חל היום
החל מ־1 בינו׳ 2002 · תוקן 26 פעמים · משרד אחראי: המשפטים · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | ביטחון לאומי
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה קובע כי בחוק זכויות נפגעי עבירה תורחב זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות להביע את עמדתם בנוגע לשחרור על־תנאי לפני ועדת השחרורים, והם יוכלו לבחור אם ברצונם להביעה בכתב או להתייצב לדיון ולהביעה בעל פה. עוד נקבע כי עמדת נפגע העבירה תתווסף לרשימת השיקולים שוועדת השחרורים שוקלת לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין הסיכון הצפוי לשלומו וביטחונו של נפגע העבירה משחרורו של האסיר. בנוסף, החוק מעביר את האחריות למסירת המידע לנפגעי עבירה משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, וכן מחיל הסדרים דומים גם בחוק השיפוט הצבאי.
ביום י"ד באב התשע"ח (26 ביולי 2018) פורסם חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח–2018. במסגרת זו נקבע כהוראת שעה, לתקופה של שלוש שנים, כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב בתי הסוהר שלו הייתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר. אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. מאוחר יותר, במסגרת תיקונים נוספים, הוארכה הוראת השעה לתקופות נוספות. במסגרת התיקון הרביעי, נקבע כי הוראת השעה תהפוך להסדר קבוע. עוד נקבע כי הדיווח בדבר אופן פעילות היחידה, הניתן אחת לשנה, מטעם השר לביטחון פנים לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ימשיך כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום כליאתי בהתאם לסעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971.
נקבע כי שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי יהיה ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט ובבתי הדין, במדינה כולה או בחלק ממנה, שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, זאת לאחר ששוכנע כי קיים סיכון ממשי בהבאתם לדיונים בשל מצב החירום המיוחד. בנוסף נקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים להכריז יחד כי ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט שלא בנוכחות עצורים ואסירים בעבירות ביטחוניות, זאת לאחר ששוכנעו כי קיימת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתם לדיונים בשל מצב מלחמה השורר במדינה. במטרה למזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר, נקבעו הוראות מפורטות בדבר אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית, כך שניתן יהיה להבטיח את השתתפותו הרציפה בדיון. כמו כן, נקבעה אפשרות לחרוג מההסדרים הכלליים במקרים מיוחדים.
נקבעה הארכה להוראת השעה המסדירה את פעילות היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שדנה בבקשות לשחרור מוקדם של אסירים שנגזרו עליהם תקופות מאסר של 3 חודשים עד שנה, עד ליום י"ד בכסלו התשפ"ה (15 בדצמבר 2024).
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
הוחלט להאריך בשנתיים נוספות את תוקף הוראת השעה, הנוגעת להקמת יחידה ייעודית לשחרור אסירים ממאסרים קצרים, חלף המנגנונים הקיימים. הארכת הוראת השעה נועדה להמשיך ולבחון את ההסדר החדש טרם ניתן יהיה לקבוע אם להפוכו להסדר של קבע.
התיקון קובע כי תוקם יחידה מנהלית בשירות בתי הסוהר – יחידה לשחרור ממאסרים קצרים, שתוסמך לבחון בקשות לשחרור על תנאי של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה, שנשאו שני שלישים לפחות מתקופתם מאסרם. זאת במקום נציב שירות בתי הסוהר שלו היתה הסמכות לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שלושה חודשים ושלא עולה על שישה חודשים, ובמקום ועדת השחרורים לעניין אסירים שנשפטו לתקופה העולה על שישה חודשים ולא עולה על שנה. היחידה לא תשחרר אסיר אלא אם שוכנעה שהוא ראוי לשחרור כאמור וכי הוא לא מסכן את שלום הציבור. בקשת האסיר לשחרורו על תנאי תיבחן ככלל על בסיס הבקשה בכתב ומסמכים שיובאו בפני היחידה. בקשות לשחרור על תנאי של אסירים המרצים את עונשם בשל עבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ואסירים הלוקים בנפשם ידונו בפני היחידה המנהלית רק אם נגזרו עליהם בין שלושה לשישה חודשי מאסר.אסירים כאמור אשר נגזרה עליהם תקופה העולה על שישה חודשי מאסר יידונו בפני וועדת השחרורים, בשל מורכבותם. הסדר זה יחול גם על בקשות קטינים לשחרור על תנאי. ההסדר נקבע כהוראת שעה לשלוש שנים.
בתיקון שהתקבל בכנסת ביום כ"א בסיוון התשע"ח (4 ביוני 2018) נקבע כי יש לערוך שינויים בהרכב ועדות השחרורים ואופן פעולתם. נקבע כי נציג שירות בתי הסוהר לא יהיה חלק מהרכב ועדות השחרורים, כך שמספר החברים יצומצם מארבעה לשלושה. עם זאת, נקבע כי נציג זה ימשיך להשתתף בדיוני הוועדה. יצוין כי גם היום הנציג אינו בעל זכות הצבעה בוועדה וכי תיקון זה אינו משנה את המצב הקיים. עוד נקבע בתיקון כי נציב בתי הסוהר הוא שימנה את הנציג שישתתף בדיונים, והתנאי שהיה קבוע בחוק ערב התיקון, לפיו הנציג יהיה קצין בדרגת רב כלאי ומעלה - בוטל.
החוק המקורי: 20 ביוני 2001 · רשומות (PDF)
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 3 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.