בקצרה
בעקבות הסכם השלום עם מצרים, העביר לבעלות המדינה קרקעות בנגב שנדרשו לצבא, וקבע איך יפונו המחזיקים בהן ואיך יקבלו פיצויים.
על מי זה חלעל מי שהחזיקו או גרו בקרקעות בנגב שנרשמו בתוספת לחוק.
מה זה אומר בפועל- הקרקעות שבתוספת לחוק עברו לבעלות המדינה ביום שהחוק נכנס לתוקף, בלי שום שעבוד או זכות אחרת, ונרשמו על שמה.
- המחזיקים בקרקעות היו צריכים למסור אותן ולפנות אותן תוך שלושה חודשים (שר הביטחון יכול היה לדחות ולהאריך את המועד). אחרי המועד המדינה רשאית לתפוס את הקרקע ולפנות אותה בלי צו של בית משפט.
- מי שהחזיק בקרקע בוחר בין פיצוי כמו בהפקעה רגילה לצורכי ציבור, לבין פיצויים והטבות בכסף, בקרקע או בשניהם לפי הכללים שבחוק. זכאים גם מי שגרו דרך קבע במבנה בקרקע ולא היה להם בית אחר.
- את התביעות מברר מינהל ביצוע מיוחד, ובמחלוקת מכריעה ועדת תביעות. על החלטתה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: הסכם השלום חייב את צה"ל לפנות את מתקניו בסיני ולהקים אותם מחדש בנגב, לפי לוח זמנים שנקבע בהסכם, ודרכי ההפקעה הרגילות היו איטיות ומסובכות מדי.
תיקונים היסטוריים
החוק לא תוקן מאז שנחקק.
החוק המקורי: 3 באוג׳ 1980 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
3 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
תקנות רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים) (טופס תביעה, וסדרי דין בועדת תביעות ובערעור על החלטותיה), התשמ"א-1980
28 באוק׳ 1980
תקנות רכישת מקרקעין בנגב (הודעות), התשמ"א-1980
19 בספט׳ 1980
תקנות רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים) (טפסים למתן הודעות), תש"ם-1980
9 בספט׳ 1980