חל היום
החל מ־1 בינו׳ 1999 · תוקן 27 פעמים · משרד אחראי: הביטחון | הבריאות | החינוך | הכלכלה והתעשייה | המשפטים | העבודה | הפנים | התחבורה והבטיחות בדרכים | התקשורת · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
בהתחשב בעיכוב שחל בהפעלת ההסדר בעניין נגישות אדם עם מוגבלות המסתייע בחיית סיוע, וכדי הקל על אדם כאמור, התיקון לחוק מעדכן את מועדי הוראות השעה והוראות המעבר המפורטים להלן שנקבעו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22), התשפ"ב–2022: א. ההוראה הפוטרת אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע מנשיאת תעודת חיית סיוע הוארכה עד ליום 1.7.2025 (במקום 1.11.2023). ב. ההוראה המזכה את מי שכבר נעזר בחיית סיוע לקבל עבורה תעודה בכפוף להשלמת מבחן כשירות, תתייחס למי שהייתה לו חיית סיוע ביום 31.12.2024 (במקום רק למי שהיתה לו חיית סיוע ביום 30.4.2023). ג. שלוש השנים שבהן הליך ההכשרה יוכר גם אם הוא בוצע שלא על ידי מרכז הכשרה והדרכה, והשנתיים שבהן יוכל השר להכיר במרכז הכשרה והדרכה גם אם רק החל בהליך הכרה בארגון הגג יחלו להימנות מיום 1.1.2025 (במקום מיום 1.5.2023).
נקבע כי חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות המעסיקות 100 עובדים לפחות יחויבו לפעול לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיהם כפי שקבוע היום החוק לגבי גופים ציבוריים שהם מעסיקים גדולים. נקבע כי הוראות אלה יכנסו לתוקף ב-7 באפריל 2025 וכי התחולה תהיה מדורגת כך שבשנה הראשונה יהיה יעד הייצוג ההולם 3.5% מהעובדים ורק בתום השנה האמורה יהיה יעד הייצוג 5% מהעובדים. נוסף על כך, בשל העברת סמכויות משר הכלכלה והתעשייה לשר העבודה, נקבעו תיקונים שונים להוראות בחוק אשר קובעות סמכות לשר הכלכלה והתעשייה או למשרד הכלכלה והתעשייה.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק מרחיב את סמכויות האכיפה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, וכולל הסדרה של מנגנון הטלת עיצומים כספיים על מי שלא הנגיש את מקום העסק שלו. ההפרות וסכומי העיצומים מפורטים בחוק, ונקבעו לפי גודל העסק המפר וכן לפי המשאבים והמאמץ שבית העסק צריך להשקיע על מנת לעמוד בקיום חובת הנגישות שהופרה. כמו כן כולל החוק מנגנון של הגשת תביעה על ידי הנציבות בשם אדם שנפגע מהפרת הוראות החוק.
נקבע כי ההוראות שחלות לגבי אדם עם עיוורון המלווה בכלב נחייה יחולו גם על אדם עם מוגבלות הנעזר בחיית שירות, לעניין כניסה למקום ציבורי, שימוש בשירות ציבורי או בתחבורה ציבורית ותעסוקה ובלבד שהאדם עם המוגבלות נושא תעודת חיית סיוע, וחיית הסיוע מסומנת בסימון שיקבע השר. כמו כן נקבעו הוראות לעניין אומן ומאמן של חיית שירות, הוראות לעניין הכרה במרכזי הכשרה והדרכה וארגוני גג לחיות סיוע וכן לעניין תהליך ההכשרה של חיית סיוע ותעודת חיית סיוע. עוד נקבע כי הוראות אחרות בחיקוק הנוגעות לכלב נחייה, כגון פטור מאגרה, יחולו גם לעניין כלב השירות.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
בחוק נקבע שאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לקבל לדיור הלוואה מגוף פיננסי בסכום שלא יעלה על מיליון שקלים חדשים, אם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים למטרת הלוואה לדיור, והכיסוי הביטוחי לעניין זה לא יעלה על 500,000 שקלים חדשים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים הוא אדם שאקטואר ממונה קבע שהמוגבלות שיש לאדם היא כזו שמקצרת את תוחלת החיים הממוצעת מעל ל-3 שנים ושתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות עולה על 5 שנים. אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה זכאי לסיוע מהמדינה בסכום של 300 שקלים חדשים כל עוד הוא משלם את פרמיית ביטוח החיים האמור.
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
התיקון קובע את שיעור הייצוג המינימלי של אנשים עם מוגבלות לגבי גופים ציבוריים כגון משרדי הממשלה ויחידות הסמך, הכנסת, צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות מקומיות ותאגידים וגופים ציבוריים אחרים. בגוף ציבורי שמעסיק 100 עובדים לפחות, 5% מקרב עובדיו יהיו אנשים עם מוגבלות משמעותית. גוף ציבורי שלא עמד ביעד הייצוג, יכין ויפרסם תכנית שנתית לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. תכנית כאמור תכלול הוראות לעניין העדפה מתקנת, ייעוד משרות ופנייה לגורמים העוסקים בשילובם של אנשים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תהיה רשאית לתת צו לכל מעסיק המחייב מסירת מידע לעניין שיעור ייצוגם של אנשים עם מוגבלויות, וכן לתת למעסיק שהוא גוף ציבורי צו ייצוג הולם שלא פרסם תכנית כאמור או שלא יישם את התכנית. הפרתו של הצו תהווה עבירה פלילית. ונקבעו לעניין שירות המדינה לנציב שירות המדינה הסמכויות בעניין, וכן חויב כל משרד למנות ממונה ייצוג הולם. הוראות מיוחדות נקבעו בחקיקה לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס ומגן דוד אדום. כמו כן, חויב כל גוף ציבורי המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב למנות ממונה על ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות.
החוק המקורי: 5 במרץ 1998 · רשומות (PDF)
51 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 9 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.