הכסף שלנו

בקצרה

מסדיר את מאגרי תורמי מוח העצם: מי רשאי להפעיל אותם, איך נבדקים ונרשמים בהם, ואיך נשמרת סודיות המידע.

על מי זה חלעל מאגרי תורמי מוח עצם ועל מי שנבדקים ונרשמים בהם.
מה זה אומר בפועל
  • מאגר תורמי מוח עצם יכול לפעול רק בהיתר מהמנהל הכללי של משרד הבריאות, בתנאים שהחוק קובע.
  • לוקחים דגימה ורושמים אדם במאגר רק בהסכמה מדעת בכתב שלו. מקטינים לא לוקחים דגימה לצורך רישום במאגר — רק לבדיקה לתרומה לבן משפחה.
  • תוצאות הבדיקה והדגימה משמשות רק למציאת התאמה לחולה שזקוק להשתלה. אסור למסור אותן לגורם אחר, כולל כוחות הביטחון והרשויות שאוכפות את החוק.
  • תורם רשאי להסכים שפרטיו יימסרו למקבל תרומה בגיר שביקש או הסכים לכך, אבל רק שנה לפחות אחרי ההשתלה.
  • המאגרים מעבירים את תוצאות הבדיקות, בלי פרטים מזהים, למאגר העולמי של תורמי מוח עצם.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: בישראל פעלו שלושה מאגרים עם מידע על כחצי מיליון תורמים אפשריים, והחוק נועד להסדיר את הקמתם והפעלתם, את סודיות המידע שבהם ואת הפיקוח עליהם.

נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (2011) · דברי ההסבר. נכון ל־28 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.

תיקונים היסטוריים

  • חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024
    14 באוג׳ 2024 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

  • חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023
    9 בפבר׳ 2023 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.

הצג עוד 1
  • חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ב-2021
    12 באוק׳ 2021 · תיקון עקיף (בתוך חוק אחר) · רשומות (PDF)
    תקציר רשמי

    מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.

החוק המקורי: 10 במרץ 2011 · רשומות (PDF)

תקנות מכוח החוק

2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:

  • תקנות מרשם תורמי מוח עצם, התשע"ג-2013
    26 בפבר׳ 2013
  • תקנות מרשם תורמי מוח עצם, התשע"א-2011
    29 באוג׳ 2011