חל היום
החל מ־31 במרץ 1987 · תוקן 29 פעמים · משרד אחראי: התקשורת · ועדה בכנסת: כלכלה
שמות קודמים: חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986
החליף את: חוק בנק הדואר, התשי"א-1951 · פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל"ז-1976
ברשומות הכנסת: תקף
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
התיקון לחוק קובע שינוי מקיף במתכונת האסדרה של שירותי הבזק, כלומר שירותי תקשורת שאינם שידורים, ובראשם אינטרנט ושירותי סלולר. בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 כנוסחו קודם התיקון, מתן שירותי בזק היה כפוף, ככלל, לחובה לקבל רישיון מאת משרד התקשורת. התיקון מצמצם את מספר שירותי הבזק שיהיו כפופים לאסדרה ומעביר את רוב השירותים מחובת רישוי לחובת רישום במרשם שינהל משרד התקשורת ולכפיפות לתקנות ההיתר הכללי שיתקין שר התקשורת, וזאת במטרה להקטין את הנטל הבירוקרטי, להפחית את חסמי הכניסה לשוק ולעודד כניסה של שחקנים חדשים לפעילות בתחום זה. בהתאם לתיקון, שירותי בזק שאספקתם תהיה כפופה לאסדרה (רישוי או תקנות ההיתר הכללי) יהיו שירותים הניתנים לציבור הרחב שהם אחד מאלה: שירות טלפוניה, שירות גישה לאינטרנט ושירות העברת נתונים עבור לקוחות שלא באמצעות רשת האינטרנט הפתוחה אלא באמצעות רשתות ייעודיות (שירות הנפוץ בעיקר בקרב לקוחות עסקיים). מי שנותן שירותי בזק הכפופים לאסדרה, בין אם במסגרת המרשם או במסגרת רישיון, יכונה ספק מורשה. במקום מתן רישיונות פרטניים, ברירת המחדל תהיה אסדרה באמצעות רישום במרשם באופן מהיר ופשוט, בתוך עשרה ימי עבודה בלבד, ולאחר בדיקת תנאי סף מינימליים על ידי משרד התקשורת, ועל הרשומים במרשם יחולו תקנות ההיתר הכללי. עם זאת, מתן שירותי בזק מסוימים המוגדרים בחוק יוסיף להיות כפוף לקבלת רישיון פרטני (נוסף על כפיפות לתקנות ההיתר הכללי), מאחר שהשירותים האמורים הם בעלי חשיבות מיוחדת או שיש לגביהם הצדקה לאסדרה ופיקוח הדוקים יותר. בשירותים אלה ייכללו שירותי סלולר, שירותי בזק שניתנים להיקף גדול של משתמשים, שירותי בזק שניתנים תוך שימוש בלוויין או בכבל תת-ימי וכן שירותי בזק הניתנים על ידי רשות מקומית. כמו כן, נקבעה במסגרת התיקון הוראת מעבר המאפשרת ביצוע ניסויים בטכנולוגיית דור 5 וזאת תוך קביעת פטור מקבלת רישיון או רישום במרשם. הוראת המעבר, שתחול למשך 9 חודשים ממועד פרסומו של התיקון ברשומות, קובעת כי הפטור כאמור יחול רק אם השירות במסגרת הניסוי ניתן ל-500 מנויים לכל היותר, וכי אם הניסויים יכללו מתן שירות בתשלום למנויים, יחולו על נותני השירות חובות גילוי מוגברות לגבי מאפייני השירות במסגרת ניסוי. תחילתו של התיקון ביום 2.10.2022, אך שר התקשורת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שישה חודשים, וזאת בין היתר אם טרם הותקנו תקנות ההיתר הכללי או לא הושלמה ההיערכות להפעלת המרשם.
תיקון מס' 13 הוא תיקון מקיף בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שנועד לקדם תחרות בשוק הדואר, לשפר את שירותי הדואר הניתנים לציבור ולשמור על יכולתה של חברת דואר ישראל לספק שירותים בסיסיים לציבור תוך הגברת האכיפה והפיקוח על פעילותה. ראשית, החוק קובע כי תבוטל הבלעדיות שיש לחברת דואר ישראל על מתן שירותי דואר "בתחום השמור" - משלוח דבר דואר ללקוחות שאינם לקוחות עסקיים, עד משקל של 500 גרם שמחירו עד 5.40 שקלים חדשים. שנית, ניתנה אפשרות לחברת דואר ישראל לתת שירותים חדשים בתחום נוספים על אלה שהיו מותרים לה ערב תחילתו של התיקון, וזאת תוך הודעה מראש לשר התקשורת. בין השירותים החדשים נכלל גם שירות הדפסת דבר דואר שמוגבל לעד 1,000 דברי דואר למשלוח, ובכפוף להגבלות נוספות המפורטות בחוק. שלישית, התיקון מרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת על חברת הדואר, ובכלל זה העלאה משמעותית בסכומי העיצומים הכספיים שניתן להטיל עליה. נוסף על כך, בתיקון זה מוסר באופן חלקי הפיקוח הממשלתי על מחירי שירותי דואר שניתנים על ידי חברת הדואר, תוך קביעה כי החברה תחויב לגבות מחיר סביר עבור שירותיה וכי שרי האוצר והתקשורת יהיו מוסמכים לקבוע בתקנות שירותים מסוימים שלגביהם יקבעו תעריפים. כמו כן, החוק קובע כי התשלום בעד שירותים הניתנים ללקוחות פרטיים יהיה תשלום אחיד וכן כי מתן הנחות ללקוחות עסקיים יהיה בכפוף לאמות מידה שתקבע החברה, ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה והתשלום לאחר ההנחה יהיה תשלום סביר. לגבי השירות הניתן במרכזי החלוקה (מיתקנים לחלוקת דואר הכוללים תאי חלוקה לנמען כחלופה לתיבת מכתבים במענו) – החוק קובע הוראות שמטרתן לקדם את התחרות בשוק הדואר ולמתן את היתרון התחרותי המשמעותי שיש היום לחברת דואר ישראל על פני מתחריה, שכן כל מרכזי החלוקה נמצאים בבעלות החברה. לפי החוק, חברת הדואר תהיה מחויבת לתת שירות במרכזי החלוקה, שלא היו פתוחים לתחרות ערב התיקון, ושר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יקבע תשלום מפוקח בעד שירותים אלה. ההוראות לעניין מרכזי החלוקה יהיו בתוקף ל-4 שנים מכניסתו לתוקף של התיקון, כדי לאפשר לממשלה לבחון את ההסדר בעניין זה, בין היתר לאור הכוונות להפריט את חברת דואר ישראל. בנוסף, התיקון מתקן את תיקון מס' 11 לחוק הדואר, שנחקק בשנת 2012 וקבע תנאים להפרדה מיבנית בין חברת הדואר ובנק הדואר. ההפרדה האמורה לא יצאה לפועל מאז, וכניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב. בתיקון זה נקבע תאריך יעד בתום שנת 2026, שאם עד אליו לא תבוצע הפרדה המיבנית, יבוטלו הסעיפים בתיקון מס' 11 המתייחסים להפרדה כאמור. החוק ייכנס לתוקף חודש לאחר פרסומו ברשומות.
תיקון מס' 13 הוא תיקון מקיף בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שנועד לקדם תחרות בשוק הדואר, לשפר את שירותי הדואר הניתנים לציבור ולשמור על יכולתה של חברת דואר ישראל לספק שירותים בסיסיים לציבור תוך הגברת האכיפה והפיקוח על פעילותה. ראשית, החוק קובע כי תבוטל הבלעדיות שיש לחברת דואר ישראל על מתן שירותי דואר "בתחום השמור" - משלוח דבר דואר ללקוחות שאינם לקוחות עסקיים, עד משקל של 500 גרם שמחירו עד 5.40 שקלים חדשים. שנית, ניתנה אפשרות לחברת דואר ישראל לתת שירותים חדשים בתחום נוספים על אלה שהיו מותרים לה ערב תחילתו של התיקון, וזאת תוך הודעה מראש לשר התקשורת. בין השירותים החדשים נכלל גם שירות הדפסת דבר דואר שמוגבל לעד 1,000 דברי דואר למשלוח, ובכפוף להגבלות נוספות המפורטות בחוק. שלישית, התיקון מרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של משרד התקשורת על חברת הדואר, ובכלל זה העלאה משמעותית בסכומי העיצומים הכספיים שניתן להטיל עליה. נוסף על כך, בתיקון זה מוסר באופן חלקי הפיקוח הממשלתי על מחירי שירותי דואר שניתנים על ידי חברת הדואר, תוך קביעה כי החברה תחויב לגבות מחיר סביר עבור שירותיה וכי שרי האוצר והתקשורת יהיו מוסמכים לקבוע בתקנות שירותים מסוימים שלגביהם יקבעו תעריפים. כמו כן, החוק קובע כי התשלום בעד שירותים הניתנים ללקוחות פרטיים יהיה תשלום אחיד וכן כי מתן הנחות ללקוחות עסקיים יהיה בכפוף לאמות מידה שתקבע החברה, ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה והתשלום לאחר ההנחה יהיה תשלום סביר. לגבי השירות הניתן במרכזי החלוקה (מיתקנים לחלוקת דואר הכוללים תאי חלוקה לנמען כחלופה לתיבת מכתבים במענו) – החוק קובע הוראות שמטרתן לקדם את התחרות בשוק הדואר ולמתן את היתרון התחרותי המשמעותי שיש היום לחברת דואר ישראל על פני מתחריה, שכן כל מרכזי החלוקה נמצאים בבעלות החברה. לפי החוק, חברת הדואר תהיה מחויבת לתת שירות במרכזי החלוקה, שלא היו פתוחים לתחרות ערב התיקון, ושר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יקבע תשלום מפוקח בעד שירותים אלה. ההוראות לעניין מרכזי החלוקה יהיו בתוקף ל-4 שנים מכניסתו לתוקף של התיקון, כדי לאפשר לממשלה לבחון את ההסדר בעניין זה, בין היתר לאור הכוונות להפריט את חברת דואר ישראל. בנוסף, התיקון מתקן את תיקון מס' 11 לחוק הדואר, שנחקק בשנת 2012 וקבע תנאים להפרדה מיבנית בין חברת הדואר ובנק הדואר. ההפרדה האמורה לא יצאה לפועל מאז, וכניסתו לתוקף נדחתה שוב ושוב. בתיקון זה נקבע תאריך יעד בתום שנת 2026, שאם עד אליו לא תבוצע הפרדה המיבנית, יבוטלו הסעיפים בתיקון מס' 11 המתייחסים להפרדה כאמור. החוק ייכנס לתוקף חודש לאחר פרסומו ברשומות.
חוק הדואר (תיקון מס' 12), התשע"ז-2017 (להלן – החוק) קובע כי מי ששולח דואר רשום חייב לציין על גבי דבר הדואר את הפרטים הבאים: שם השולח ואם השולח הוא מיופה כוח - גם את שם האדם שייפה את כוחו, מען השולח והאפשרות שחזקת מסירה הקבועה בדין תחול לגבי דבר הדואר. בהתאמה לחובות השולח, נקבע כי בעל רישיון למתן שירותי דואר לא יקבל למשלוח דואר רשום, שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים, ופרטים אלה יצוינו גם בהודעה אשר מזמינה את הנמען לאסוף את דבר הדואר. החוק פוטר את המדינה ומוסדותיה, שהם, לעניין זה, משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין, מהחובה לרשום את שם השולח ומענו, ובמקום זאת יירשם רק שם השולח – "מדינת ישראל". כמו כן, מסמיך החוק את מנכ"ל משרד התקשורת להטיל עיצום כספי על בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר התשמ"ו-1986, בשל הפרת הוראות החוק.
החוק המקורי: 28 בינו׳ 1986
251 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 1 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.