חל היום
תוקן 36 פעמים · משרד אחראי: העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה קובע הגנות בתעסוקה בשנת האבל הראשונה לגבי עובד שהוא בן משפחה של נספה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה או של מי שמת כתוצאה מפגיעת איבה. מיהו העובד המוגן: ההגדרה "בן משפחה" תכלול, נוסף לאלמנים והורים שכולים, יתומים ואחים בכל גיל. ההגנה תחול בהתאם להוראות שבחוק גם על ארוסה של הנספה (אף אם טרם הוכרה זכאותה לתגמול והטבות) וגם על הורהו האחר של יתום של הנפטר שטרם מלאו לו 18 שנים או על אפוטרופוס או אומן של היתום כאמור, שהודיעו למעסיק על הזיקה לנפטר. ואולם ההגנה לא תחול לגבי מעסיק שהוא יחיד (ולא תאגיד) אם העובד הזכאי להגנה הוא העובד היחידי שלו. ההגנה בתקופה של שלושת החודשים הראשונים לאחר הפטירה הדוקה יותר: אסור לפטר את העובד המוגן, אסור לפגוע בהכנסתו (למעט פגיעה שנובעת משינוי בדין או משינוי בתפוקת העבודה שמקורה אינו במעסיק) ואסור לפגוע בהיקף משרתו - למעט שינוי זמני שהעובד יזם בשל מצבו הרפואי או המשפחתי. בתקופה זו רק בנסיבות חמורות התלויות בעובד, או כשעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן סופי, המעסיק יוכל לבקש מועדת תעסוקה לתת היתר לפיטורים. במקרה שעסקו של המעסיק חדל לפעול באופן זמני בנסיבות שאינן תלויות במעסיק והשפיעו על כל העובדים בו המעסיק יוכל לבקש היתר זמני לפגיעה בהיקף המשרה עד לחידוש הפעילות בעסק - ובלבד שהשינוי אינו כרוך בפגיעה בהכנסה. בתקופה שמתום שלושת חודשים שלאחר הפטירה ועד תום השנה הראשונה לפטירה נאסר לפטר את העובד המוגן או להוציאו לחל"ת, ואולם ועדת תעסוקה תוכל להתיר את הפיטורים או לתת היתר להוצאה לחל"ת אם התקיימו התנאים לכך בנסיבות המפורטות בחוק. אם העובד המוגן בחר להתפטר בשנת האבל הראשונה, הוא יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים שהיה זכאי להם אילו פוטר, והתפטרות זו תיחשב כמוצדקת לעניין מועד תחילת הזכאות לדמי אבטלה. עובד מוגן יוכל לקבל סיוע משפטי ללא מבחן הכנסה בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה, בקשר להגנה שבחוק או בקשר לקבלת פיצויי פיטורים. כמו כן במקרה של הפרה ניתן להטיל עיצום כספי, וזאת בנוסף לאפשרות להגיש תביעה לבית הדין לעבודה.
לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, מעסיק חייב לשלם לשאריו המפורטים בחוק של עובד שנפטר את פיצויי הפיטורים שהיה משלם לו אילו היו מפטר אותו, ואם אין לנפטר בן זוג או ילדים התלויים בו, נדרש הליך בבית הדין לעבודה לעניין מתן פיצויי הפיטורים לשאירים האחרים. התיקון לחוק נועד לייתר את הפנייה לבית הדין לעבודה בכך שהוא קובע כהוראת שעה לגבי עובד שנפטר בתקופה שמיום 7.10.23 ועד שנה מתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שהוכרזה ביום האמור, שפיצויי הפיטורים ישולמו על ידי המעסיק לשאריו של העובד שנפטר, ואם אין שארים ישולמו הפיצויים ליורשים על פי דין או לזוכים לפי צוואה לפי חוק הירושה. החוק מסמיך את שר העבודה להאריך את התקופה שלגבי הנפטרים בה יחול ההסדר, בתקופות נוספות שמשכן הכולל לא יעלה על 12 חודשים אם הדבר נדרש עקב הימשכות מלחמת חרבות ברזל.
בחוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 33), התשע''ט–2018, נקבע לגבי קבלני כוח אדם בכל התחומים וכן לגבי קבלני שירות בענפי הניקיון והשמירה והאבטחה, כי כאשר הקבלן התחלף, ועובדו המשיך לעבוד באותו מקום עבודה כעובד של הקבלן החדש, יהיה אותו עובד זכאי לפיצויי פיטורים מהקבלן הקודם גם אם הקבלן הקודם הציע לאותו עובד להמשיך ולעבוד אצלו במקום עבודה אחר. אם העובד לא היה זכאי לפיצויי פיטורים בגלל משך תקופת העסקתו עד לחלופי הקבלנים, הוא לא יאבד את זכותו לפיצויי פיטורים המחושבים לפי הוותק במקום העבודה. כדי להבטיח שהוראות תיקון זה לא יפורשו בדרך הפוגעת בזכויות העובד, החוק הבהיר גם כי התיקון אינו גורע מההוראה הקיימת שלפיה עובד של קבלן כוח אדם המועסק תשעה חודשים במקום עבודה הופך לעובדו של המעסיק בפועל. כמו כן הבהיר התיקון כי הזכאות לפיצויי פיטורים, ככלל, אינה גורעת מזכויות אחרות של העובד התלויות בוותק, ככל שהן קיימות, וכי כשם שהוראות חוק פיצויי פיטורים אינן גורעות מזכויות עובדים לפי כל חוק הן גם לא גורעות מזכויותיהם לפי דין אחר, כדוגמת זכויות לפי צו הרחבה.
תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד, התשי''ח–1958 הרחיב את ההגדרה "נזקק" כך שהיא כוללת גם מי שזקוק לסעד מחמת עוני. כמו כן נקבע כי המחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקקים למצות את זכויותיהם, בהתאם לתכנית הטיפול שנקבעה להם ע"י עובד סוציאלי ובהתאם לכללים שנקבעו ע"י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, המונח "לשכת סעד" בחוקים השונים הוחלף במונח "מחלקה לשירותים חברתיים".
החוק מסדיר את המערך הקיים של השירות הלאומי, שיוכל להיקרא גם התנדבות קהילתית, (להלן- השירות) ובו רשאים להתנדב מי שקיבלו פטור משירות צבאי בכפוף לתנאים שבחוק. מוקמת רשות לשירות אזרחי האחראית גם לנושא השירות הלאומי-אזרחי של תלמידי הישיבות וכן תפעל מועצה ציבורית מייעצת. נקבעו תנאים לביצוע השירות, תנאי הזכאות להיות גוף מפעיל שבמסגרתו מבוצע השירות ותנאים לעניין הגופים המוכרים האחראים על הפעלת המתנדבים. כמו כן נקבעו הוראות לעניין פיקוח על ביצוע השירות לרבות באמצעות עיצומים כספיים על גופים מוכרים. בנוסף נקבע מנגנון השגה וממונה על פניות הציבור ונקבעו הוראות לעניין ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות וקידום שילוב של צעירים בסיכון כמתנדבים.
החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.
החוק המקורי: 16 באוג׳ 1963
24 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.