בקצרה
קובע את המקרים שבהם מותר בכל זאת להעביר בעלות על אדמות המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל, ומגביל העברת זכויות בהן לזרים.
על מי זה חלעל מקרקעי ישראל — הקרקעות של המדינה, רשות הפיתוח והקרן הקיימת לישראל — ועל מי שקונה בהן זכויות.
מה זה אומר בפועל- חוק־יסוד: מקרקעי ישראל אוסר להעביר בעלות באדמות האלה; החוק הזה מונה את החריגים — למשל החלפת קרקע בקרקע פרטית או פיצוי על קרקע שהופקעה, ויישור גבולות של עד 100 דונם בכל פעם.
- המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל יכולות להעביר קרקעות זו לזו, אבל העברה של יותר מ־16 דונם מהמדינה לקק"ל צריכה אישור ועדה של הכנסת. אדמות קק"ל עצמן לא יועברו בלי הסכמתה.
- מותר להעביר בעלות בקרקע עירונית של המדינה ורשות הפיתוח (קרקע למגורים או לתעסוקה), עד 400 אלף דונם בשנים 2009–2014 ועוד 400 אלף דונם בחמש השנים שאחריהן.
- אסור להעביר לזר בעלות או שכירות ליותר מחמש שנים בלי אישור יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שמתייעץ עם שרי הביטחון והחוץ. דירת מגורים אחת לזר, או משקיע שקיבל מענק מהמדינה, אפשר לאשר ברשות מקרקעי ישראל. עסקה בניגוד לכך בטלה.
- חוק־היסוד לא מונע פעולות שנועדו לאפשר לקיים את מצוות השמיטה.
למה נחקקלפי דברי ההסבר: לקבוע את סוגי הקרקעות והעסקאות שעליהם לא יחול האיסור על מכירת מקרקעי ישראל שבחוק־היסוד.
תיקונים היסטוריים
חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג-2023
תקציר רשמי
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
חוק מקרקעי ישראל (תיקון מס' 3), התשע"א-2011
הצג עוד 2
חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009
חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס"ו-2006
החוק המקורי: 29 ביולי 1960 · רשומות (PDF)
תקנות מכוח החוק
2 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הודעת מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשע״ח-2018
9 באפר׳ 2018
תקנות מקרקעי ישראל (כללים להעברת בעלות לנפקדים), תשכ"ג-1963
5 בספט׳ 1963