חל היום
תוקן 17 פעמים · משרד אחראי: האוצר | הבינוי והשיכון · ועדה בכנסת: פנים והגנת הסביבה
שמות קודמים: חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
ברשומות הכנסת: תקף
החוק קובע כי רשות מקומית המשתייכת לדירוג 1-5 במדד הפריפריאליות, אשר קיבלה מענק איזון ממשרד הפנים בכל אחת משלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה, תהיה רשאית לבקש מרשות מקרקעי ישראל להקצות לה קרקע בתחומה לצורך הקמה והפעלה של מיזם לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת. עוד נקבע כי ההקצאה תיעשה בפטור ממכרז, וכי הקמת המיזם והפעלתו יבוצעו באמצעות יזם פרטי שייבחר במכרז פומבי. עוד קובע החוק כי רשות מקומית זכאית שאין בתחומה קרקע פנויה מתאימה למיזם תהיה רשאית, יחד עם רשות מקומית גובלת, לבקש שהקרקע תוקצה בתחום הרשות הגובלת, כאשר 80% מרווחי המיזם יועברו לרשות המקומית הזכאית. עוד נקבעו הוראות לעניין התשלום עבור הקרקע, היקף הקרקע שניתן להקצות ופרסום פרטי המיזם באתר האינטרנט.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
נקבע כי אם לא מכהן כנציג הממשלה במועצת מקרקעי ישראל חבר מן האוכלוסייה הערבית, הדרוזית או הצ'רקסית, תמנה הממשלה בנוסף על נציגיה הקיימים, חבר מקרב אותן אוכלוסיות, כנציג השר לשוויון חברתי מבין עובדי משרדו. עוד נקבע כי בתום תקופת כהונתו, ניתן יהיה למנות שוב את חבר המועצה האמור רק בתום 45 ימים מסיום הכהונה. אם חדל חבר המועצה האמור לכהן או שנפטר, ניתן יהיה למנות חבר אחר לתפקיד, רק בתום 45 ימים מעת הפסקת הכהונה או הפטירה. כל זאת בתנאי שבתום 45 הימים לא מכהן כנציג הממשלה חבר מקרב האוכלוסיות שצוינו.
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו–2016 (להלן – החוק) התקבל בכנסת ביום כ"ט בתמוז התשע"ו (4 באוגוסט 2016). החוק קובע את הקמת הרשות להתחדשות עירונית שתפקידיה הם, בין היתר, לקדם מיזמים להתחדשות עירונית כהגדרתם בחוק, האצת מימוש תהליכי התחדשות עירונית, לרבות באמצעות זיהוי חסמים והסרתם וכן קידום פתרונות לתחזוקה לטווח ארוך של הרכוש המשותף באזורי התחדשות עירונית. בין היתר, החוק קובע הוראות שונות לעניין עבודת הרשות, ההכרזה על מתחמי פינוי ובינוי, מתן זכויות לאוכלוסיות מוחלשות, הנחה בארנונה ובאגרות בניה לאוכלוסיות הקבועות בחוק, הקמת מנגנון של ממונה על פניות דיירים וכן הוראות לעניין הסרת חסמים וייעול תהליכי התחדשות עירונית בהליך התכנון ובהקצאת מקרקעין.
חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו–2016, (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק קובע הסדרי השבה מיוחדים לעניין מקרקעי ישראל הנכללים בתכניות מועדפות לדיור ובתכניות רחבות היקף לדיור הכוללות הוראות להקמת 750 יחידות דיור לפחות או 200 יחידות דיור ביישוב מיעוטים, ומוחזקים בידי מי שחלה עליו חובת השבה למדינה, כפי שנקבע בהסכם בין רשות מקרקעי ישראל ובין מי שהוקצו לו הזכויות או בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, במטרה להאיץ את ביצוען של תכניות אלה. החוק קובע כי אם נקלטה תכנית מועדפת לדיור במוסד תכנון מוסמך הכוללת בתחומה קרקע להשבה, יציעו הממונים לבעל הזכויות בקרקע להתקשר עם רשות מקרקעי ישראל בהסכם שעניינו השבת הזכויות לבעל הקרקע ומסירת החזקה לידי רשות מקרקעי ישראל ושיכלול הוראות בעניינים כגון מועד השבת הזכויות ומסירת החזקה, תמריצים שתשלם הרשות לבעל הזכויות ועוד. בנוסף קובע החוק כי אם נכנסה לתוקף תכנית כאמור, רשאים הממונים לאחר שמצאו כי קרקע היא קרקע להשבה, להורות בצו על העברת זכויות של בעל הזכויות לקניין המדינה וכן, לתת צו לסילוק יד ולפינוי הקרקע לאחר שעיינו בדין וחשבון מאת המפקח, לא ייאוחר מ-30 חודשים מהיום בו אושרה תוכנית כאמור או 30 חודשים מיום תחילת התיקון, לפי המאוחר. כמו כן, נקבע בחוק כי הרואה את עצמו נפגע ממתן צו לסילוק יד ולפינוי קרקע, רשאי לפנות לבית משפט השלום כדי להוכיח את זכותו להחזיק בקרקע להשבה.
החוק המקורי: 29 ביולי 1960 · רשומות (PDF)
9 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.