חל היום
החל מ־12 במאי 1997 · תוקן 33 פעמים · משרד אחראי: ביטחון לאומי · ועדה בכנסת: חוקה, חוק ומשפט | ביטחון לאומי
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
תיקון מספר 154 לחוק העונשין מוסיף לחוק סימן חדש של פגיעה בריבונות המדינה באמצעות הכנסה או הוצאה של דבר בגבולות, וקובע בו עבירה של פגיעה בריבונות המדינה בגבולות, האוסרת על הכנסת דבר לישראל או הוצאתו ממנה שלא כדין ושלא דרך תחנת גבול, שעונשה יעמוד על 9 שנות מאסר. בנוסף, החוק מתקן את חוק סדר הדין הפלילי (מעצרים), כך שיחולו על עבירה זו הוראות המעצר הייעודיות לעבירות ביטחון.
נקבע כי שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי, להכריז כי יהיה ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט ובבתי הדין, במדינה כולה או בחלק ממנה, שלא בנוכחות עצורים ואסירים אלא בהשתתפותם בהיוועדות חזותית, זאת לאחר ששוכנע כי קיים סיכון ממשי בהבאתם לדיונים בשל מצב החירום המיוחד. בנוסף נקבע כי שר המשפטים והשר לביטחון לאומי רשאים להכריז יחד כי ניתן לקיים דיונים בבתי המשפט שלא בנוכחות עצורים ואסירים בעבירות ביטחוניות, זאת לאחר ששוכנעו כי קיימת סכנת חיים או סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתם לדיונים בשל מצב מלחמה השורר במדינה. במטרה למזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או באסיר, נקבעו הוראות מפורטות בדבר אופן קיום הדיון בהיוועדות חזותית, כך שניתן יהיה להבטיח את השתתפותו הרציפה בדיון. כמו כן, נקבעה אפשרות לחרוג מההסדרים הכלליים במקרים מיוחדים.
החוק קובע איסור עיסוק והעסקה במוסדות מסוימים על בגיר שהורשע בעבירות אלימות והתעללות כלפי ילדים עד גיל 6 וחסרי ישע. תקופת האיסור תעמוד על 10 או 18 שנים בהתאם לחומרת העבירה בה הורשע. לשם אכיפת האיסור, החוק קובע חובה על מעסיק לקבל אישור משטרה כתנאי להעסקה במוסדות כאמור. כן תוקם ועדת מומחים שתוסמך לפטור מהאיסור אדם ששוכנעה כי אינו מהווה סכנה לילדים או לחסרי ישע. בנוסף, החוק כולל הסדר המאפשר להורה של ילד או לאחראי על חסר ישע, לבקש הצגת אישור משטרה לגבי מועסקים במוסדות כאמור, וכן לגבי מטפלת המועסקת בבית ההורה או האחראי. החוק קובע הסדר ייחודי לעניין מעסיק שהוא רשות מקומית וכן שמשרד החינוך מוחרג מהסדר זה. לצד זאת, החוק קובע איסור על העברת המידע או על כל שימוש אחר באישור המשטרה. בנוסף, החוק כולל תיקון עקיף לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שלפיו אם הוגש כתב אישום בעבירות אלה, יהיה על בית המשפט לשקול במסגרת תנאי שחרור, קביעת איסור על עיסוק במוסד כאמור, ואם לא קבע איסור כזה - יהיה עליו לנמק זאת. בית משפט שקבע איסור עיסוק יורה למשטרה שלא לתת למשוחרר אישור משטרה. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, וזאת בשל משך הזמן הנדרש להקמת המערכת הממוחשבת במשטרה ולהקמת ועדת המומחים, שתוקם בתוך חצי שנה מיום הפרסום. לעניין מועסקים קיימים, תחילת החוק שנה ו-3 חודשים מיום הפרסום, וזאת כדי לאפשר להם ולמעסיקיהם להיערך. כמו כן, בשל משך הזמן שיידרש לבדיקה ידנית של המשטרה בתיקי עבר, נקבע סייג מיוחד מאחריות פלילית למעסיק שיאפשר במקרה הצורך העסקת עובד למשך 3 חודשים, גם בטרם התקבל אישור משטרה. סייג זה יעמוד בתוקפו למשך 10 שנים. בנוסף, כדי ליידע את הציבור בכלל ואת המעסיקים והמועסקים בפרט, החוק קובע חובת פרסום לציבור בדבר ההסדר החדש בסמוך למועד תחילת החוק ובסמוך להקמת ועדת המומחים.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מוצע לקבוע כי שוטר יודיע לשופט על עצור כבול השוהה באולם בית המשפט, וכן כי סוהר יודיע לשופט על אסיר כבול השוהה באולם בית המשפט.
במסגרת התיקון, נקבע כי במקום מצב חירום אחד שהוא תנאי להפעלת סמכויות מכוח החוק, יוגדרו שני "מצבי חירום": מצב בריאותי מיוחד ומצב חירום. בכלל זה, נמנו תנאים שדרושים על מנת שיהיה ניתן להכריז על כל אחד מהמצבים האמורים. כמו כן, נקבע אילו סמכויות הממשלה יכולה להפעיל בכל אחד מהמצבים. כמו כן, נעשו בחוק מספר תיקונים מרכזיים נוספים והם: סעיף המסמיך את הממשלה להגביל כניסה למקום אלא בהצגת בדיקת קורונה שלילית או "תו ירוק"; הסמכת ראש שירותי בריאות הציבור להורות על סגירת מוסד חינוך במידה ושהה בו אדם הנושא את נגיף הקורונה. כמו כן, במסגרת התיקון הוארך תוקף החוק עד סוף שנת 2022.
החוק תיקן, כהוראת שעה למשך תקופת תוקפן של תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף–2020, את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 כך שבבואו לצוות על מעצרו של אדם לפני הגשת כתב אישום יהיה על השופט לשקול גם את חיוניות המעצר, בין השאר בהתחשב בסיכון להידבקות העצור בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר, במצב הכליאה באותה עת, ואם הדיון בעניינו נעשה בהשתתפותו באמצעים טכנולוגיים גם בפגיעה הנובעת מקיום הדיון שלא בנוכחותו.
תיקון זה לחוק סדר הדין הפלילי ולחוק השיפוט הצבאי קבע, כהוראת שעה לתקופה של 45 ימים, שבבואו לצוות על מעצר ימים על השופט לשקול, בין היתר, את חיוניות המעצר בהתחשב בפגיעה הנובעת מקיומו של הדיון שלא בנוכחות העצור אלא בהיוועדות חזותית והסיכון להידבקותו בנגיף הקורונה במקום המעצר. בנוסף, התיקון העניק לשופט הסמכות לצוות, אם מתקיימת אחת מעילות המעצר, על מעצר אף בעת התקיימותה של מניעה לקידום החקירה בשל הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת אדם החולה בנגיף או הנמצא בבידוד והתווה את השיקולים שעל השופט לשקול בבואו להפעיל סמכות זו. כמו כן, התיקון ערך תיקונים מקבילים בחוק השיפוט הצבאי.
התיקון לחוק מאפשר לבית משפט, בבואו לקבוע תנאים לשחרור בערובה למי שחשוד או נאשם, לאסור על המשוחרר בערובה להיות מועסק במוסד הנותן שירות לקטינים או לחסרי ישע, ואף להורות למשטרה שלא לתת למשוחרר אישור לעניין זה.
התיקון לחוק מסמיך את המשטרה לערוך חיפוש מוגבל על גופו של מי שעוכב לפי חוק ונכנס לרכב בשימוש המשטרה או לאמבולנס בליווי שוטר, וזאת כדי להגן על שלומם של השוטרים ושל המעוכבים. הסמכה זו כפופה להוראות ולמגבלות הבאות: חיפוש כאמור יערך רק על "אדם שעוכב" לפי חוק, החיפוש יעשה רק למטרה של איתור כלי נשק או חפץ מסוכן, היקפו של החיפוש מוגבל והוא יכלול חיפוש על פני גופו של אדם שאינו כולל הסרת בגד החושפת איברי גוף שהיו מכוסים, למעט הסרת כיסוי מעל הפנים או הראש או הסרת נעליים. כמו כן, אם המעוכב הוא חשוד והוא מתנגד לחיפוש, יורשה השוטר להשתמש בכוח סביר לחיפוש. עוד נקבע כי החיפוש יערך בידי בן מינו של המעוכב ויתועד בדוח.
חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 כולל הסדרים בתחומי המשפט הפלילי, האזרחי והמנהלי, וכן מחליף חלק גדול מהחקיקה הקיימת בתחום הטרור, שחלקה נחקקה עוד בתקופת השלטון הבריטי בארץ. החוק מגדיר, בצורה מרוכזת ומפורשת, בין היתר: מה הוא "מעשה טרור", מה הוא "ארגון טרור", ומי הוא "חבר" בארגון טרור; מסדיר את הליך ההכרזה על ארגון טרור; קובע עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור ומחמיר את הענישה שבצידן; כולל מספר סטיות מסדרי הדין ודיני הראיות בהליכים פליליים הקשורים לעבירות טרור; קובע הסדר מיוחד לעניין השהייה של הבאה בפני שופט לגבי עצור החשוד בעבירת ביטחון חמורה או אף דיון שלא בנוכחותו; מסדיר את נושא חילוט הרכוש הקשור לטרור, הן רכוש של אדם שעבר עבירת טרור, והן רכוש של ארגוני טרור; מסדיר את סמכות המשטרה להוציא צו למניעת פעילות של ארגון טרור, לדוגמא קיום אסיפה, כנס וכדומה, וכן להוציא צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור, וכן מתקן תיקונים עקיפים לחוקים שונים בהם ביטול פקודת מניעת טרור, וחלק ניכר מתקנות ההגנה.
החוק המקורי: 12 במאי 1996 · רשומות (PDF)
12 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 2 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.