החליף את: חוק מבקר המדינה, התש"ט-1949
דף החוק במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת
החוק המקורי התפרסם על ידי שר המשפטים לפי סעיף 16(ו) לפקודת השלטון והמשפט, התש"ח-1948
מסדיר את עבודת מבקר המדינה: מי עומד לביקורתו, מה הוא בודק, איך מתפרסמים הדוחות, ואת תפקידו כנציב תלונות הציבור.
נכתב בעזרת AI מתוך מקורות רשמיים: נוסח משולב ברשומות (1958) · תיקון 5 — נציב תלונות הציבור (1971) · תיקון 11 — הגנה על חושפי שחיתות (1981) · תיקון 33 (2001) · תיקון 50 (2023). נכון ל־29 בספט׳ 2026. אינו ייעוץ משפטי.
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
התיקון מרחיב את סמכותו של מבקר המדינה, כנציב תלונות הציבור, המאפשרת לו להוציא צו כדי להגן על זכויות עובד, במטרה למנוע את פיטוריו בגין חשיפת שחיתויות ומקרים נוספים המנויים בחוק, כך שתחול גם על משטרת ישראל ועל שירות בתי הסוהר. עוד מוצע כי אם הוגשה תלונה לנציב תלונות הציבור, לא יתאפשר בירור מקביל שלה בידי נציב קבילות שוטרים וסוהרים.
חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 49), התשע"ז–2017 התקבל בכנסת ביום כ"ד באדר התשע"ז (22 במרץ 2017). החוק קובע כי במקרה בו עובד משרד מבקר המדינה התלונן על פגיעה בו על ידי הממונה עליו בשל חשיפת מעשי שחיתות, הפרה חמורה של חיקוק או פגיעה חמורה במינהל התקין במשרד המבקר, ימנה יושב ראש הכנסת, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, שופט בדימוס של בית המשפט העליון או בית המשפט המחוזי לבירור התלונה. למי שמונה כאמור יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לנציב תלונות הציבור לעניין בירור תלונות מסוג זה, והוא יהיה רשאי להסתייע לשם מילוי תפקידיו באנשים מתאימים שאינם עובדים, ממלאי תפקיד או נושאי משרה בגוף מבוקר או במשרד המבקר. שכרם של מברר התלונה והמסייעים לו ייקבע על ידי מנהל בתי המשפט וישולם מאוצר המדינה.
החוק המקורי: 20 במרץ 1958 · רשומות (PDF)
7 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת הסבר בשפה פשוטה (כל זכות)
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.