בקצרה
מאפשר לכנסת חדשה להמשיך לדון בהצעת חוק שהכנסת הקודמת כבר העבירה בקריאה ראשונה, במקום להתחיל אותה מהתחלה.
על מי זה חלעל הכנסת, הממשלה, ועדות הכנסת וחברי הכנסת.
מה זה אומר בפועל- אחרי בחירות, הממשלה החדשה, או הוועדה שדנה בהצעה, יכולה להודיע במליאה שהיא רוצה "רציפות" להצעת חוק שעברה קריאה ראשונה בכנסת הקודמת.
- הצעה של חבר כנסת תקבל רציפות רק אם הוא נבחר שוב לכנסת החדשה והסכים לכך (בהצעה של כמה חברים — מספיק אחד מהם).
- ועדה צריכה להודיע לממשלה לפחות 21 יום לפני שהיא דנה בבקשה, והממשלה יכולה לבקש עוד 21 יום.
- סיעה יכולה להתנגד לרציפות תוך שבועיים (והממשלה — לבקשה של ועדה), והכנסת מצביעה. אם אין התנגדות, הכנסת מצביעה בלי דיון.
- אם הוחלט על רציפות, הכנסת החדשה ממשיכה מהנקודה שבה ההצעה עצרה, ויכולה להתייחס לדיונים שהיו בכנסת הקודמת כאילו היו שלה.
למה נחקקלפי דברי ההסבר של חבר הכנסת שהציע את החוק: לפי החוק הקודם אפשר היה להחיל רציפות על הצעה פרטית בלי ידיעת המציע, והרציפות חלה אוטומטית בלי הצבעה — ולכן הוצע לדרוש את הסכמת המציע, הצבעה במליאה ומעמד לממשלה.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 11 בפבר׳ 1993 · רשומות (PDF)