חל היום
תוקן 96 פעמים · משרד אחראי: האוצר · ועדה בכנסת: כספים
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק מסדיר את האפשרות של חייבים, תאגידים ויחידים, לקבל צו שיפוטי של "עיכוב הליכים" במסגרת הליך לגיבוש הסדר חוב הקבוע בחלק י' לחוק חדלות פירעון. תיקון זה לחוק מעגן כהסדר קבע, בשינויים מסוימים, את הוראת השעה שנקבעה בעבר בתיקון מספר 4 לחוק. לפי החוק, צו עיכוב ההליכים ניתן כאשר החייב נקלע לקשיים כלכליים, ובמקום להיכנס להליך מלא של חדלות פירעון הוא מבקש להגיע עם הנושים שלו להסדר חוב מוסכם. הצו מביא להקפאה של הליכים משפטיים והליכי גבייה נגד החייב. הוא ניתן כדי שהחייב יוכל בתקופה שההליכים כלפיו מעוכבים לנהל משא ומתן עם הנושים במטרה להצליח להגיע להסדר שיאפשר לו לחזור למסלול עסקים תקין. משכו של הצו מוגבל: לגבי תאגידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 45 ימים וניתן להאריכו לתקופה כוללת של עד 120 ימים, ולגבי יחידים, הצו ניתן לתקופה ראשונה של עד 90 ימים וניתן להאריכו מעת לעת בלי שהוא מוגבל בתקופה כוללת מקסימלית. במהלך תקופת עיכוב ההליכים, החייב ממשיך לשלוט בנכסיו ולנהל את ענייניו הכלכליים ללא מינוי נאמן חיצוני, ובמקום זאת, כדי להגן על הנושים ממנה בית המשפט "מנהל הסדר" שתפקידו לפקח על ההליך ולסייע לצדדים בגיבוש ההסכמות.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
החוק מעודד את השקעת הציבור בקרנות כספיות באמצעות הסדרת הרגולציה, הסרת חסמים והגברת הנגישות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
נקבע להקים את הוועדה ליציבות פיננסית, שמטרתה לתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובפעילות הסדירה באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות. חברי הוועדה ליציבות פיננסית יהיו הרגולטורים ברשויות הפיקוח הפיננסיות. לוועדה ליציבות פיננסית אין יכולת כפייה על רשות פיקוח פיננסית כלשהי, אולם היא יכולה להמליץ לרשות פיקוח על האמצעים הדרושים למניעה או להפחתה של הסיכון. כמו כן, הוועדה ליציבות פיננסית מוסמכת לדווח לראש הממשלה ולשר האוצר על סיכון מערכתי ממשי שהטיפול בו כרוך בשימוש בכספי הציבור; שר האוצר רשאי לעדכן את יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת בפרטי דיווח כאמור - אם סבר שהדבר נחוץ בנסיבות העניין, וכן להודיע על העדכון ליושב ראש הוועדה ליציבות פיננסית. הוועדה ליציבות פיננסית רשאית להחליט לפרסם לציבור סיכום של דיון מסוים, כולו או חלקו, ובלבד שמצאה שאין בפרסום כדי לפגוע ביכולתה או ביכולת של רשות פיקוח פיננסית לבצע את תפקידה.
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). בתיקון נקבע להפוך את תעודת הסל מתעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות, שתיקרא קרן סל, שהיא מוצר פיננסי שמבוסס על ניהול כספי אחרים באופן שנועד להשיג תוצאה מסוימת בהתאם למדיניות השקעות שבחרה בה קרן הנאמנות. קרן סל תהיה קרן מחקה שייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה. עוד נקבעו, הוראות שונות המסמיכות את שר האוצר ואת רשות ניירות ערך לקבוע בתקנות או בכללים הוראות שיאפשרו את פעולת קרנות הסל לאור ייחודן כקרן סגורה עם מאפיינים של קרן פתוחה. בנוסף לכך, נקבעו הוראות מעבר לעניין הפיכתן של תעודות הסל הקיימות לקרנות במספר מנות, וכן הוראות לעניין היבטי המיסוי הנובעים ממעבר של תעודת התחייבות ליחידה בקרן נאמנות.
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק.
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 62), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017). בתיקון נקבע שבורסה תוכל לרכוש, מהבורסה לניירות ערך בניו-יורק או מבורסת נאסדק, ניירות ערך הנסחרים באותן בורסות של תאגידים ששווי השוק שלהם עולה על 50 מיליארד דולר, אם אותם תאגידים לא התאגדו בישראל ואין להם זיקה של ממש לישראל – ולרשום את אותם ניירות למסחר בבורסה. בורסה בישראל תהיה רשאית לרכוש מניות של 50 תאגידים לכל היותר, אלא אם כן קבע שר האוצר, בצו, מספר גבוה יותר. עוד נקבע שבורסה שרשמה למסחר ניירות ערך לפי התיקון תבטיח שהרישום למסחר והמסחר באותם ניירות ערך יעשה באופן שניתן יהיה להבחין בינם לבין ניירות ערך אחרים הרשומים למסחר בבורסה ושיינתן מידע למשקיעים בדבר הסיכונים הכרוכים במסחר בניירות הערך שנרשמו למסחר לפי התיקון.
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 61), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017). בתיקון נקבעו הסדרים בדבר סופיות הסליקה המתבצעת במסלקת הבורסה וכן תפקידה של המסלקה כצד נגדי מרכזי. עוד נקבע הסדר למצב בו חבר מסלקה נכנס להליכי חדלות פירעון. הוראה שניתנה עד תום יום העסקים הראשון שלאחר 24 שעות מסוף היום שבו נתן ביהמ"ש לגבי חבר מסלקה צו פירוק או צו הקפאת הליכים תחשב לתקפה, כל עוד נעשתה בהתאם לכללי המסלקה, והיא תגבר על אף האמור בכל דין ודיני חדלות הפירעון בכלל. כמו כן, נקבע שבכל בקשה לצו פירוק או לצו הקפאת הליכים יומצא העתק שלה למסלקה ולרשות ניירות ערך עם הגשתה, והרשות תהיה צד לכל הליך. לעניין הליך חדלות פירעון זר שמתקיים לגבי חבר מסלקה, נקבע כי בימ"ש לא יכריז על פסק חוץ שניתן במסגרת הליך חדלות פירעון זר כלפי חבר מסלקה כפסק אכיף, אם אכיפת פסק החוץ עומדת בניגוד להוראות החוק הישראלי לעניין סופיות הסליקה בהליכי חדלות פירעון לגבי חבר מסלקה. ככל שנקבע הסדר אחר לעניין אכיפת פסק חוץ במסגרת הסכם בין ישראל למדינת חוץ או באמנה רב צדדית שישראל חתומה עליה – יחולו הוראות ההסכם או האמנה.
החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 59), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''ח באדר ב' התשע"ו (28 במרס 2016). התיקון מתקן את ההסדר הקבוע בחוק ניירות ערך, התש''ח-1968 בעניין העברת מידע בין רשות ניירות ערך לבין רשות ניירות ערך זרות ומתאים אותו לשינויים שנעשו ברבות השנים בדינים אחרים הנוגעים לרשות לניירות ערך. הובהר שהסיוע לרשויות זרות הוא גם בקשר לפיקוח על ביצועם של דיני ניירות ערך, רוככו סמכויות הרשות בהקשר של פיקוח במסגרת סיוע לרשות חוץ בהתאם לסמכויות הנתונות לרשות בפיקוח המינהלי. כמו כן נקבעה הסמכה מקבילה בדומה לסמכות של המפקח על הבנקים ושל הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לגלות לאותם מאסדרים ידיעה או מסמך המתבקשים לצורך מילוי תפקידם – כפי שאלה מגלים לראש רשות ניירות ערך. תיקונים נוספים הם הסמכת שר האוצר לקבוע הוראות שבהתקיימן תהיה רשות ניירות ערך מוסמכת לקבוע כללים לעניין יישום בתשקיף או בדוחות לעניין יישום תקן דיווח כספי בין לאומי טרם מועד תחילתו המחייב של התקן.
חוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015). חוק זה קובע מספר הסדרים שמטרתם לעודד גיוס הון לחברות הפועלות בתחום ההיי-טק, בעיקר חברות הזנק, שאינן נסחרות בבורסה כלשהי או שטרם נרשמו למסחר בבורסה בת"א. ההסדר העיקרי בחוק זה הוא מתן אפשרות לחברות שהתאגדו בישראל ואינן תאגיד מדווח לגייב הון באמצעות חברה המרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט. הוראה נוספת לעידוד רישומן של חברות הפועלות בתחום ההיי-טק היא הסמכת הרשות לניירות ערך (להלן - הרשות) לאפשר לאותם תאגידים שנרשמו למסחר ונכללו במדד ת"א טק-עילית לדווח לרשות את אותם פרטים שאותו תאגיד מדווח לגבי ניירות הערך שלו שנסחרים מחוץ לישראל, ובלבד שהרשות לניירות ערך סברה שאין באותו דיווח כדי לפגוע באופן מהותי ביכולתו של משקיע סביר לקבל החלטת השקעה בניירות ערך. כמו כן, תאגיד שאינו מנהל כספי אחרים לא יוכל עוד להציע תוך כדי מסחר בבורסה ניירות ערך הרשומים למסחר, לרבות ניירות ערך של תאגיד השולט בתאגיד שמציע ניירות ערך כאמור. לעניין הוראות אלה קבועה הוראת מעבר.
החוק המקורי: 22 באוג׳ 1968 · רשומות (PDF)
505 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 13 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.