שמות קודמים: חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981
מאפשר לרשות מקרקעי ישראל ולרשויות המקומיות לפנות מי שתפס קרקע ציבורית שלא כדין, בצו מינהלי ובלי לפנות קודם לבית משפט.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח החוק ברשומות (1981) · דברי ההסבר · התיקון המקיף (2005) · חוק המדיניות הכלכלית 2011–2012. נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו–2016, (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק קובע הסדרי השבה מיוחדים לעניין מקרקעי ישראל הנכללים בתכניות מועדפות לדיור ובתכניות רחבות היקף לדיור הכוללות הוראות להקמת 750 יחידות דיור לפחות או 200 יחידות דיור ביישוב מיעוטים, ומוחזקים בידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה, כפי שנקבע בהסכם בין רשות מקרקעי ישראל ובין מי שהוקצו לו הזכויות או בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, במטרה להאיץ את ביצוען של תכניות אלה. החוק קובע כי אם נקלטה תכנית מועדפת לדיור במוסד תכנון מוסמך הכוללת בתחומה קרקע להשבה, יציעו הממונים לבעל הזכויות בקרקע להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בהסכם שעניינו השבת הזכויות לבעל הקרקע ומסירת החזקה לידי רשות מקרקעי ישראל ושיכלול הוראות בעניינים כגון מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה, תמריצים שתשלם הרשות לבעל הזכויות ועוד. בנוסף קובע החוק כי אם נכנסה לתוקף תכנית כאמור, רשאים הממונים לאחר שמצאו כי קרקע היא קרקע להשבה, להורות בצו על העברת זכויות של בעל הזכויות לקניין המדינה וכן, לתת צו לסילוק יד ולפינוי הקרקע לאחר שעיינו בדין וחשבון מאת המפקח, לא ייאוחר מ-30 חודשים מהיום בו אושרה תוכנית כאמור או 30 חודשים מיום תחילת התיקון, לפי המאוחר. כמו כן, נקבע בחוק כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לסילוק יד ולפינוי קרקע, רשאי לפנות לבית משפט השלום כדי להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע להשבה.
החוק המקורי: 12 בפבר׳ 1981
6 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.