חל היום
החל מ־12 באוג׳ 1954 · תוקן 72 פעמים · משרד אחראי: העבודה · ועדה בכנסת: עבודה ורווחה
החליף את: פקודת העבדתן של נשים, 1945
ברשומות הכנסת: תקף
חוק זה קובע את ההסדר לתשלום ביטוח אבטלה לעובדים שפוטרו או הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) במהלך מבצע שאגת הארי. על פי החוק זכאות לתשלום דמי אבטלה תעמוד למי שיצא לתקופת חל"ת רצופה של 10 ימים בלבד. בנוסף, במסגרת החוק קוצרה תקופת האכשרה הנדרשת לצורך הזכאות ל-6 חודשים, בוטלו ימי המתנה, ונקבעו הקלות מיוחדות של שלושה חודשי אכשרה בלבד לאוכלוסיות כגון אנשים עם מוגבלות, מפונים, ובני זוג של משרתי מילואים או פצועי מלחמה, תוך מתן זכאות מחודשת גם למי שמיצו את תקופת האבטלה המרבית בעבר תחת הסדרים קודמים במלחמה. במקביל, ניתנה זכאות דומה למענק מיוחד לבני 67 ומעלה מכיוון שאינם זכאים לדמי אבטלה בשל גילם, וכן נקבעו תיקונים בחוק עבודת נשים המבטיחים זכאות לדמי לידה למבוטחות שקיבלו דמי אבטלה בתקופה זו והגנות מפני פיטורים, ובכלל זה נקבע כי תקופת חופשה ללא תשלום לפי ההסדר הנוכחי לא תובא במניין התקופה המוגנת מפני פיטורים לאחר חופשת לידה, וכי היעדרות מעבודה מכוח הוראות חירום לא תיחשב כפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה. עוד נקבע כי לשרי האוצר והעבודה תהיה סמכות להחיל את ההסדר שבחוק זה בצו במידה ויוכרז מצב מיוחד בעורף פעמים נוספות עד לסוף שנת 2027. לבסוף נקבע כי אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי בגין העלויות לפי חוק זה.
החוק דומה בעיקרו להסדר שנקבע בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, החוק קובע מנגנון פיצוי לעסקים ולעובדים שנפגעו ישירות או בעקיפין במהלך מבצע "עם כלביא". עסקים שמחזור עסקאותיהם ירד בשיעור של לפחות 25%, ואינם עולים על 400 מיליון ש"ח בשנה, זכאים לפיצוי בגין הוצאות קבועות, לרבות שכר. הוחל מסלול לפיצוי בגין נזק עקיף בעקבות נזק ישיר לעסק, וכן פיצוי לבעלי דירות שנגרם להן נזק מלחמה והושכרו טרם הפגיעה. לעובדים – נקבעו הסדרים ייחודיים לדמי אבטלה, כולל לחל"ת של 12 ימים, גם אם העובד עבד עד יומיים בתקופה זו, ובכלל זה קיצור תקופת האכשרה. בני 67 ומעלה זכאים למענק יומי של עד 134 ש"ח. נשים מוגנות לפי חוק עבודת נשים לא ייפגעו בזכויותיהן בשל היעדרות הנובעת ממצב חירום או סגירת מסגרות לילדים. החוק כולל הסדרים גם עבור עצמאים, אנשים עם מוגבלות, חיילים משוחררים ומפונים שמיצו את זכאותם לדמי אבטלה.
חוק זה קובע כי עובד שהילד שבת זוגו ילדה אושפז בבית החולים לאחר הלידה לתקופה שעולה על שבועיים, יהיה זכאי להיעדר מעבודתו 20 ימים בתקופת האשפוז על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו או על חשבון ימי חופשה, לפי בחירתו. היעדרות כאמור יכולה להיות לא רצופה, ובנוסף העובד יוכל להיעדר מהעבודה חלקי ימים. כמו כן, ימי ההיעדרות של העובד על חשבון ימי המחלה יימנו ברצף מהיום הראשון שבו נעדר העובד על חשבון ימי המחלה שלו, אף אם ההיעדרות לא היתה רציפה, זאת גם ביחס להיעדרות על חשבון ימי מחלה לפי סעיף 7(ג3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שקובע את הזכות של אב להיעדר אחרי הלידה. יובהר כי הסדר זה לא יגרע מזכותו של האב להיעדר 5 ימים לאחר הלידה לפי סעיף 7(ג3) האמור וכן לא תגרע מזכותו להיעדר לפי חוק דמי מחלה (היעדרות עקב היריון ולידה של בת הזוג), התש"ס–2000. לסיום, נקבע כי עובד יוכל לממש את זכאותו לפי ההסדר המוצע אם הוא מסר למעסיקו אישור רפואי על אשפוז הילד והצהיר כי בימי ההיעדרות הוא שהה עם הילד שאושפז או עם ילדיו האחרים.
מוצע לתקן את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, ולקבוע בו מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות וכן בחלק מהוצאות השכר עקב מלחמת "חרבות ברזל". כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 וחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020, לשם מתן הקלות והטבות בעניין קבלת דמי אבטלה לעובדים שהעסקתם הופסקה בעקבות המלחמה.
נקבע כי איש או אישה שהם הורה עצמאי לילד עד גיל 12 יוכלו להודיע כי אינם מסכימים לעבוד בפרק הזמן בין השעה 24.00 לשעה 07.30, ומעסיק לא יוכל לסרב לקבלם לעבודה רק בשל כך. כמו כן בהיותם עובדים הם יוכלו לסרב לדרישה חדשה לעבוד בשעות אלה.
נקבע כי מי שילדה בחודשים יולי עד דצמבר של שנת 2021 והיתה זכאית לדמי אבטלה בהיותה בהיריון לפני יום 30.6.21, אך לא זכאית לדמי לידה משום שכאשר הופסקה עבודתה היא לא הייתה בהריון, תהיה זכאית לדמי לידה שיחושבו לפי התקופה האחרונה שבה עבדה בפועל. בתיקון נוסף, הוארכה הוראת השעה שבה נקבע לענין יולדות עצמאיות כי ההכנסה לצורך חישוב דמי הלידה תוכל להיקבע גם על בסיס רבע שנה בשנת 2019 והוחל ההסדר האמור גם לגבי מבוטחת שילדה עד לסוף שנת 2021. כמו כן, הוארכה והותאמה הוראת השעה בחוק עבודת נשים, לפיה חופשה ללא תשלום לא תיחשב במסגרת 60 הימים שבהם חל איסור לפטר עובדת או עובד לאחר שנעדרו בשל תקופת לידה והורות, ותקופת ההגנה מפני פיטורים תוארך בהתאם. נקבע כי מי שהופסקה העסקתו בחודשים יולי עד ספטמבר של שנת 2021 זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 6 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי למחצית מימי האבטלה להם זכאי מובטל שהשלים 12 חדשי אכשרה, ומי שהופסקה העסקתו בחודשים אוקטובר עד דצמבר של שנת 2021 יהיה זכאי לדמי אבטלה אף אם צבר 10 חודשי אכשרה בלבד מתוך 18 חודשים, ויהיה זכאי ל83% מימי האבטלה להם זכאי מובטל בהסדר הקבוע. עוד נקבע כי מבוטח שמלאו לו 45 שנים ושולמו לו דמי אבטלה בתקופה שמיום 1.3.20 ועד ליום 30.6.21 מכוח הזכאות הרגילה לדמי אבטלה או מכוח הזכאות המיוחדת בתקופת קורונה לימי אבטלה מקוצרים למי שצבר תקופת אכשרה חלקית, זכאי לתוספת ימי אבטלה בשיעור של מחצית מימי האבטלה שבעדם שולמו לו דמי אבטלה מכוח הזכאויות האמורות. כמו כן התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח תיקון זה הוארכה וכן, לגבי מבוטחים בני 45 ומעלה, הוארכה התקופה למימוש ימי אבטלה מכוח הדין שטרם מומשו עד ליום 30.6.21. ברוב המקרים, דמי האבטלה שישולמו לפי תיקון זה יהיו בשיעור של 85% מגובה דמי אבטלה שמשולמים לפי החוק. עוד הוארכה הוראת השעה בעניין ביטול ההפחתה בשיעור של 30% מדמי האבטלה למובטל שנמצא בהכשרה מקצועית. כמו כן, נקבע כהוראה קבועה כי אדם לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד ימי חופשה שהוא זכאי להם, בין ששולמו לו ובין שלא שולמו לו. עוד נקבע כהוראה קבועה כי תשלום דמי אבטלה בתקופת חל"ת ביוזמת המעסיק יותנה בכך שמשך החל"ת יהיה לפחות 30 ימים רצופים. בנוסף נקבע כי מי שהיה זכאי מכוח הוראת שעה למענק הסתגלות לבני 67 ומעלה בחודש יוני 2021, יהיה זכאי למענק גם בעד החודשים יולי עד ספטמבר 2021 בשיעורים מופחתים ביחס לסכום המענק המלא.
בחוק עבודת נשים (תיקון מס' 61), התשע''ט–2019, נקבע כי עובד ועובדת הזכאים להיעדר בשל טיפולי פוריות, יהיו זכאים להביא בחשבון גם חלקי ימים שבהם נעדרו מעבודתם ויהיו זכאים לתשלום שכר בשל היעדרות כאמור החל מהשעה הראשונה להיעדרות, ועד ל-40 שעות היעדרות בשנה בהתאם להיקף המשרה.
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קבע שעובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בשלושה שבועות נוספים עבור כל ילד נוסף החל מהילד השני וכי כל אב זכאי לחופשה של חמישה ימים מיד לאחר הלידה, ובאפשרותו להחליף את העובדת החל מהשבוע השביעי שלאחר הלידה או לנצל במקומה שבוע אחד מתקופת הלידה וההורות בתחילת התקופה וסמוך לאחר הלידה. חוק עבודת נשים (תיקון מס' 60), קובע כי האב יוכל לממש עד שבועיים, מהם שבעה ימים רצופים, מתוך תקופת ההארכה במקום בת זוגו, בתוך תקופת הלידה וההורות שלה החל מיום הלידה ואילך.
תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד, התשי''ח–1958 הרחיב את ההגדרה "נזקק" כך שהיא כוללת גם מי שזקוק לסעד מחמת עוני. כמו כן נקבע כי המחלקה לשירותים חברתיים תסייע לנזקקים למצות את זכויותיהם, בהתאם לתכנית הטיפול שנקבעה להם ע"י עובד סוציאלי ובהתאם לכללים שנקבעו ע"י שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. נוסף על כך, המונח "לשכת סעד" בחוקים השונים הוחלף במונח "מחלקה לשירותים חברתיים".
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 58), התשע"ז–2017 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' בתמוז התשע"ז (27 ביוני 2017). החוק קובע כי עובדת המועסקת במשרה מלאה לפי הנהוג במקום עבודתה, תהיה רשאית להיעדר מעבודתה, שעה אחת ביום, בתקופה שבה בן הזוג שוהה בשירות מילואים, וזאת בתנאי שתקופת המילואים של בן הזוג לא תפחת מחמישה ימים רצופים, ולעובדת ילד שטרם מלאו לו 13 שנים. כמו כן, החוק קובע כי מימוש הזכות מותנה בהודעה מראש והצגת אישור שירות המילואים בפני המעסיק ומסמיך את שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע הוראות נוספות לעניין הודעה כאמור. בנוסף, החוק קובע כי הזכאות להיעדר כאמור לא תתאפשר בימים בהם העובדת נעדרת מעבודתה בשל מימוש הזכות לשעת הורות לפי סעיף 7(ג)(3) לחוק או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין שעת הורות כאמור, או לפי הנהוג במקום עבודתה בעניין קיצור שעות עבודתה בשל הורות. ואולם, אם העובדת זכאית להיעדר מעבודתה פחות משעה אחת ביום בשל הורות כאמור, היא תהיה זכאית להיעדר בשל יציאת בן זוגה למילואים כאמור, ביתרת הזמן עד שעה אחת ביום. עוד קובע החוק כי ראש רשות ביטחון מוסמך, בהחלטה מנומקת בכתב, לקבוע כי הוראה זו לא תחול על חלק מעובדי אותה רשות בשל צורך מבצעי חיוני. ההחלטה כאמור תהיה תקפה עד שבעה ימים והוא רשאי להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימים כל אחת. בחוק הוגדרה "רשות ביטחון" הכוללת שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות הארצית לכבאות והצלה. יצוין כי ההיעדרות האמורה היא בנוסף על הפסקות על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 ואין מנכים אותה משכר עבודה. הוראות אלו חלות בהתאמה גם על עובד שבת זוגו שוהה בשירות מילואים, בשינויים המחויבים.
מוצע לערוך מספר שינויים בהסדרים הנוגעים לתקופת לידה והורות. ראשית, מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות שמשולמים בעדה דמי לידה מ-14 ל-15 שבועות. כמו כן, מוצע לאפשר לגבר לקחת שבוע תקופת לידה והורות במהלך תקופת הלידה וההורות של בת זוגו ובמקביל אליה וזאת אם בת זוגו וויתרה על תשלום דמי הלידה בעד השבוע ה-15 לתקופת הלידה וההורות שלה. בנוסף מוצע לקבוע כי גבר יוכל להחליף את אשתו בתקופת הלידה וההורות לתקופה של שבוע אחד ומעלה, זאת בשונה מהמצב ערב חקיקת החוק לפיו גבר יכול היה להחליף את בת זוגו בתקופת לידה והורות לתקופה בת שלושה שבועות לפחות. עוד נקבע כי אפשרות הגבר להחליף את בת זוגו בתקופת הלידה וההורות תהיה רק בסוף תקופת הלידה וההורות שלה, ולאחר ששבה לעבודתה.
החוק קובע במפורש כי עבודה ב"משרה מלאה", הנדרשת לשם מימוש הזכות לשעת הורות, היא משרה מלאה לפי הנהוג במקום העבודה של העובדת. כמו כן, נקבע כי הזכות לשעת הורות תינתן גם לנשים או לגברים שהיקף המשרה שלהם הוא 174 שעות בחודש לפחות.
התיקון משנה את המונחים בחוק עבודת נשים ובחוק הביטוח הלאומי כך שבמקום "חופשת לידה" יבוא "תקופת לידה והורות". בנוסף, התיקון קובע כי עובד יכול להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה") לסירוגין עם בת זוגו או במקומה, כל עוד נתנה בת הזוג את הסכמתה לכך. בנוסף, המוסד לביטוח לאומי מחוייב למסור הודעה לשני ההורים, במכתב לכתובת מגוריהם, בעניין הזכויות ההוריות להן הם זכאים מכוח חוק עבודת נשים.
התיקון קובע לראשונה חופשה לאב לאחר לידת ילדו. עד לתיקון זה, עובד היה רשאי להיעדר מעבודה ביום הלידה של בת זוגו על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו. תיקון זה מאפשר לעובד להיעדר מעבודתו חמישה ימים נוספים, החל מהיום שלאחר יום הלידה. שלושת ימי ההיעדרות הראשונים יהיו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד, או על חשבון חופשה ללא תשלום אם אין לעובד ימי חופשה שנתית צבורים. היומיים הנותרים יהיו ממכסת ימי המחלה של העובד. התיקון קובע כי ימי מחלה אלו הם המשך רציף ליום הלידה, שמוכר כבר היום כיום מחלה, ולפיכך העובד יהיה זכאי לתשלום מחצית דמי מחלה בעד כל יום משני ימי מחלה אלו.
החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.
החוק המקורי: 12 באוג׳ 1954 · רשומות (PDF)
31 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.