חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

חוק זה קובע כי בחישוב התקופות שנקבעו בדיני המס להליכים שונים הנוגעים לנישומים ולרשות המיסים, התקופה הקובעת (מיום 22 במרס 2020 עד יום 31 במאי 2020) לא תבוא במניין, אם מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת ואם מועד סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. בנוסף, קובע הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד אוקטובר 2020 לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וכן הארכת תקופות לעניין עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים. כמו כן, החוק מעגן מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ומענקים לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן הארכת המועדים להגשת הבקשה לקבלת המענק, לפי העניין.

במסגרת תיקון זה לחוק פינוי ובינוי (פיצויים) (תיקון מס' 6) נקבעו מספר הוראות שנועדו לפתור את בעיית מסרבי עסקת פינוי ובינוי, שביניהן ניתן למצוא כלים שיאפשרו לבית המשפט להתמודד עם תופעה זו. נקבע כי כאשר יש רוב מיוחס של בעלי הדירות בבית המשותף שהסכימו לעסקת הפינוי והבינוי, ומצא בית המשפט שבעל דירה מסוים מסרב סירוב בלתי סביר להסכים להעביר את זכויותיו לשם ביצוע העסקה, או מתנה את הסכמתו לכך בתנאים בלתי סבירים, יהיה רשאי בית המשפט לקבוע שאותו בעל דירה סרבן יהיה אחראי בנזיקין כלפי שאר בעלי הדירות בשל הנזק שנגרם להם בעקבות אי ביצוע העסקה. בנוסף רשאי בית המשפט למנות עורך דין או רואה חשבון שאינו בעל דירה שמתקשר באותה עסקת פינוי ובינוי, שיהיה מוסמך בהתאם להוראות בית המשפט להתקשר בעסקה בשם בעל העסק המסרב. אם בית המשפט אכן הטיל אחריות בנזיקין על המסרב כלפי שאר בעלי הדירות, הוא ישא רק בחלק מנזקם של בעלי הדירות, ובית המשפט ישקול שיקולים שקשורים לגובה הנזק, לכושר פרעונו של המסרב ולנסיבות העסקה. נקבע בנוסף שאם בעל הדירה שמסרב לביצוע העסקה הוא קשיש שמתגורר בדירה, לא יראו את הסירוב שלו כסירוב בלתי סביר אם יתקיימו מספר תנאים מצטברים. ראשית, מתן אפשרות לקשיש לבחור באחת מהאפשרויות הבאות: מעבר לבית הורים בתוספת תשלומי איזון, בשווי דומה לשווי מהוון של דירת תמורה; רכישת דירה חלופית ששוויה דומה לשווי מהוון של דירת תמורה שתימסר לקשיש עד למועד הפינוי של הדירה, סמוך ככל הניתן לדירתו של הקשיש; קבלת סכום כסף בשווי מהוון של דירת תמורה, לשם רכישת דירה חלופית על ידי הקשיש בסכום האמור. שנית, קבלת שתי דירות ששוויין המצטבר דומה לשווי דירת תמורה. שלישית, דירת תמורה ששטחה קטן משטח דירת התמורה שהקשיש היה אמור לקבל במסגרת עסקת הפינוי ובינוי, בתוספת תשלומי איזון בשווי דירת התמורה. בנוסף לא יראו את סירובו של הקשיש כסירוב בלתי סביר אם הוא מתגורר בדירה שבמועד חתימת העסקה מלאו לו 80 שנים ולא הוצעה לו אחת מן החלופות לעיל, בנוסף על האפשרות לקבל דירת תמורה. הוראות נוספות שנקבעו בתיקון זה, נוגעות לאופן ביצוע העסקה. נקבע כי לפני חתימת ההסכם לראשונה, יקיים היזם כינוס של בעלי הדירות שבו יציג לשאר בעלי הדירות את סוג העסקה המוצעת עמו. בנוסף, לא יאוחר משבועיים לפני חתימת ההסכם, היזם ימסור לבעלי הדירות מסמך עם עיקרי ההצעה שבו יפורטו העקרונות לקביעת התמורה המוצעת על ידו, הבטוחות שהוא מציע לבעלי הדירות ופרטים על ניסיונו המקצועי. כאשר נחתמה העסקה, ימסור היזם הודעה על כך לשאר בעלי הדירות וימסור לבעל הדירה שאיתו נחתמה העסקה את מסמכי העסקה או העתק נאמן למקור. אם היזם לא מילא את חובותיו לקיים כינוס ולמסור את המסמכים הרלוונטיים, רשאים רוב בעלי הדירות בבית המשותף להחליט על ביטול עסקאות כל עוד לא חתמו על העסקאות 40% מבעלי הדירות בבית המשותף ולא יראו אותם כמי שהפרו התחייבות עם יזם.

לשם הטמעת מערכת סחר חוץ חדשה במינהל המכס המכונה "שער עולמי", נקבעו בחוק זה הוראות לעניין הגשה מקוונת של מסמכים ודיווח אלקטרוני הנוגעים להגשת הצהרות ומסמכים הנוגעים לייבוא ולייצוא של טובין. כמו כן, נקבעו עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות בפקודה. וכן עודכנו הוראות שונות בפקודה שחלף זמן רב מאז נחקקו או תוקנו.

חוק חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 55), התשע"ז-2017 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017). סעיפים 67א ו–69א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 קובעים הוראות מיוחדות לעניין הגשת דוח תקופתי מפורט על ידי יחיד שמחזור עסקאותיו עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים, וכן חברות ועוסקים שמחזור עסקאותיהם עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים. כיום החוק קובע שהדיווח יוגש ביחס לתקופה של חודש בתוך 15 ימים לאחר סיום אותו חודש. בהוראת שעה לחוק נקבע שבתקופה שמיום י"ג באדר א' התשע"ד עד יום ב' בטבת התשע"ז (13 בפברואר 2014 עד 31 בדצמבר 2016), שהדיווח המפורט יוגש כדוח מיוחד נפרד, נוסף על הדוח התקופתי, וזאת כדי לבחון את ביצועי מערכת הדיווח המפורט. על פי הוראת השעה יש להגיש את הדוח המיוחד בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי, כלומר עד 30 ימים לאחר תקופת הדוח. הוראת השעה פקעה בתום שנת 2016 ועם פקיעתה צפויים העוסקים החייבים בדיווח מפורט להגיש את הדיווח המפורט כדוח תקופתי, בתוך 15 ימים מתום תקופת הדוח. התיקון האריך את התקופה בחוק להגשת דוח תקופתי ל-23 ימים (במקום 15) ונקבע שתחילתו ביום ג' בטבת התשע''ז (1 בינואר 2017).

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 222), התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק קובע הסדרים הבאים להקל ולעודד את הפעלתן של קרנות להשקעות במקרקעין המתמקדות בהשקעה במיזמים להשכרה למגורים, שהן חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה ומתקיימים בהן תנאים נוספים שנקבעו בחוק, אשר רכשו מקרקעין לצורכי דיור להשכרה או מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה. העידוד להקים ולנהל קרנות אלה מתבטא בבמתן הקלות שונות, לרבות תקופת התארגנות של 3 שנים עד להרשמה למסחר בבורסה, מס רכישה מופחת בעת רכישת מקרקעין בשיעור של חצי אחוז, וכן שכירות ושבח ריאלי בשיעור של 20%. החוק מאפשר מינוף של 80% במקום 60% לעניין מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה ומקרקעין לצורכי דיור להשכרה. מטרת הקלות אלה, לעודד יצירתם של כלים פיננסיים נוספים שיאפשרו לציבור השקעה במקרקעין באופן עקיף וניהולם בידי גוף מומחה וייעודי. לעניין כל קרן להשקעות במקרקעין החוק מאריך את התקופה שבמהלכה נדרשת קרן שאינה עוסקת בדיור להשכרה לצאת בהנפקה. בנוסף, החוק קובע הקלות שונות על קרנות להשקעה במקרקעין לרבות מנגנון לדחיית החיוב במס השבח על העברת נכסים לקרן לאחר הנפקה, פטור ממס ערך מוסף על רכישת דירות בידי הקרן ונותן אפשרות לקרנות לרכוש איגודי מקרקעין בתנאים המפורטים בחוק. החוק מתנה את ההטבות המוענקות בו בכך שבעלי השליטה בקרן ידללו את החזקותיהם בה לאחר תקופה שבה מניותיה נסחרות בבורסה, וקובע מנגנון ייחודי של הרדמת מניות בעלי השליטה שיבטיח הגבלה זו.

בחוק הטבות במס וייעוץ במס נעשו תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי. החוק מורכב משני חלקים: חלקו הראשון קובע הטבות מס ליישובים זכאים על פי קריטריונים שנקבעו בחוק וחלקו השני הוא ייעוץ במס, חובת דיווח בגין חוות דעת. כמו כן, בחוק נקבעו סייגים והקלות לצמצום חובת הדיווח.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 51 והוראת שעה), התשע"ה-2015 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"א באב התשע"ה (27 ביולי 2015). התיקון קובע הוראת שעה מיום י"ב בתמוז התשע"ה (1 ביולי 2015) עד ליום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016), לפיה יוגש הדוח המפורט כדוח נוסף על הדוח התקופתי. כן נקבע שתקופת הדיווח של עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1,500,000 ₪, תהיה חודשיים וששר האוצר יוסמך לקבוע תקופת דיווח ארוכה יותר לגבי עוסק כאמור. כמו כן, המנהל יהיה רשאי להתיר לעוסק כאמור להגיש דוח לתקופה קצרה יותר משקבע שר האוצר, אם ביקש זאת ממנו העוסק.