בקצרה
קובע איפה ואיך מתגרשים בני זוג שאין בית דין דתי אחד שמוסמך לגרש אותם — למשל בני דתות שונות, או בני זוג שאינם שייכים לדת מוכרת.
על מי זה חלעל בני זוג שמבקשים להתגרש ואין לעניינם בית דין דתי מוסמך.
מה זה אומר בפועל- הבקשה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה. החוק לא חל כששני בני הזוג בני אותה דת שיש לה בית דין דתי בישראל (יהודים, מוסלמים, דרוזים או בני עדה נוצרית) — חוץ ממקרים שבהם לבית הדין שלהם אין סמכות בין־לאומית לגרש אותם.
- צריך קשר לישראל כדי שבית המשפט ידון בבקשה — למשל שבן הזוג השני גר בישראל, ששניהם אזרחים ישראלים, או שהמבקש גר בישראל לפחות שנה לפני הבקשה.
- אם אחד מבני הזוג שייך לדת מוכרת, בית המשפט שואל את ראש בית הדין הדתי אם צריך גירושין דתיים כדי שבן הזוג יוכל להינשא מחדש. אם כן — הבקשה מועברת לבית הדין לצורך הגירושין עצמם; אם לא, או שלא התקבלה תשובה תוך שלושה חודשים (עם אפשרות לארכה), בית המשפט דן בה בעצמו.
- בית המשפט מחליט לפי החוק של המקום שבו בני הזוג גרים יחד, או לפי חלופות שהחוק מסדר בזו אחר זו (המקום שגרו בו לאחרונה, האזרחות המשותפת, מקום הנישואים). הסכמה של שני בני הזוג היא תמיד עילה לגירושין.
תיקונים היסטוריים
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקון מס' 3), התש"ע-2009
חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית) (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
הצג עוד 1
החוק המקורי: 27 ביולי 1969 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
6 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005
10 באוק׳ 2005
תקנות סדרי דין בענין התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון), התשמ"ו-1985
20 בדצמ׳ 1985
תקנות סדרי דין בענין התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ה-1984
15 בנוב׳ 1984
תקנות סדר הדין בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון), תשל"ד-1974
8 באוג׳ 1974
תקנות סדר דין בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקון), תש"ל-1970
17 בספט׳ 1970
תקנות נוספות