חל היום
תוקן 56 פעמים · משרד אחראי: יושב ראש הכנסת · ועדה בכנסת: כספים
ברשומות הכנסת: תקף
קודם לחקיקתו של חוק זה הוסדר הנושא של מימון מפלגות לראשונה בחוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות בשנת התש"ל (מימון, הגבלת הוצאות וביקורת), התשכ"ט-1969
החוק כולל תיקונים שעניינם מימון המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-26, בהמשך להמלצות שהגישה הוועדה הציבורית לעניין מימון מפלגות. בין היתר, דחיית פרעון הלוואות שהסיעות קיבלו מהכנסת; הגדלת שיעור מקדמת מימון הבחירות; והגדלת יחידת המימון הנוספת המשולמת לכל סיעה לאחר פרסום תוצאות הבחירות. בנוסף נקבע כי פגרת הבחירות תחל ב"יום הקובע" החל 101 ימים לפני יום הבחירות - ד' באב התשפ"ו (18 ביולי 2026).
החוק מסדיר באופן מפורט את שכרם ותנאי עבודתם של עובדי הסיעות, שאף שאינם עובדי הכנסת, הם מקבלים את שכרם ישירות הכנסת. עד לתיקון קבע סעיף 3א לחוק מימון מפלגות סכום שנתי שאותו קיבלו הסיעות לפי גודלן ואשר שימש למימון תשלומים לעובדי הסיעות, שכונו "עובדי הצוות הפרלמנטרי". לפי התיקון, אין יותר תקציב שנתי לכל סיעה, אלא מספר עובדי הסיעה, שכרם ושאר תנאי עבודתם נקבעו בחוק עצמו, בסעיף 3א שהוחלף ובתוספת מפורטת שהתווספה לחוק.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
החוק מורה על התפזרות הכנסת ה-24 וקיום הבחירות לכנסת ה-25 ביום 1.11.2022. בנוסף נקבעה הוראת שעה המאפשרות לסיעות לדחות את החזר ההלוואות שקיבלו מהכנסת לפי חוק מימון מפלגות לתקופת כהונתה של הכנסת ה-25.
החוק מורה על התפזרות הכנסת ה-24 וקיום הבחירות לכנסת ה-25 ביום 1.11.2022. בנוסף נקבעה הוראת שעה המאפשרות לסיעות לדחות את החזר ההלוואות שקיבלו מהכנסת לפי חוק מימון מפלגות לתקופת כהונתה של הכנסת ה-25.
הבחירות לכנסת ה-24 נערכו בתקופה ייחודית: 4 מערכות בחירות שהתקיימו בסמיכות תוך פחות משנתיים לצד ומשבר הקורונה. על רקע זאת, לקראת הבחירות לכנסת ה-24, נעשו מספר שינויים הנוגעים לבחירות, וביניהם: קיצור המועד לרישום מפלגות, קביעה כי רשויות ציבוריות לא תוכלנה למנוע מעובדיהן מלעבוד בוועדת הבחירות, הקמת קלפיות מיוחדות לחולי קורונה, מבודדים, קלפיות בבתי אבות ובמוסדות למוגבלים בניידות, וגמישות בנושא המכרזים עבור וועדת הבחירות המרכזית על מנת שתוכל להיערך במהירות לקראת הבחירות. בנוסף, החוק מתקן באופן זמני את הסדרי ההלוואות למפלגות כדי להתאימן לסמיכות מערכות הבחירות, ומקל עליהן לקבל הלוואות נוספות תוך הקפאה של החזרת החובות על מנת שיוכלו לממן את קמפיין הבחירות.
החוק ביקש לערוך שורה של שינויים בחוק הממשלה, התשס"א–2001, חוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973 וחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002 המשלימים את ההסדרים שהתקבלו בחוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) – שעיגן את הקמתה של ממשלת רוטציה ("ממשלת חילופים"). בתיקון לחוק הממשלה, הוחלו ההוראות לעניין כתב אישום תלוי ועומד כנגד ראש הממשלה, על ראש הממשלה החלופי, עוגנה חובת הממשלה להודיע לכנסת על מילוי מקומו של שר ועל הפסקת כהונה של שר או סגן שר בממשלת חילופים וחובה לפרסם ברשומות פרטים הנוגעים לממשלת החילופים, למינוי שר או סגן שר וזיקותיהם ועוד; בתיקון לחוק מימון מפלגות, שנקבע כהוראת שעה, הוסדרה הזכאות למימון הוצאות שוטפות של חלק שהתפלג מסיעה שקמה עקב התפלגות; ובתיקון לחוק שירות הביטחון הכללי הוגדל מספר החברים בוועדת השרים לענייני השירות בתקופת ממשלת חילופים.
תיקון זה עוסק במימון הבחירות וחלוקת המימון בין מפלגות שונות המגישות רשימת מועמדים משותפת בבחירות לכנסת. ההצעה כוללת תיקונים טכניים ועיגון לעניינים שנוהגים היום, כמו עיגון האופן שבו מחושב מימון הבחירות לכל מפלגה בנפרד, לצד הסדרת נושא באי כוח המפלגות השונות, קביעת חובה על ציון ההשתייכות המפלגתית של כל מועמד לכנסת, וחיוב המפלגות לערוך הסכם מימון לפני התמודדות משותפת. החידוש העיקרי הוא מתן אפשרות למפלגות שהגישו רשימת מועמדים משותפת לנהל את חשבונות הבחירות שלהן בנפרד, בעוד שהתנהלות כספית משותפת תחייב מסירת הודעה. עניין זה מחייב גם הסדרה של סוגיות משיקות, כמו ההצעה כי בשנה שמתקיימות בה בחירות לכנסת יראו את המפלגות השונות כסיעה אחת לעניין תקרת התרומות, אף אם התנהלותן הכספית נפרדת.
מטרתו של החוק למנוע את עקיפת המגבלות שמטיל חוק מימון מפלגות על מפלגות וסיעות וגופים הקשורים אליהם. לשם כך מטיל החוק מגבלות על אדם או גוף המבצע "פעילות בחירות", שהיא אחת מארבעה סוגי פעילויות המפורטים בחוק, ובכלל זה יצירת מאגר מידע על כוונות הצבעה, הסעת בוחרים ופרסום תעמולה למען מפלגה מסוימת, בסכומים משמעותיים. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות לשם כך בסכום של 100,000 ש"ח יידרש להירשם אצל מבקר המדינה, לנהל חשבונות בהתאם להנחיותיו ולהגיש לו דוח על מערכת החשבונות. מי שמבצע פעילות בחירות או מגייס תרומות בסכום של 400,000 ש"ח ויותר יידרש גם להתאגד כעמותה או חל"צ. החוק אף מטיל מגבלה על גובה התרומות שמותר לגוף פעיל בבחירות לקבל, וקובע כי אם מתקבלות תרומות מחו"ל לא יוכל הגוף לגייס יותר מ-600,000 ש"ח בסך הכול. כדי להבטיח את קיום הוראות החוק, מעניק החוק למבקר המדינה סמכות לקנוס אנשים וגופים פעילים בבחירות שהפרו את הוראות החוק, ומסמיך את יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לתת צווי מניעה. עניינים נוספים המוסדרים בחוק הם העלאת המימון השוטף המשולם לסיעות בכנסת מדי חודש, כך שבמקום 5% מיחידת מימון לכל מנדט ישולמו 6% מיחידת מימון, והאפשרות של סיעה בכנסת להלוות כסף לסיעה הקשורה אליה בהסתדרות הכללית. עוד קובע החוק כי יחידת המימון ויתר הסכומים הנקובים בחוק יתעדכנו מדי 1 בינואר של כל שנה, בצמוד לעליית המדד.
התיקון קובע מספר שינויים בחוק הבחירות לכנסת, ובכלל זה: הסדר הצבעה מיוחד עבור עובדי וחברי ועדת הבחירות המרכזית ועבור עובדי ועדות הבחירות האזוריות. בנוסף, הוועדה המרכזית הוסמכה להעביר יישוב מאזור בחירות אחד לאחר ובלבד שזה האחרון גובל בראשון. כן נקבעה הקדמת מועד המינוי של ועדת הבחירות האזורית ונקבע הסדר לפיו משרד הפנים יעביר לוועדה המרכזית מידע אודות אדם שפטירתו נרשמה במרשם האוכלוסין, עד היום ה-10 לפני הבחירות, וזאת כדי למנוע הצבעה בדויה בשמם של אותם נפטרים. כמו כן, נקבעה האפשרות להסמיך את יו"ר הוועדה המרכזית וסגניו לערוך איזון בין רשימות הבוחרים בקלפיות הנמצאות באותו מתחם, ואף לבטל קלפיות במקרה הצורך, כדי לווסת את העומס הנוצר בקלפיות. עוד נקבע כי רשימת הבוחרים בקלפי מסוימת תימסר למזכיר ועדת הקלפי ולא ליושב ראש ועדת הקלפי – שזהותו לעיתים אינה ידועה באותו מועד. בנוסף, הותרה נוכחות עובדי הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות בקלפי בשעת ההצבעה, נקבע כי מעטפה עם שלושה פתקי הצבעה זהים תיחשב תקינה, נקבעה סמכותו של יו"ר הוועדה המרכזית להורות כי חומר בחירות מקלפי מסוימות לא יושמד כלל, וזאת לצורכי חקירה משטרתית לפי חוק הבחירות. כמו כן, הותרה האפשרות לממן עלויות הסעה עבור מצביעים מיישוב אחד למשנהו, ללא תלות בשאלת המרחק בין הישובים. לבסוף, הוחלט להבהיר כי האיסור הקבוע בסעיף 28כה3 לחוק המפלגות, אינו אוסר רק על שימוש בכספים של גופים מבוקרים בקשר לתעמולה, אלא גם בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גופים כאמור.
החוק המקורי: 1 בפבר׳ 1973 · רשומות (PDF)
48 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.