חל היום
החל מ־1 באפר׳ 1988 · תוקן 27 פעמים · משרד אחראי: הכלכלה והתעשייה | העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
החליף את: חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ"א-1981
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה מאריך לחמש שנים את תקופת ההתיישנות בתביעה אזרחית על הפרת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח–1988, או הוראות פרק ד' שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1988, (שעמדה קודם לכן על שלוש שנים). אולם, אם התביעה כאמור היא של דורש עבודה, תקופת ההתיישנות לעניינו תישאר שלוש שנים.
לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מעסיק חייב לשלם לשאריו המפורטים בחוק של עובד שנפטר את פיצויי הפיטורים שהיה משלם לו אילו היו מפטר אותו, ואם אין לנפטר בן זוג או ילדים התלויים בו, נדרש הליך בבית הדין לעבודה לעניין מתן פיצויי הפיטורים לשאירים האחרים. התיקון לחוק נועד לייתר את הפנייה לבית הדין לעבודה בכך שהוא קובע כהוראת שעה לגבי עובד שנפטר בתקופה שמיום 7.10.23 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום האמור, שפיצויי הפיטורים ישולמו על ידי המעסיק לשאריו של העובד שנפטר, ואם אין שארים ישולמו הפיצויים ליורשים על פי דין או לזוכים לפי צוואה לפי חוק הירושה. החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את התקופה שלגבי הנפטרים בה יחול ההסדר, בתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על 12 חודשים אם הדבר נדרש עקב הימשכות מלחמת חרבות ברזל.
בתיקון זה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, הורחבה ההגנה הקבועה כיום בחוק לגבי משרת במילואים, כך שבתקופת ההגנה של 30 הימים שלאחר תום שירות המילואים, חל גם איסור לפגוע בהיקף משרתו או בהכנסתו בלא היתר מוועדת התעסוקה שבמשרד הביטחון (נוסף על איסור הפיטורים). על הפרת הוראה זו יחולו אותן ההוראות החלות לגבי איסור הפיטורים ובכלל זה ניתן יהיה להטיל בשלה עיצום כספי. כמו כן, נקבע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים, ונקבעה הגנה על עובדים כאמור בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מפני אפליה כעובדים או כדורשי עבודה – בשל שירות המילואים של בני הזוג או ההורה האחר של ילדם. עוד נקבע כהוראת שעה, כי מעסיק יידרש לקבל היתר מוועדת התעסוקה לשם פיטורים של עובד שיש עימו ילד עד גיל 14, בתקופת שירות המילואים של בן זוגו אם השירות הוא בצו 8 או שמשכו הוא 21 ימים רצופים לפחות או לשם הוצאה של עובד כאמור לחופשה ללא תשלום כמפורט בהצעת החוק. הזכאות להגנה תותנה בכך שהעובד מסר הודעה למעסיק לגבי שירות המילואים בתוך שלושה ימים מההודעה על כוונה לפטרו או להוציאו לחל"ת. מעסיק שיפטר עובד או יוציאו לחל"ת בניגוד להוראות אלה יישא באחריות פלילית וניתן יהיה להטיל עליו עיצומים כספיים. הוראת שעה זו תחול לתקופה שעד 31.12.2025 וניתן יהיה להאריכה לתקופות של עד שלוש שנים נוספות. בתקופה שעד 31.12.24 נקבע שההגנה תחול גם ב-14 הימים שלאחר תום שירות המילואים – ותקופה זו ניתן יהיה להאריך לתקופות של עד שנתיים נוספות. לבסוף, נקבעה זכאות למענק חד פעמי לעובדים שיש עימם ילד עד גיל 14, ובני זוגם משרתים בשירות מילואים בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, או שמשכו הצפוי של שירות המילואים הוא 21 ימים רצופים לפחות והם עומדים ביתר התנאים הקבועים בחוק, ובין היתר שההוצאה לחל"ת היא לתקופה של 21 ימים לפחות, בתקופה שמ-7.10.2023 ועד 31.12.2024 (אף אם העובדים יצאו לחל"ת ביוזמתם). הזכאות למענק תהיה בעד הימים שבהם שהו העובדים בחופשה ללא תשלום בעת שירות המילואים כאמור, ולא יותר מ-30 ימים. המענק יהיה בסכום של 70% מההכנסה הממוצעת כמפורט בתיקון לחוק. תחילתו של ההסדר האמור תהיה ב-16.6.24, אך הזכאות למענק תחול גם לגבי מי שיצא לחל"ת לפני תחילתו של התיקון לחוק – החל מ-7.10.2023. מידע לגבי זכויות הנובעות מהתיקון ייכלל במסגרת המידע שנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צה"ל.
החוק קובע כי מעסיק שמעסיק מעל 518 עובדים וכן מעסיק שמוטלת עליו חובת דיווח לפי סעיף 6א לחוק, יהיו מחוייבים לאסוף נתונים ולערוך דין וחשבון שנתי אודות פערי השכר במקום העבודה. הדוח הפנימי שיערוך המעסיק יכלול נתונים על השכר הממוצע של עובדים המועסקים אצלו, בפילוח לפי סוגי עובדים ומשרות, תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים בכל פילוח. החוק מחייב את המעסיק למסור, עם עריכת הדוח הפנימי ובהתבסס עליו, מידע לכל עובד בדבר פילוח העובדים שאליו משתייך העובד, סוגי המשרות שנכללו באותו פילוח ופערי השכר בתוך אותו פילוח באחוזים. במקביל מחוייב המעסיק לפרסם לציבור דוח פומבי שיכלול נתונים בדבר פערי השכר הקיימים אצלו, באחוזים, וזאת מבלי לפרסם מידע שיש בו כדי לאפשר זיהוי של העובדים, מידע רגיש או מידע המגלה את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה. מעסיק יכול לנמק בדוח הפומבי את פערי השכר בכל קבוצת עובדים. בנוסף נקבע כי דיווח של גוף ציבורי לפי סעיף 33א לחוק יסודות התקציב לממונה על השכר ייחשב כדוח פומבי לעניין חוק זה. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בעתיד, בצו, כי הוראות החוק יחולו גם על מעסיק המעסיק פחות מ-518 עובדים.
החוק המקורי: 3 במרץ 1988 · רשומות (PDF)
4 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.