מקים את נציבות תלונות הציבור על שופטים, שבודקת תלונות על התנהגות של שופטים, דיינים וקאדים בזמן מילוי תפקידם.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2002) · תיקון מס' 6 (2025) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
נקבע כי בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים תיעשה על ידי ועדה של שבעה חברים, שאלו חבריה: שר המשפטים, שר העבודה, חבר כנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה, שופט בדימוס שיבחרו שופטי בית המשפט העליון, שופט בדימוס שיבחרו הנשיאים של בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שיבחרו שני הרבנים הראשיים לישראל והסניגור הציבורי הארצי. כל אחד מחברי הוועדה יכול להציע עד שני מועמדים לתפקיד, וההחלטה על מינוי נציב תתקבל על דעת רוב החברים המכהנים בוועדה, כלומר, ככלל, ברוב של ארבעה חברים. הוועדה האמורה מוסמכת גם להעביר את הנציב מכהונתו או להשעותו, ברוב של חמישה מחבריה. ההסדר המוצע מחליף את ההסדר הקודם לפיו הנציב נבחר בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.
נקבע בהוראת שעה לתקופה של חצי שנה, כי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון, יחד, יהיו רשאים להאריך את תקופת כהונתו של נציב תלונות הציבור על שופטים בתקופה של חצי שנה בלבד.
התיקון קבע כי יבוטל הסדר ההכרה במכללה חוץ תקציבית למשפטים, שהיא אינה מוסד להשכלה גבוהה. עוד נקבע כי תקופת ההתמחות תוארך ל-18 חודשים. בנוסף, נקבע כי לשכת עורכי הדין, מלבד יכולתה הקיימת לבטל אישור לשמש כמאמן לצורך התמחות, תוכל גם לקצוב זמן, עד חמש שנים מיום ביטול האישור, עד לקבלת אישור חדש לשמש כמאמן. עוד נקבע כי ימונה נציב פיקוח על ההתמחות, שיעסוק בפיקוח, ייעוץ ובירור תלונות כנגד מאמנים. לנציב תהיה סמכות לשלול ממאמנים את האישור לשמש כמאמנים לתקופה קצובה, ובלבד, שתלונות כנגד שופט המשמש כמאמן, יופנו לנציב התלונות על השופטים, שיוסמך לברר את התלונות ולשלול מן השופט את היכולת לאמן לתקופה קצובה.
החוק המקורי: 5 באוג׳ 2002 · רשומות (PDF)
1 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.