חל היום בוטל בחלקו
תוקן 42 פעמים · משרד אחראי: העבודה | הפנים · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה | פנים והגנת הסביבה
שמות קודמים: חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991. · חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א-1991
ברשומות הכנסת: תקף
נקבע הסדר חלופי לניכוי מכספי הפיקדון של עובדים זרים, לפיו 25% מכספי הפיקדון של עובד זר ישולמו לו גם אם יצא מישראל לאחר תום התקופה המותרת לשהייתו בה, בתוספת הרווחים שנצברו ובניכוי דמי ניהול ומיסים, ובלבד שהגיש לממונה בקשה בכתב לקבלת הכספים כמפורט בחוק. את יתרת 75% מכספי הפיקדון, יהיה העובד הזר זכאי לקבל אם עזב את ישראל לא יאוחר משנים עשר חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה, בתוספת הרווחים ובניכוי הוצאות הרחקה וכן בניכוי סכום בשיעור הולך וגדל בהתאם לתקופת השיהוי ביציאה כמפורט בתוספת הראשונה 1ב' לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), ומיסים. כמו כן נקבע כי הממונה יהיה רשאי, לפי בקשה של עובד זר, להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד הזר אם הממונה מצא כי נבצר מהעובד הזר לעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל או בנסיבות נוספות הקבועות בחוק, ובלבד שלא חלפו מעל שלוש שנים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה. על החלטת הממונה ניתן יהיה להגיש השגה בהתאם להוראות החוק. כמו כן, נקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה תאפשר לעובד זר לצפות בכל עת באתר האינטרנט שלה או באמצעי דיגיטלי במידע לעניין כספי הפיקדון המתנהלים לגביו, אופן הגשת הבקשה לקבלת כספי הפיקדון ותוקף האשרה והרישיון של העובד הזר. עוד נקבעו הוראות תחולה כמפורט בחוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע כי ההיטל על העסקת עובדים זרים בשיעור 20%-15% מסך ההכנסה של העובד, אשר מעסיק של עובד זר נדרש לשלם – בטל, וזאת לגבי הכנסת עובד זר שהופקה או שנצמחה בשנת 2022 ואילך.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
נקבע כי תוקף הוראות השעה המצויות בחוק למניעת הסתננות (עבירת ושיפוט) (הוראות שעה – הארכת תוקף), התשע"ב–2012, בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג–2013, בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ד–2013 ובחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה–2014, יוארכו עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה.
החוק מטיל, כהוראת שעה חובת הסדרת תנאי מגורים הולמים וביטוח רפואי על מעסיק של עובדים זרים מהרשות הפלסטינית, שלנוכח התפשטות נגיף הקורונה ניתנו להם היתרי שהייה המאפשרים לינה בישראל. בעד העמדת מגורים לעובד בענפי החקלאות והתעשייה, המותאמים למנגנון קפסולה של תשעה עובדים בכל קבוצה, יוכל המעסיק לנכות משכר העובד הוצאות בהתאם להוראות התקנות הקיימות. מעסיק של עובדים זרים מהרשות הפלסטינית כאמור המועסקים בענף הבניין יוכל להסתפק במתן מגורים בהתאם לתנאים שבתוספת הראשונה1 לחוק אך ללא אפשרות של ניכוי משכר העובד בעד העמדת המגורים. לצורך יישום החוק נקבעו בו גם סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין הזכויות לתנאי מגורים וביטוח רפואי, שיוקנו למפקחים מטעם משרדי הבינוי והשיכון, החקלאות ופיתוח הכפר והכלכלה והתעשייה, שיתגברו את מערך הפיקוח והאכיפה הקיים. הוראת השעה נקבעה לשלושה חודשים, אך ניתן להאריך את תוקפה בצו באישור הוועדה למשך שלושה חודשים בכל פעם, אך זאת רק כל עוד עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020.
התיקון לחוק עובדים זרים, התשנ''א¬–1991, כולל הוראות שונות שמטרתן להגביר את השמירה על זכויות עובדים זרים: (א) התיקון מסמיך לקבוע בתקנות דרכים, נוספות או חלופיות לאלה הקיימות היום, לתשלום שכרו של עובד זר; (ב) נקבע כי ניתן לסרב לתת היתר למעסיק להעסקת עובד זר במקרה שהמעסיק לא שילם עיצום כספי חלוט שהוטל עליו בקשר להעסקת עובד זר; (ג) הובהר כי גם במקרה של הפרה או אי קיום תנאי מתנאי ההיתר ניתן לבטל את ההיתר של מעסיק, וכן הובהר כי ניתן לחלט ערובה שהופקדה על ידי מעסיק עקב הפרות שונות; (ה) נקבע כי ניתן לבטל היתר, לסרב לתת היתר או לסרב לחדשו, בשל הרשעה של מעסיק או של בעל עניין או בעל תפקיד שיש לו זיקה מספקת אליהם, בעבירה של החזקה בתנאי עבדות, עבודת כפיה או סחר בבני אדם, או בעבירה אחרת כלפי עובד זר שמצדיקה הפעלת סמכות זו (ובכפוף לסייג לעניין שקילת חלופות בענף הסיעוד). גם אם רק נפתחה חקירה בגלל עבירות כאלה כנגד מעסיק, או כנגד בעל עניין או בעל תפקיד בכיר שיש לו זיקה מספקת למעסיק יוכל הממונה לדחות לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים את ההחלטה בבקשת המעסיק להיתר או לחידושו, וזאת אם קיים חשש לפגיעה בעובד זר בשל חומרת העבירה, ויש חשש לפגיעה בהליכי החקירה.
חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה) (תיקון), התשע"ז-2017 התקבל בכנסת ביום ד' בטבת התשע"ז (2 בינואר 2017). החוק קובע הוראות בחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014 לעניין אופן המיסוי של הפיקדון לגבי מסתננים והעברת כספי פיקדון של מסתנן זכאי שנפטר. בין היתר, קובע החוק כי יוקדם מועד כניסתו לתוקף של ההסדר כאמור, כך שההוראות יכנסו לתוקפן לאחר 90 ימים מיום פרסומו של חוק זה. בנוסף, נקבע מנגנון להפחתת הסכומים שיש להפקיד עבור מסתנן כאמור, כך ששר העבודה ושר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יוכלו לקבוע בצו שיעור מופחת להפקדה, בכפוף למגבלות בחוק.
החוק המקורי: 21 במרץ 1991 · רשומות (PDF)
79 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 12 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.