חל היום
תוקן 15 פעמים · משרד אחראי: החינוך · ועדה בכנסת: חינוך
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע תיקונים בחוק חינוך ממלכתי ובחוק הפיקוח על בתי ספר, לפיהם בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית לא יועסק כמורה, כמנהל או כמפקח במוסד חינוך בישראל. מוסד להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית כולל מוסדות הנמצאים ביהודה, שומרון וחבל עזה, שלוחה או סניף של מוסד כאמור וכן מוסד המפוקח על ידי הרשות הפלסטינית או גורם מטעמה. לצד האיסור נקבע סייג ולפיו מנכ"ל משרד החינוך יהיה רשאי להעסיק אדם עם תואר כאמור, אם יש לו גם תואר ראשון ממוסד אקדמי בישראל ותעודת הוראה ממוסד בישראל, אלא אם כן הוכח לו שתהיה להעסקתו השפעה מזיקה על תלמידים או על קטינים. החלטה לסרב להעסקת אדם בשל השפעה מזיקה מחייבת לתת לו זכות שימוע, והוא גם יוכל להגיש לשר החינוך ערר על החלטת הסירוב. החוק לא חל על מי שהועסק כמורה לפני תחילתו. החוק לא חל גם על מי שכבר השלים תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית לפני שהחוק נכנס לתוקף או השלים לפחות שנת לימודים מלאה לתואר כאמור, וזאת גם אם עדיין לא היה מועסק, אך במקרים אלה הוא יהיה מחויב להשלים תעודת הוראה במוסד בישראל בתוך שנתיים ממועד ההחלטה להעסיק אותו. לגבי העסקה כמנהל בית ספר או כמפקח - האיסור יחול רק בחלוף שלוש שנים מתחילת החוק, ובכל מקרה לא יחול על מי שיש לו תואר ראשון או תואר שני נוסף ממוסד אקדמי בישראל.שר החינוך יפרסם הודעה לציבור בדבר הוראות החוק בעברית ובערבית, וידווח על יישומו לוועדת החינוך של הכנסת במשך 5 שנים.
התיקון כולל שורת תיקונים לעבירות המין בחוק העונשין, בראשם הקביעה כי עבירת האינוס בסעיף 345 לחוק העונשין ועבירת מעשה הסדום בסעיף 347 לחוק העונשין יאוחדו לעבירה אחת של "אינוס". על כן נקבע שכל החדרת איבר או חפץ לאיברים אינטימיים של אישה או גבר, וכן החדרת איבר מין לפיהם של אישה או גבר, תיקרא "אינוס". בנוסף, המונחים "בעילה" ו"מעשה סדום" המשמשים כיום, הוחלפו במונח "חדירה". כמו כן נעשו תיקונים נוספים: תוקן סעיף 346 לחוק העונשין, שעניינו עבירה של "בעילה אסורה בהסכמה", האוסר קיום יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16, במידה והבועל אינו נשוי לה, או קיום יחסי מין תוך ניצול יחסי מרות בין הפוגע לנפגע. שם העבירה שונה ל"חדירה אסורה" וחל על קטינה או קטין כאחד, ללא תלות בקשר נישואין. עוד נקבע מפורשות כי מי שהורשע בעבירה לפי סעיף 347 (מעשה סדום) לחוק העונשין כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותו כמי שהורשע בעבירה לפי סעיף 345 (אינוס) או 346 (בעילה אסורה) לחוק העונשין, לפי העניין.
החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר בפיטורים מינהליים, עובד הוראה שהוא עובד מדינה שהורשע בעבירת ביטחון חמורה או בעבירת טרור או הזדהה עם מעשה טרור בפומבי או פרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור או דברי שבח ואהדה למעשה טרור, או במקרה שהעובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד ששירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. כל זאת בכפוף לתהליך הכולל יידוע של נציב שירות המדינה ומתן אפשרות תגובה לגורמים נוספים כמו למשל ארגון עובדים וכן עריכת שימוע. החוק מסמיך את המנכ"ל לסרב לתת אישור העסקה לעובד חינוך שאיננו מועסק על ידי המדינה, בכל הנסיבות האמורות לעיל. החוק מסמיך את שר החינוך לשלול או להפחית את ההשתתפות בתקציבו של מוסד חינוך המקבל מאוצר המדינה תמיכה או השתתפות בתקציבו, אם התקיימו במוסד החינוך גילויי תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור, שהנהלת המוסד היתה צריכה לדעת עליהם, זאת בכפוף להליך שימוע. בנסיבות כאלה גם רשות החינוך המקומית לא תשתתף בתקציבו של מוסד החינוך.
החוק כולל מספר תיקונים חקיקה שמטרתם לייעל את הליכי הפיטורים של עובדי הוראה המועסקים על ידי המדינה וההשעיה של עובדי מדינה שיש בהתנהגותם כדי לסכן את שלומם של קטינים או חסרי ישע השוהים במוסדות חינוך או במוסדות אחרים. חוק חינוך ממלכתי תוקן כדי להסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לפטר עובד הוראה שהוא עובד המדינה במוסד חינוך רשמי, אם הוכח להנחת דעתו שהעובד נקט בהתנהגות בעלת אופי מיני שיש בה חומרה מיוחדת לנוכח היותו עובד הוראה, זאת בכפוף למתן זכות טיעון וזכות ערעור לעובד. בנוסף, תוקן ההסדר הקיים בחוק הפיקוח על בתי ספר ובחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, לגבי עובדי הוראה המועסקים על ידי מעסיקים פרטיים ורשויות מקומיות, והמנכ"ל הוסמך שלא לאשר את העסקתם אם הורשעו בעבירה שעקב מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הם ראויים לשמש עובדי חינוך. באותו אופן, תוקנה סמכות המנכ"ל לדרוש את פיטוריו של עובד שירות המועסק על ידי הרשות המקומית במוסד חינוך. כמו כן, הוארכה תקופת ההשעיה המידית של עובד המדינה המועסק במוסד כהגדרתו בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, כגון בתי ספר, גני ילדים ומתנ"ס, לתקופה של עד 60 ימים. לצד זאת, החוק מאפשר לגורם המוסמך להשעות עובד שבמסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע והוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בכל קטין או בחסר ישע ולא רק בקטין שעליו היה אחראי במסגרת תפקידו, בכפוף להפעלת שיקול דעת ומטעמים מיוחדים, בהתאם להליכים החלים על עובדים אלה לפי סוג המעסיק.
לגבי מתן רישיון לבית ספר לראשונה או לאחר שינויים מהותיים במבנה יישאר ההסדר הדורש אישור רשות הבריאות לעניין תברואה ודרישות חוק האפניפרין, ואולם לגבי בקשות שיוגשו מיום 1.5.2024 לגבי שנת הלימודים התשפ"ה ואילך נקבע כי אם רשות הבריאות לא נתנה את החלטתה בתוך חודשיים, יוכל מנכ"ל משרד החינוך לתת רישיון זמני לשנה אחת על סמך אישור עובד משרד החינוך שהוא בעל כשירות של עובד בריאות הסביבה. לעניין בקשות לחידוש רישיון לגבי שנת הלימודים התשפ"ו ואילך, נקבע כי אם במהלך 18 החודשים הקודמים נערכה ביקורת וניתן אישור של רשות הבריאות או של עובד בריאות הסביבה כי ישנה רמה נאותה מבחינת תברואה ומבחינת דרישות חוק האפינפרין ניתן יהיה לחדש את הרישיון. אם לא התקיימה ביקורת כאמור יוכל מנכ"ל המשרד לחדש את הרישיון לתקופה של שנה בלבד על סמך הצהרת מגיש הבקשה כי ישנה רמה נאותה מבחינת תברואה ומבחינת דרישות חוק האפינפרין. אם ברישיון הקודם נכללו תנאים מיוחדים לעניין תברואה, תנאים אלה יכללו גם ברישיון המחודש. עוד נקבע כי התברואה בבית הספר ודרישות חוק האפניפרין יהיו מהתנאים למתן רישיון לבית הספר.
חוק החזקת תכשיר אפינפרין במוסדות חינוך ובמקומות ציבורים, התשע''ח–2018, מחייב מחזיק במוסד חינוך להחזיק במוסד במיקום מרכזי ונגיש תכשיר אפינפרין אחד לפחות. שר הבריאות מוסמך לקבוע תקנות לעניין מינון התכשיר, מיקומו, שילוט המפנה אליו, תנאי החזקתו ובדיקת תקינותו על ידי המחזיק וסדר הפעולות שיש לנקוט בעת חשד למקרה של אלרגיה מסכנת חיים במוסד חינוך. מחזיק במקום ציבורי שאינו מוסד חינוך, ושיש חשש שבשל מאפייניו השוהים בו יהיו חשופים לחומרים שעלולים לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים, יהיה רשאי, על אף הוראות פקודת הרוקחים המחייבות מרשם רופא, לרכוש תכשיר אפינפרין לשם הצבתו במוסד הציבורי. הוראות אלו יחולו גם על המדינה, וכן על כוחות הביטחון בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבעו בפקודות ובנהלים שלהם.
החוק מסדיר את סמכות ההשעיה של עובד שירות בבית ספר שאינו מוסד חינוך רשמי, שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירת מין או אלימות חמורה בקטין או חסר ישע. זאת, בדומה להליכים הקיימים בנושא זה במסגרת הליכי המשמעת של עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות. החוק קובע כי המנהל הכללי של משרד החינוך יורה לבעל רישיון להפעלת בית ספר או למנהל בית ספר להשעות עובד שירות שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה פלילית כאמור. השעייתו של עובד השירות תימשך עד למתן פסק הדין הסופי בהליך הפלילי נגדו או עד להפסקת ההליך, אולם המנהל הכללי רשאי להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר. כמו כן החוק קובע כי המנהל הכללי של משרד החינוך יהיה רשאי לצוות על סגירת בית ספר בשל סירוב לפטר עובד שירות לפי דרישתו. מאחר וחלק מעובדי השירות בבתי ספר שחל עליהם חוק פיקוח על בתי ספר הם עובדי רשויות מקומיות, נקבע כי אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת).
החוק המקורי: 17 ביולי 1969 · רשומות (PDF)
23 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.