף למאגר אך לא יימסר ללשכות האשראי. החוק קובע את מקורות המידע אשר יזרימו את המידע למאגר, כאשר קבועים מקורות מידע החייבים להעביר מידע למאגר ומקורות מידע שרשאים לעשות כן. מקורות המידע שחייבים להעביר מידע למאגר כוללים את בנק ישראל, לשכות ההוצאה לפועל וכונס הנכסים הראשי, בנקים, מנפיקי כרטיסי חיוב, בנק הדואר וגופים חוץ בנקאיים הנותנים אשראי בהיקף שיקבע בתקנות. לפי החוק, לשכות האשראי, שהן גופים פרטיים שיהיו בעלי גישה למאגר, יהיו הגורם המקשר בין נותני האשראי לבין המידע שבמאגר. פעילות לשכות האשראי תהיה נתונה לפיקוח ותותנה בקבלת רישיון מאת הממונה. לשכות האשראי יהיו רשאיות לתת את השירותים המותרים לפי החוק בלבד, או לתת שירותים נוספים במסגרת עיסוק אחר, אם הנגיד קבע זאת בכללים. לפי החוק, לשכות האשראי רשאיות להפעיל שירות נתוני אשראי הכולל את השירותים הבאים: 1. עריכת דוח אשראי, הכולל את נתוני האשראי לגבי הלקוח בשלוש השנים האחרונות. תנאי למתן דוח אשראי, הוא הסכמה מפורשת של הלקוח לכך שלשכת האשראי תמסור לנותן האשראי נתונים לגביו. רק נותן אשראי שנכלל בהגדרה "משתמש בנתוני אשראי", שהוא נותן אשראי המעביר מידע למאגר על כלל לקוחותיו ואינו נותן אשראי בסיכון נמוך, רשאי לקבל דוח אשראי. 2. מתן חיווי אשראי, שבמסגרתו לשכת האשראי מחווה את דעתה אם יש לסרב או להיענות לבקשת האשראי. מדובר בשירות בו נותן ההלוואה אינו נחשף לנתוני האשראי הגולמיים, למעט אלו המפורסמים על פי דין. לשכת האשראי מקבלת את המידע, מעבדת אותו ומשיבה לנותן האשראי ב"כן" או "לא". כל נותן אשראי רשאי לקבל שירות כאמור, ולא נדרש אישור של הלקוח למתן שירות כאמור, אלא נדרש רק יידוע הלקוח באופן מפורש ומראש. 3. מסירת דוח ריכוז נתונים ללקוח או למיופי כוח בתמורה. דוח כאמור כולל את כל המידע על הלקוח הנמצא במאגר. לקוח זכאי לקבלו פעם בשנה גם ללא תשלום. הלקוח יכול לבחור לקבל דוח ריכוז נתונים רגיל הכולל את המידע בשלוש השנים האחרונות בלבד או לקבל דוח ריכוז נתונים מלא, המתייחס לעשר השנים האחרונות. בנוסף להפעלת שירות נתוני אשראי, לשכת אשראי רשאית לתת שירותים המתבססים על שירותים אלה, ובכלל זה, לתת לנותן אשראי או ללקוח דירוג אשראי ולייעץ לו בנושאים מסוימים שמפורטים בחוק. לבסוף, החוק קובע הוראות שונות שנועדו להבטיח רמה גבוהה של הגנה על הפרטיות ועל בטחון המידע, בעת הפעלת המאגר והשירותים השונים שניתנים לפי חוק זה. כך למשל, החוק מגביל את משך הזמן שמידע נשמר במאגר לעשר שנים, כאשר לאחר שלוש שנים, המידע ישמר לצורכי תיעוד בלבד. כמו כן, נקבעה חובה של נגיד בנק ישראל למנות ממונה על הגנת הפרטיות, אשר ייעץ למנהל המאגר בעניין הגנת הפרטיות וייעץ לממונה בעניין בירור תלונות ציבור הנוגעות לפרטיות. תחילתו של חוק זה שלושים חודשים מיום פרסומו ברשומות כאשר ישנה אפשרות לדחות את מועד התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו על ארבע שנים סך הכל.
החוק המקורי: 12 במרץ 1981 · רשומות (PDF)
36 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 4 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.