פקודת מס הכנסה

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק קובע שינויים במספר תחומים מרכזיים: בתחום שינויי מבנה ומיזוגים בחברות הייטק, הופחתו הדרישות להטבות מס, לרבות הקטנת שיעור ההעברה הנדרש של זכויות בחברה מ־80% ל־70%, ביטול חובת החזקה של 25% מהזכויות לאחר שינוי מבנה, והרחבת שיעור התמורה במזומן במיזוגים מ־40% ל־49%; כמו כן, שונה יחס הגודל המותר בפיצולים מ־1:4 ל־1:9. בתחום הדיווח במע"מ, חובת הדיווח המפורט תחול על כל עוסק שמחזור עסקאותיו השנתי עולה על 0.5 מיליון ש"ח, החל מדוחות שיוגשו מאוקטובר 2025. בתחום דיגיטציית החשבוניות, החוק מחייב הגשה מקוונת של חשבוניות מסוג I לעוסקים הרשומים באזור ובשטחי עזה, ומסיר את חובת הדיווח הכפול בגין חשבוניות מסוג P וזאת ביחס לחשבוניות שיופקו החל מאוגוסט 2025.

החוק מסדיר את מיסוי הרווחים שלא חולקו בחברות מעטים. החוק קובע כי בעל מניות יחיד, הפעיל בחברה שמחזור עסקיה נמוך מ-30 מיליון ש"ח ושיעור רווחיותה עולה על 25%, יחויב במס שולי על הרווחים העודפים. נקבע מנגנון מיסוי לחברות מעטים המחזיקות בשותפויות, בהתאם להיקף הרווחים המיוחסים להן. בנוסף, הוטל מס של 2% על רווחים לא מחולקים, עם אפשרות לחלופה בדמות חלוקה של 6% מהרווחים בפועל. החוק כולל פטור לחברות עם רווחים צבורים הנמוכים מ-750,000 ש"ח, החרגה לחברות תעשייתיות וקבלנים, וכן הוראת שעה לשנת 2025 המאפשרת פירוק חברות בפטור ממס.

החוק קובע הקפאה של עדכוני סכומים במס הכנסה ובמיסוי מקרקעין כהוראת שעה לשנים 2025-2027, לרבות תקרות הכנסה, נקודות זיכוי, קצבאות, מדרגות מס רכישה ופטור ממס שבח. ההקפאה לא חלה על מענק מס הכנסה שלילי. כמו כן, הוטל מס יסף נוסף של 2% על הכנסה ממקורות הוניים, החורגת מתקרת הכנסה שנתית של 721,560 ש"ח (לשנת 2024).

החוק קובע כי שיעור הפטור ממס על קצבה פנסיונית יעלה בהדרגה במהלך השנים, כך שבשנת 2025 יעמוד הפטור על 57%, בשנת 2026 על 57.5%, בשנת 2027 על 62.5%, ובשנת 2028 ואילך יעמוד על 67%.

החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.

החוק קובע כי יחיד, שהוא או בן זוגו שירת שירות מילואים בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד סוף שנת המס 2023, יהיה רשאי לבקש לראות לעניין הטבות מס, סכומים ששילם לקופת גמל לקצבה או לקרן השתלמות לעצמאיים, כאילו שולמו בשנת המס 2023, אף אם שולמו בשנת 2024.

החוק נועד לתת מענה להמלצות הפורום העולמי לשקיפות וחילופי מידע למטרות מס הפועל תחת ה-OECD , בנוגע למידע על בעלי שליטה סופיים בתאגידים ולעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. החוק מחייב דיווח על בעלי שליטה ותושבותם במסגרת דיווחי נאמנות ובדו"ח השנתי. כמו כן, מבטל את הפטור מדיווח על הכנסות עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, אך אינו משנה את הפטור ממס הקבוע בסעיף 14 לפקודה לתקופה של עשר שנים. הדיווחים יתאפשרו בשפת המקור ויונגשו באמצעות תרגום טפסים. בנוסף, רשות המסים תוכל למסור מידע מזהה למוסדות פיננסיים לצורך יישום הסכמים בין-לאומיים בלבד, ולא תעשה בו שימוש לצרכים אחרים.

החוק קובע כי בחישוב המס של יחיד תושב ישראל שהוא הורה לילד עד גיל שלוש, יובאו בחשבון שש נקודות זיכוי נוספות בסך הכל, בגין כל ילד כאמור. נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף על נקודות הזיכוי הניתנות כבר כיום לפי הפקודה. כמו כן, החוק קובע כי יינתן מענק מיוחד להורים בעלי הכנסה נמוכה, שלהם ילד שטרם מלאו לו שלוש שנים, ובכך הורחב טווח ההכנסה המזכה את ההורה היחיד בקבלת מענק להורה לפעוט.

לשם מימון הטבות לחיילי מילואים עקב מלחמת חרבות ברזל, נקבע כי יוקפא תעריף יום ההבראה לעניין חישוב דמי ההבראה בשנת 2024 וכי יופחת יום הבראה אחד לכלל העובדים הזכאים לדמי הבראה בשנת 2024. ההוראות יחולו גם לגבי חייל בשירות קבע וגם לגבי נושאי משרה שאינם עובדים, עם התאמות לגבי אופן הפחתת הסכום. לגבי עובד שהכנסתו הממוצעת אינה עולה על 6000 ₪ וזכאי בשנת 2024 לחמישה ימי הבראה תופחת רק מחצית יום הבראה. המעסיק יעביר לפקיד השומה, כניכוי מס במקור במועד שבו היה עליו לשלם לעובד את דמי ההבראה בשנת 2024, את מחיר יום ההבראה שהפחית כאמור, בתוספת תשלומי חובה החלים עליו לביטוח לאומי, למע"מ ולקרן השתלמות, ואם חלה על המעסיק חובת עדכון של תעריף דמי ההבראה בשנת 2024 יעביר לפקיד השומה גם את הסכום שחסך בשל אי עדכון תעריף יום הבראה בשנת 2024 לגבי שאר ימי ההבראה ואת תשלומי החובה החלים לגביו. נקבעו הוראות לעניין דרך חישוב הסכומים בכל אחת מהצורות האפשריות לתשלום דמי ההבראה – כתשלום חד שנתי, כחלק מהתשלום החודשי או התקופתי, או בדרך של מימון חופשה או הטבה בעין, וכן מפורטות דרכי החישוב לגבי עובד במשרה חלקית, עובד העובד חלק משנה או עובד שעתי. החוק מסמיך לקבוע תקנות לגבי אופן חישוב ההפחתה מדמי ההבראה ככל שאינם משולמים כרכיב נפרד. עוד נקבע כי הוראות הסכם קיבוצי שחתמה ההסתדרות לעניין הפחתת דמי ההבראה יחולו במקום הוראת ההפחתה על העובדים שעליהם הוא חל – ואולם על העובדים שלפי החוק זכאים להפחתה חלקית יחול ההסדר המיטיב של הפחתה חלקית לפי החוק. יחד עם זאת נקבע כי הפחתת דמי ההבראה לא תשפיע על חישוב הזכאות לעניינים המנויים בחוק ובהם בין השאר תשלומים פנסיוניים. עוד נקבעו הוראות המונעות עקיפה של חיוב התשלום הקבוע, ובכלל זה הפעלת סמכויות בחוק יסודות התקציב על מעסיק ציבורי שפועל שלא בהתאם להוראות בחוק. בחוק נקבעה גם חובת דיווח עד תום שנת 2026 על ביצוע התקציב למתן הטבות לחיילי המילואים ועל הסכומים שגבה פקיד השומה.

חוק זה קובע כמה הסדרים לעניין חטופים ונעדרים ובני משפחותיהם. ראשית, החוק קובע שבני משפחה של מי שנקבע כי הוא חטוף או נעדר יהיו זכאים לתגמולים ולהטבות הניתנים לבן משפחה של נספה בפעולת איבה או של חלל צה"ל ואולם שר הביטחון יהיה רשאי לקבוע בתקנות שינויים והתאמות במתן הזכאויות באופן שיתאים לצרכי בני משפחות החטופים. שנית קובע החוק, בהוראת שעה לשנתיים שניתן להאריכה בשנה נוספת, כי למשפחות של שבויים, נעדרים וחטופים ישולם מענק כספי אחת לשלושה חודשים בסכום של 90,000 ש"ח – מחצית מן המענק ישולם לבן הזוג ומחציתו להורים, ובהעדרם – ישולם לבני משפחה אחרים לפי הפירוט שבחוק. כמו כן ישולם מענק, תלת חודשי כאמור, בסך 21,000 שקלים חדשים לכל אחד מאחיו של החטוף או הנעדר, כולל אחים חורגים, וכן לילדיו, אך זאת בתנאי שלא משולמים בעד האחים או הילדים או להם תגמולים בשל אותו חטוף או נעדר. למענקים המשולמים במועד אחד לאדם מסוים נקבעה תקרה של 200,000 ש"ח. שלישית החוק קובע כי גם חטוף שאינו חייל או איש כוחות הביטחון יהיה זכאי עם שחרורו לתשלומים חודשיים לפי חוק התשלומים לפדויי שבי, התשס"ה–2005. בנוסף, החוק מעגן הגנה מפני עיקולים על הסכומים המשולמים, קובע פטור ממס הכנסה על תשלומים אלו וכן קובע הגבלה על שכר הטרחה המרבי בעד הטיפול בתביעה לקבלת תשלומים אלה, שלא בשלב המחייב פנייה לערכאות

החוק קובע הטבות מס מסוגים שונים למשקיעים בחברות היי-טק ולחברות היי-טק בהוראת שעה עד תום שנת 2026: הענקת זיכוי ממס למשקיעים בחברות הזנק (סטארט-אפ); דחיית תשלום המס על רווח ההון במכירה של חברה לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת סטארט-אפ; התרת השקעה במניות כהוצאה לצורכי מס, לחברה אשר רוכשת שליטה בחברה אחרת – ישראלית או זרה, כך שניתן יהיה לנכות את עלות ההשקעה במשך 5 שנים לאחר השגת השליטה; הענקת פטור ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית או מהפרשי הצמדה, שבהם נושאת חברה ישראלית כחלק מההחזר על ההלוואה שנתן לה אותו מוסד פיננסי; הארכת ההטבה הקבועה בסעיף 92א לפקודה בשל השקעות בחברת מו"פ אשר מונפקות בבורסה, כך שהשקעה מזכה במניה של חברת מו"פ תוכר למשקיע כהפסד הון בשנה שבה ביצע את ההשקעה עד לגובה של 5 מיליון שקלים חדשים. עוד קובע החוק כי מנהל רשות המסים והמנהל הכללי של הרשות לחדשנות ידווחו לוועדת הכספים לא יאוחר משישה חודשים לפני תום תקופת הוראת השעה על מידת מימוש הטבות המס, סכום ההטבות שניתנו, התועלת שנצמחה מהצעת החוק, ואם מן הראוי להמשיך להחיל את ההטבות.

חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס' 15) (להלן – התיקון) כולל כמה תיקונים לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001 (להלן – החוק). התיקון דוחה את המועד המחייב להקמת תאגידי מים וביוב אזוריים ל-1 בינואר 2025. בהתאם לכך, התיקון דוחה גם את המועד המחייב לעניין חובת התיאגוד, כלומר לעניין סמכות מועצת רשות המים להורות לרשות מקומית להצטרף לתאגיד מים וביוב או להקים תאגיד כאמור, כך שיחול ב-1 במאי 2024. הוראה כאמור טעונה התייעצות עם מנהל מינהל שלטון מקומי במשרד הפנים. עוד נקבע כי סכום העיצום הכספי בשל הפרת הוראת מועצת רשות המים כאמור יוגדל, ויוטל באופן מדורג, בהתאם לאשכול החברתי-כלכלי אליו משויכת הרשות המקומית. עם זאת, מועצת רשות המים לא תורה לרשות מקומית להצטרף לתאגיד מים וביוב ולא תטיל עליה עיצום כספי בשל אי-קיום ההוראה, אם שוכנעה כי הרשות המקומית עשתה כל שביכולתה כדי להצטרף לתאגיד מים וביוב קיים, ובשל נסיבות שאינן בשליטת הרשות המקומית וכל עוד מתקיימות אותן נסיבות, הדבר אינו אפשרי. בנוסף, התיקון מבטל את המגבלה הקיימת בחוק, שלפיה מספר תאגידי מים וביוב אזוריים לא יעלה על 30, כלומר מספר התאגידים האזוריים ייקבע בהחלטת מועצת רשות המים ללא מגבלה מספרית בחוק. כמו כן, הסמכות לבדיקת מינויים של דירקטורים ומנכ"לים בתאגידי מים וביוב תעבור מהוועדה לבדיקת מינויים המייעצת לרשות החברות הממשלתיות, לידי הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים ברשות המים. הוועדה האמורה תדון ותחליט בעניינו של מועמד בתקופות המפורטות בחוק, שיימנו מיום שהוגשו לה כל המסמכים והמידע שדרשה לשם קבלת החלטה. בהמשך לכך, התיקון קובע הוראת שעה ולפיה אם הוועדה האמורה לא קיבלה החלטה בעניינו של מועמד לכהונת דירקטור בתוך התקופות הקצובות כאמור, מועצת הרשות המקומית תוכל למנות את המועמד לדירקטור שיכהן עד להחלטת הוועדה בעניינו, בכפוף להעברת מסמכים על ידי הרשות המקומית שמבקשת למנותו ולבדיקת היועץ המשפטי של התאגיד בדבר התקיימות תנאי הכשירות למינויו. עוד נקבע כי ראש רשות מקומית או חבר רשות מקומית, המבקשים להתמנות כדירקטורים בתאגיד מים וביוב, לא יידרשו לעמוד בתנאי הכשירות למינוי לעניין ניסיון והשכלה שכן מדובר בנבחרי ציבור. עם זאת, הוראה זו לא תחול לגבי חבר מועצה המועמד לכהן כיושב ראש דירקטוריון. נושא נוסף הנכלל בתיקון נוגע לחלוקת דיבידנדים של תאגידי המים והביוב. בעניין זה נקבע כי הממונה על התאגידים ברשות המים יהיה רשאי לאשר חלוקת דיבידנד לרשות מקומית גם אם תאגיד מים וביוב שבבעלותה לא ביצע שלב משלבי ההקמה של תאגיד אזורי. כמו כן, התיקון מחדש את הוראות השעה שהיו בתוקף בעבר לעניין פטור ממס דיבידנדים שמחלקים תאגידי המים והביוב וזאת עד סוף שנת 2023, וכן לעניין פטור ממס חברות לגבי הכנסות של התאגידים עד סוף שנת 2022.

החוק קובע כי החל משנת 2024, הורים לילדים בגילאים 6-18 יהיו זכאים לנקודת זיכוי אחת נוספת בשל כל ילד בגילאים האמורים. בנוסף, החוק מגדיל את סכום מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) הניתן לאב עובד ולאב שהוא עצמאי, כך שיהיה שווה לסכום המענק הניתן לאם עובדת ולאם שהיא עצמאית (בהתאמה) החל משנת 2024, וכן מוריד את גיל הזכאות למענק עבודה ל-21 החל משנת 2025.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: מסים, מיסוי בשוק הדיור, ביטוח לאומי, גבייה ממשלתית וגמלאות.

החוק מאריך את תקופת הוראת השעה המעניקה נקודת זיכוי אחת נוספת לכל הורה בעד ילדיו שמלאו להם שש שנים לפחות אך טרם מלאו להם שלוש עשרה שנים בשנת 2022.

נקבע כי סעיף 141(א) לפקודת מס הכנסה (חובת דיווח של חלפני כספים למנהל על ביצוע פעולה בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה) יוסדר כהוראת קבע. בהתאם, עוגן סעיף 195ב(ב) לפקודת מס הכנסה (הטלת עיצום כספי על חלפני כספים שהפרו את חובת הדיווח) הקבוע גם כן כהוראת שעה והוסדר כהוראת קבע.

החוק מאריך בשנה את תקופת הזכאות לנקודות זיכוי בחישוב מס הכנסה לעולה חדש, מ-42 חודשים ל-54 חודשים. כמו כן, החוק קובע כי בשנה הראשונה לעלייה, עולה יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת. יתר נקודות הזיכוי הקבועות בפקודה נותרו ללא שינוי ויינתנו בתום השנה הראשונה. תחילתו של חוק זה ביום 1 בינואר 2022, והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה למי שנעשה עולה לראשונה ביום התחילה ואילך.

מטרת החוק לעדכן את חובות התיעוד והדיווח שחלות על נישומים המשתייכים לקבוצה רב-לאומית-קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר שאחת מהן תושבת חוץ ושמתקיימים ביניהן יחסים מיוחדים - בהתאם לאסדרה הבינלאומית שחלה בנושא. החוק מסמיך את שר האוצר לקבוע הוראות לעניין רישום ותיעוד של ישות המשתייכת לקבוצה רב לאומית. החוק מחיל את חובות הדיווח ביחס לדוחות שיש להגישם לגבי שנת המס 2022 ואילך אולם ישות רשאית להגיש דיווח לפי החוק גם לגבי שנת המס 2021. החוק חוקק על רקע העלייה ביכולתן של קבוצות רב לאומיות לנצל שיעורי מס במדינות שונות, כדי לקבוע מחירי עסקאות ותנאיהן באופן שישולם המס המינימלי, ועל רקע ההסדרה הבין-לאומית הקובעת כללי תיעוד ודיווח.

החוק קובע כי בשנת המס 2022 תינתן נקודת זיכוי אחת נוספת להורה בעד ילדו שגילו בין 6 ל-12 שנים, כלומר במקום נקודת זיכוי אחת שניתנה לאישה עד לכניסתו לתוקף של החוק או להורה במשפחה חד-הורית שכלכלת הילדים עליו – יינתנו שתי נקודות זיכוי, ולגבי גבר שאינו זכאי כיום לנקודות זיכוי בעד טווח גילים זה – תינתן נקודת זיכוי אחת. בנוסף, החוק מגדיל בשיעור של 40% את מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), המשתלם בהתאם להוראות החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח–2007, בעד שנת המס 2022. כמו כן, החוק קובע כי מי שהיה זכאי למענק עבודה בשנת 2021, ישולם לו סכום בשיעור 30% מסכום המענק כמקדמה על חשבון המענק לשנת 2022. מקדמה כאמור לא תשולם למי שהיה זכאי בחודשים ינואר עד אפריל 2022 לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי, וכן לא תשולם למי שביקש שלא תשולם לו מקדמה ולמי שהגיש את התביעה לקבלת מענק לשנת 2021 אחרי יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022). נוסף על כך, נקבע בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כי גיל הזכאות למענק העבודה יעמוד על 21 שנים במקום 23 שנים.

החוק קובע פטור ממס הכנסה על מענק ששולם לספורטאי בעד זכייה במקום הראשון, השני או השלישי בתחרות שהתקיימה במסגרת המשחקים האולימפיים, המשחקים הפאראלימפיים, משחקי העולם, או בעד זכייה כאמור בתחרות לבוגרים שהתקיימה במסגרת אליפות עולם, אליפות אירופה או אליפות מוכרת אחרת. הפטור יחול על מענק ששולם על ידי משרד התרבות והספורט, הוועד האולימפי בישראל, הוועד הפאראלימפי הישראלי או התאחדות איל"ת, החל מיום 1 בינואר 2021 ואילך.

חוק זה קובע, בהוראת שעה, מיום 17 ביוני 2020 עד יום 31 בדצמבר 2022, מה הוא יישוב עירוני, וכן קובע כי כל מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני המשויך לאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי ובמדרג הפריפריאלי, יווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו 5% ותקרת ההכנסה יווסף סכום נוסף של 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך שיעור הזיכוי ממס לתושב כאמור לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 168,000 שקלים חדשים. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה כך שתחול לגבי שנות מס נוספות. בנוסף, קובע החוק כי תושב של יישוב מוטב שהיה זכאי לזיכוי ממס בשנת 2019, לפי הוראות סעיפי החוק, ימשיך להיות זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות אותם הסעיפים עד ליום 31 בדצמבר 2020, אם היה תושב היישוב בשנת 2020 עד המועד האמור. כן נקבע כי שר האוצר ימנה צוות שיבחן את הוראות סעיפים אלה וההמלצות יועברו לוועדת הכספים של הכנסת.

חוק זה קובע, בהוראת שעה, מיום 17 ביוני 2020 עד יום 31 בדצמבר 2022, מה הוא יישוב עירוני, וכן קובע כי כל מי שהיה במשך כל שנת המס תושב ביישוב מוטב שהוא יישוב עירוני המשויך לאשכול 4 או לאשכול נמוך יותר במדרג החברתי-כלכלי ובמדרג הפריפריאלי, יווסף לזיכוי ממס שהוא זכאי לו 5% ותקרת ההכנסה יווסף סכום נוסף של 36,000 שקלים חדשים, ובלבד שסך שיעור הזיכוי ממס לתושב כאמור לא יעלה על 12% מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית עד לתקרת הכנסה של 168,000 שקלים חדשים. כמו כן, נקבע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה כך שתחול לגבי שנות מס נוספות. בנוסף, קובע החוק כי תושב של יישוב מוטב שהיה זכאי לזיכוי ממס בשנת 2019, לפי הוראות סעיפי החוק, ימשיך להיות זכאי לזיכוי ממס לפי הוראות אותם הסעיפים עד ליום 31 בדצמבר 2020, אם היה תושב היישוב בשנת 2020 עד המועד האמור. כן נקבע כי שר האוצר ימנה צוות שיבחן את הוראות סעיפים אלה וההמלצות יועברו לוועדת הכספים של הכנסת.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק קובע הוראות לסיוע כלכלי לשכירים, לבני 67 ומעלה, לעצמאים ולעסקים בתקופת משבר הקורונה. לגבי שכירים ועצמאים, נקבעה לאפשר להם למשוך בכל חודש סכום של עד 7,500 ש"ח מקרן השתלמות בפטור ממס גם אם טרם חלפו 6 שנים. עוד נקבע, להאריך את קיצור תקופת האכשרה לדמי אבטלה גם לשכירים שהעסקתם הופסקה עד יום 30/06/21 או עד חודש לאחר ששיעור הבלתי מועסקים במשק פחת מ-7.5% לפי פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפי המקוצר. בין היתר, הוארכה תקופת התשלום לדמי אבטלה עד 30/06/21 או עד ששיעור הבלתי מועסקים יפחת מ-7.5%. כמו כן, הוקלה הדרישה מעובד שהוצא לחל"ת שיהיה זכאי לדמי אבטלה כך שתקופת החל"ת שתידרש מ-15/07/20 תהיה 14 ימים רצופים לפחות ולא 30 כפי שנדרש עד כה. לעניין סיוע לבני 67 ומעלה, הוארכה תקופת הזכאות למענק הסתגלות מיוחד מלא וחלקי לחודשים אוגוסט עד דצמבר 2020. כן הוארכה התקופה שבה חיילים משוחררים יהיו רשאים למשוך כספים לתקופה שמיום 20/07/20 עד 30/06/21 והוגדלו הסכומים שניתן למשוך מהפיקדון, בהתאם למועד שחרורו של החייל. בנוסף, נקבע שיינתנו מענקי סיוע לעצמאי שבשנת 2019 מלאו לו 20 שנים לפחות ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים בתקופת הזכאות (תקופה בת חודש בכל פעם ששר האוצר קבע בצו שיינתן לגביה מענק). המענק יהיה דו-חודשי והוא יתייחס גם למצב שעצמאי הוא בעל עסק חדש ובהתאמה- חברת מעטים חדשה. סכום המענק המרבי לא יעלה על 15,000 ש"ח. עוד נקבע ליתן סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות, שההגבלות על פתיחתם השפיעו על פעילותם, וכן ליתן מענק גם לעסקים הבינוניים ולמוסד ציבורי זכאי לפי התנאים. בדומה לסיוע לעצמאים, גם תקופות הזכאות יהיו כפופות לצו שר האוצר שניתן ליתן לגביהן מענק.

החוק קובע כי ישולמו מענקים חד פעמיים שלא ייחשבו כהכנסה לפי כל דין, ותשלומם ייעשה ללא צורך בהגשת בקשה לפי המידע שברשות המוסד או שהוא יוכל לקבל מרשויות בהתאם לפירוט בחוק, ובהעדר מידע - לפי בקשה שתכלול פרטים נדרשים ותוגש בתוך 24 חודשים מתחילת החוק: א. מענק בעד כל ילד שמשתלמת עבורו בחודש יולי 2020 קצבת ילדים או שנולד באותו חודש ולכן טרם זכאי לה. סכום המענק 500 ₪, אך החל מהילד החמישי סכום המענק הוא 300 ₪. המענק יחשב כקצבת ילדים וישולם באופן אוטומטי לחשבון הבנק שאליו היא משולמת, בלי לגרוע מזכות של הורה פרוד או גרוש לחלקו במענק לפי פסק דין או הסכם לעניין החזקה כלכלית של הילד. ב. מענק לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, או שהוא נשוי גם אם טרם הגיע לגיל 18- בסכום 750 ₪. תוספת למענק בסך 750 ₪ נוספים תשולם לתושב ישראל שזכאי לגמלת סיעוד, גמלת נכה לפי הכנסה, גמלת הבטחת הכנסה, תשלום לתושב חוזר נזקק או תשלום לעולה נזקק. לא תשולם יותר מתוספת אחת לאדם, ואם שני בני זוג זכאים לה – תשולם רק תוספת אחת. הזכאות לתושב ישראל לא תחול על מי שמשלם מס יסף בשל הכנסתו הגבוהה ב-2018 (אלא אם כן הוכיח שלא היה חייב בו ב-2019), ועל מי שהיה חייב להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה ל-2018 ולא עשה כן, אלא אם כן היה זכאי לגמלאות המזכות בתוספת למענק בעד חודש יולי 2020. החוק קובע בנוסף לאלה גם זכאות למענק חד- פעמי בסכום של 500 ₪ לחיילים משוחררים שסיימו את שירותם הסדיר בשנת 2020, כולל מי שסיימו שירות לאומי, התנדבות קהילתית או שירות לאומי-אזרחי בשנה זו. עוד קובע החוק, כי לשם מימון ההוצאות הנדרשות להתמודדות עם משבר הקורונה רשאית הממשלה להגדיל בשיעור נוסף את סכום ההוצאה הממשלתית ובלבד שלא תעלה ביותר מ1.69% לעומת ההוצאה הממשלתית לשנת 2019. בחוק נכלל גם תיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג-1963, שעניינו ביטול הוראת שעה שאמורה היתה לפקוע רק בסוף שנת 2020, ובכך מפחית את מדרגות מס הרכישה למשקיעים שרוכשים דירה שניה או יותר החל מיום פרסום החוק ואילך.

חוק זה קובע כי בחישוב התקופות שנקבעו בדיני המס להליכים שונים הנוגעים לנישומים ולרשות המיסים, התקופה הקובעת (מיום 22 במרס 2020 עד יום 31 במאי 2020) לא תבוא במניין, אם מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת ואם מועד סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. בנוסף, קובע הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד אוקטובר 2020 לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וכן הארכת תקופות לעניין עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים. כמו כן, החוק מעגן מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ומענקים לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן הארכת המועדים להגשת הבקשה לקבלת המענק, לפי העניין.

חוק זה קובע כי בחישוב התקופות שנקבעו בדיני המס להליכים שונים הנוגעים לנישומים ולרשות המיסים, התקופה הקובעת (מיום 22 במרס 2020 עד יום 31 במאי 2020) לא תבוא במניין, אם מועדי תחילתן של התקופות חלים לפני תום התקופה הקובעת ואם מועד סיומן של התקופות חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה. בנוסף, קובע הארכת תקופות המסתיימות בחודשים מרס עד אוקטובר 2020 לעניין חוק מיסוי מקרקעין, וכן הארכת תקופות לעניין עיצומים כספיים וקנסות אזרחיים. כמו כן, החוק מעגן מענקי הסיוע לעצמאים ולשכירים בעלי שליטה, ומענקים לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה וכן הארכת המועדים להגשת הבקשה לקבלת המענק, לפי העניין.

חוק זה מטרתו להעניק תמריץ כספי למעסיקים אשר יקלטו או יחזירו לעבודה עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה או בסמוך לתחילתו ולא השתלבו מחדש בשוק העבודה. מענק זה יתמרץ את המעסיקים לקלוט ולהעסיק את העובדים בחודשים הקרובים. ועדת הכספים קיימה דיונים רבים לאורך הליך חקיקת חוק זה ובהם תיקנה והוסיפה מספר תיקונים ובהם, הרחבת ההגדרה "עובד מזכה" כך שתובא בחשבון גם תקופת הלידה וההורות של עובד בנוסף לעובד אשר פוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בזמן משבר הקורונה. כמו כן, נקבע כי קרוב משפחה של בעל שליטה בתאגיד או מנהל תאגיד שעבד עד ליום 29/2/2020 יהיה זכאי למענק. בדומה לכך נקבע בחוק כי גם חברים באגודות שיתופיות יהיו זכאים למענק. כמו כן, נקבע בחוק לוחות זמנים לקבלת החלטה בבקשה למענק, נקבעו 21 ימים לקביעת הזכאות. עוד נקבע בחוק, כי במקום בו קיים תשלום יתר, המעסיק יחזיר בתוספת הצמדה בלבד ללא ריבית. כמו כן, נקבע כי תקופת שמירת המידע של המעסיקים והעובדים המבקשים מענק לפי חוק זה, לפרק הזמן המזערי הדרוש ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על שנה, בתום תקופה זו שירות התעסוקה ימחק את המידע אלא אם כן המידע דרוש לצורך הליך משפטי. לשם פיקוח על יישומו של חוק זה, הוסף סעיף דיווח הקובע כי שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בתוך 75 ימים ובתוך 120 ימים מיום תחילתו של חוק זה על ביצוע חוק זה, ובכלל זה נתונים לגבי מספר הבקשות שהוגשו, מספר המענקים ששולמו, היקף המענקים וכל נתון אחר הקשור בהם. כן, נקבע סעיף שמבטיח מענק נוסף למעסיקים בסכום של 500 מיליון ש"ח כפי שנקבע בתיקון לחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת הכספים 2020) ובטרם הבאת הצעת החוק או ההסדר לגבי סכום זה, שר האוצר יציג בפני ועדת הכספים את הצעתו שתובא לממשלה והוא ישמע את עמדת ועדת הכספים בנושא. הצעת החוק או ההסדר לעניין זה יובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך חמישה ימים מיום אישורו בממשלה.

החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.

החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.

החוק מסדיר את הרגולציה שתחול לגבי מוסדות לגמילות חסדים (נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית). לפי החוק, תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית, תוך חלוקה בין סוגי הרישיונות לפי סוג נותן השירות - יחיד, עמותה, או חברה לתועלת הציבור ולפי היקף פעילותו של נותן שירות. בחוק נקבעו הסדרים גם לעניין שליטה או החזקת אמצעי שליטה במוסד לגמילות חסדים, הוראות בדבר ניהול עסקים, הון עצמי, חובות דיווח, שמירה על ענייני לקוחות, ועל יכולת לקיים התחייבות ועל ניהול תקין. כמו כן, נקבעו בחוק סמכויות פיקוח אכיפה ובירור מינהלי, וכן עיצומים כספיים והוראות עונשיות, הכול כדי להבטיח את יציבותם ופעילותם התקינה של מוסדות לגמילות חסדים, תוך שמירה על ציבור לקוחותיהם, ועל הוראות לאיסור הלבנת הון.

נקבעה הוראת פטור דומה לזו המעניקה פטור ממס לתשלומים, שירותים, וטובות הנאה המשתלמים או ניתנים לנשיא המדינה מאוצר המדינה, גם ביחס לתשלומים כאמור הניתנים לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו.

מספר תיקונים לפקודת מס הכנסה לעניין הטבות מס ביישובים- הגדלת מספר התושבים המירבי הנדרש ליישוב מוטב ל-85,000, קביעת תוספת לזיכוי ממס גם לתושבים ביישוב עירוני סמוך לגבול עימות בצפון השוכן עד למרחק של 9 קילומטרים מגבול ישראל עם לבנון, הגדלת הניקוד באשכול 4 למדד הפריפריאליות מ־50 ל־55, והגדלת התוספת לזיכוי ממס ליישובים צמודים לגבול עימות בצפון ב-1% נוסף.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשלשנת 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) וקבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנה והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019, ונקבעו בין היתר הוראות בעניין רשות שדות התעופה, מסים, ספורט, ביטוח לאומי וצמצום פגיעה בעבודה.

לשם הטמעת מערכת סחר חוץ חדשה במינהל המכס המכונה "שער עולמי", נקבעו בחוק זה הוראות לעניין הגשה מקוונת של מסמכים ודיווח אלקטרוני הנוגעים להגשת הצהרות ומסמכים הנוגעים לייבוא ולייצוא של טובין. כמו כן, נקבעו עיצומים כספיים בשל הפרת הוראות בפקודה. וכן עודכנו הוראות שונות בפקודה שחלף זמן רב מאז נחקקו או תוקנו.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 245), התשע"ח–2018 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ח בטבת התשע"ח (15 בינואר 2018). בתיקון נקבע להחליף את ההסדר הקיים למיסוי חברות בית ובכלל זה קביעת מספר בעלי המניות המרבי, סוגי בעלי המניות שאינם יחידים המותרים, סוגי הנכסים המותרים לחברת בית להחזיק, יחוס ההכנסה וההפסדים של חברות הבית לבעלי המניות, הוראות לעניין מכירת מניות של חברת בית והוראות למקרים בהם חברה חדלה מלהיות חברת בית. כן נקבעה הוראת מעבר לעניין הדין שיחול על חברות שהיו חברות בית ערב יום התחילה וביקשו או לא ביקשו להיחשב כחברת בית ערב יום התחילה.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 244), התשע"ח–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' בטבת התשע"ח (25 בדצמבר 2017). בתיקון נקבע שבקביעת הכנסתו החייבת של יהלומן יימדד המלאי העסקי לפי עלותו, וכן ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את אופן מדידת עלות המלאי. בנוסף, רשאי השר לקבוע, לסוגי יהלומים, שהמלאי העסקי יימדד שלא לפי עלותו ואת אופן המדידה. עוד נקבע לבטל את הליכי השומה והערעור הייחודיים שחלים כיום לגבי יהלומנים ולקבוע שלגביהם יחולו ההליכים הנהוגים היום לכלל הנישומים. נוסף על כך, נקבע שמנהל רשות המסים ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישומו של התיקון וזאת לאחר 30 חודשים מיום תחילתו.

חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). בתיקון נקבע לעדכן את הוראות חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה ולהתאימו למציאות הנוכחית, תוך הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות מס בעת ביצוע שינויי מבנה – מיזוג חברות, פיצול חברות או העברת נכסים לחברות תמורת מניות, בעיקר בנוגע לחברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה העילית (היי-טק). כמו כן, נקבע, בין היתר, מתן אפשרות רחבה יותר לכניסת משקיעים לחברה ולמימוש זכויות.

חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה) (תיקון והוראת שעה), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום א' באב התשע"ז (24 ביולי 2017). בתיקון נקבע להאריך את הוראות המעבר בחוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו–2015 (להלן – החוק) המעניקות זיכוי במס ליישובים הנמצאים בפריפריה הדמוגרפית, החברתית והכלכלית, בשנה נוספת, עד שנת 2018. כמו כן, נקבע להבהיר את הוראת המעבר, לפיה ההטבה במס תחול גם על תושבים חדשים, שמתגוררים פחות מ-12 חודשים רצופים ביישובים שאינם יישובים מוטבים על פי החוק. עוד נקבע, לתקן את פקודת מס הכנסה ולקבוע כהוראת שעה את הגדלת תקרת ההכנסה החייבת במס מ-6,000 שקלים חדשים ל-24,000 שקלים חדשים לתושבי יישובים מוטבים צמודי גבול עימות בצפון לשנים 2017 ו-2018.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 241), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בתמוז התשע"ז (17 ביולי 2017). בתיקון נקבע כי חברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975 או חברה שכל זכויותיה מוחזקות על ידי חברה ממשלתית כאמור, שמטבע הפעילות שלה, כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים, הוא דולר או אירו, תהיה רשאית לנהל את פנקסי החשבונות שלה במטבע חוץ, לפי כללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים – הוראת שעה), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ד באייר התשע"ז (10 במאי 2017). התיקון משווה בין נקודות הזיכוי הניתנות לאישה בעד ילד מגיל לידה ועד גיל חמש לבין נקודות הזיכוי הניתנות לגבר בעד ילד באותם גילאים. במסגרת התיקון, נקבעו ההוראות שלהלן: ביחס לילד בגיל לידה - תהיה העלאה של 1 נקודת זיכוי לאישה ו-1/2 נקודת זיכוי לגבר. ביחס לילד בגילאי שנה ושנתיים - תהיה העלאה של 1/2 נקודת זיכוי לאישה ולגבר. ביחס לילד בגיל שלוש - תהיה העלאה של 1/2 נקודת זיכוי לאישה ו-1.5 נקודות זיכוי לגבר. ביחס לילד בגילאי ארבע וחמש - תהיה העלאה של 1/2 נקודת זיכוי לאישה ו-2.5 נקודות זיכוי לגבר. באופן זה, בעד ילד בגיל לידה יהיו זכאים האישה והגבר ל-1.5 נקודות זיכוי ומגיל שנתיים ועד גיל חמש, יהיו זכאים האישה והגבר ל-2.5 נקודות זיכוי. בנוסף, נקבע שאישה בשנת הלידה, לא תאבד את זכאותה למימוש נקודות הזיכוי עקב כך שאינה מגיעה לרף המס ולפיכך, תוכל האישה לבחור אם להביא בחשבון נקודת זיכוי אחת מתוך נקודות הזיכוי להן היא זכאית בשנה בה נולד ילדה - בשנת המס שבה הילד נולד או בשנת המס שלאחריה. אפשרות בחירה זו תהיה בכל אחת מהשנים 2017 ו-2018 ולא תפגע בזכאותה של האישה לנקודות זיכוי אחרות שנקבעו לה בחקיקה. עוד נקבע כי שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת עד מועד הנחת הצעת חוק התקציב לשנת 2019 על שולחן הכנסת או עד יום 1 לנובמבר 2018, לפי המוקדם, על יישום הוראות התיקון וכן, אם התקבלה החלטת ממשלה בדבר הארכת ההסדר שנקבע.

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז–2017 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית בישיבה שהתקיימה ביום כ"ב באדר התשע"ז (20 במרס 2017) ובישיבה שהתקיימה ביום ט' בניסן התשע"ז (5 באפריל 2017). בתיקון נקבעו הוראות לשינוי מבנה השליטה בבורסה כך שמי שהוא בעלים בבורסה לא יוכל להיות חבר הבורסה ולהפך. נקבע כי הבורסה תגבש בתוך 4 חודשים הצעה בדבר אופן הקצאת זכויות הון המניות בבורסה בין חבריה ולהגישו לבית המשפט. אם לא הוגשה בקשה לבית המשפט לעניין אופן הקצאת הזכויות או שבית המשפט לא אישר את הבקשה, יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך רשאי למנות מומחה שיגבש הצעה לאופן הקצאת הזכויות. עוד נקבע שהבורסה תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל העמלות שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם באופן שיאפשר השוואה בין העמלות. בנוסף, הבורסה תדווח לוועדת הכספים, אחת לשנה, על העמלות האמורות ותוך השוואה לעמלות דומות שנגבות בבורסות מחוץ לישראל. לעניין אופן פיקוח רשות ניירות ערך על הבורסה, נקבע שיושב ראש רשות ניירות ערך יוכל להורות על השתתפותו של משקיף בישיבות הדירקטוריון ובישיבות האסיפה הכללית אם סבר שהבורסה מנהלת באופן שפוגע בעניינו של ציבור המשקיעים. כן, נקבעו הוראות לעניין הממשל התאגידי שיחול בבורסה, כך שהדירקטוריון יכלול 15 חברים, לכל היותר, ורובם יהיו דירקטורים בלתי תלויים. כמו כן, נקבעו התנאים והשיקולים לפיהם יהיה מוסמך שר האוצר, לאחר התייעצות עם הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת רישיון בורסה לחברה שמקיימת תנאים כאמור בתיקון. בין השאר, החברה וכל תאגיד שהיא מחזיקה באמצעי שליטה בו עוסקים רק בעיסוקים המותרים לבורסה, היא התקינה תקנון שאושר בידי הרשות לניירות ערך ושר האוצר ויש לה מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם הפעלת מערכת למסחר בניירות ערך באופן שיבטיח את יציבות המערכת. בסמכותו של שר האוצר אף לקבוע תנאים ברישיון הבורסה. נקבע שבמשך ארבע שנים מיום תחילתו של התיקון ידווח יושב ראש רשות ניירות ערך לוועדת הכספים, אחת לשנה, על יישום החוק.

התיקון מחליף בחקיקה את המונחים "קצבת זקנה" ו"ביטוח זקנה" במונחים "קצבת אזרח ותיק" ו"ביטוח אזרחים ותיקים", בהתאמה.

חוק זה מחליף בדברי החקיקה השונים את המונחים "מפגר" ו-"פיגור" על הטיותיהם, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו-"מוגבלות שכלית התפתחותית" בהתאמה.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018, בין היתר תוקנו פקודת מס הכנסה, חוק הביטוח הלאומי, והחוק לעידוד השקעות הון.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 230), התשע"ז–2016 (להלן – החוק) אושר בקריאה שנייה ושלישית ביום כ"ו בכסלו התשע"ז (26 לדצמבר 2016). החוק מאריך את התקופה שבה יינתן פטור ממס לרשות מקומית שתאגידי מים וביוב נמצאים בשליטתה עד סוף שנת המס 2018. החוק פוטר רשות מקומית כאמור ממס המוטל על הכנסות מהפרשי הצמדה שנצברו בתקופת הפטור, ומשולמות לה בתקופה זו על ידי תאגיד מים וביוב שבהחזקתה, בשל הלוואה שנתנה אותה רשות מקומית לאותו תאגיד מים וביוב, וזאת, בנוסף לפטור ממס הקיים כיום בחוק על הכנסות מריבית בשל הלוואה כאמור. בנוסף קובע החוק שהפטורים האמורים יחולו גם על הכנסות מחברת ביוב.

החוק עוסק בהפיכת אגף שוק ההון במשרד האוצר לרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שתפעל כיחידה עצמאית במשרד האוצר ושר האוצר יהיה השר הממונה עליה. הפיכת האגף לרשות עמצאית ונפרדת שבראשה יעמוד הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון מטרתה להעניק לממונה עצמאות וחופש פעולה מנהלי הדרושים לביצוע תפקידיו המורכבים

החוק מתווה את אופן האסדרה של פעילותם של נותני שירותים פיננסיים מוסדרים - נותני שירותי מטבע ונותני אשראי חוץ מוסדי ומסמיך את שר האוצר למנות לשם כך רגולטור חדש מבין עובדי משרדו

תיקון לחוק פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ג' ו' בתמוז התשע"ו (12 ביולי 2016). התיקון הוא יישומו בפועל של ההסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות-הברית, הידוע גם בשם הסכם פטקא, לפיו התחייבה מדינת ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המסים מידע אודות חשבונות של לקוחות של לקוחות המוחזקים במישרין או בעקיפין בידי אזרחי ארצות-הברית ותושביה, וכן התחייבה שרשות המסים תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארצות הברית, ובתמורה תקבל מהם מידע דומה על אזרחים ישראליים. הוראות התיקון יחולו גם לעניין הסכם יישום שהוא הסכם ליישום חילופי מידע מכוח הסכם בין לאומי שמבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם ארגון ה-OECD. לאור שיטת המיסוי האמריקאית, יחולו הוראות התיקון על מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב, בעוד שמי שהוא אזרח מדינה זרה אחרת שהיא צד להסכם היישום – הוראות התיקון יחולו עליו בהתאם למבחן התושבות. על פי התיקון, מוסד פיננסי ישראלי שהוא מוסד לפקדונות, מוסד למשמורת, ישות השקעות או חברת ביטוח, שלא הוחרגו על ידי שר האוצר, ידרשו מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון פיננסי (שהוא חשבון המוחזק במוסד פיננסי לרבות חשבון פיקדון, חשבון למשמורת, חשבון בישות השקעות לעניין זכות בהון או בחוב באותה ישות השקעות שאינה נסחרת בקביעות או זכויות כאמור במוסדות אחרים – ככל שאין בכך משום תכנון מס אסור), למסור לו את המידע הדרוש לשם בירור זהותו ומדינת תשובתו לצורכי מס או אזרחותו, ואם בעל החשבון הוא ישות – גם מידע הדרוש לסיווגה ובירור זהותו של בעל השליטה בה ומדינת תושבותו לצרכי מס או אזרחותו; המוסד הפיננסי יעביר את המידע אודות בעל חשבון ובעל שליטה בישות בעלת חשבון ובדבר החשבון הפיננסי למנהל רשות המסים וזה יעבירו לרשות מס במדינה זרה. יצויין שלפי הסכם הפטקא, גם אם יעשו בדיקות לאימות זהותו של אדם שיש סממן להיותו אזרח ארה"ב (למשל על סמך מס' ביטוח לאומי, אזרחות, טלפון או כתובת בארה"ב) הרי שהמידע יועבר הוא לגבי יחיד שיש לו במוסד פיננסי סכום העולה על 50,000 דולרים או 250,000 דולרים במקרה של ישות. בעניין העברת המידע מהמנהל לרשות מס במדינה זרה, המנהל ישמש כצינור בלבד ולא יוכל לעשות שימוש במידע שהתקבל ממוסדות פיננסיים, למעט לצורך העברתו לרשויות מס במדינות זרות. על פי הסכם הפטקא, מוסד פיננסי שלא יפעל לפי הוראות ההסכם יחוייב בניכוי במקור בשיעור של 30% מכל תשלום בר ניכוי ממקור הכנסה אמריקאי המועבר לאותו מוסד פיננסי. עוד נקבע, שמוסד פיננסי ישלח הודעה למי שהוא סיווגו כאזרח או כתושב מדינה זרה שמידע אודותיו ואודות החשבון הפיננסי שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו צפוי להיות מועבר למנהל רשות המסים לצורך העברתו מהמנהל לרשות מס במדינה זרה. הודעה כאמור תשלח 30 ימים לפחות לפני העברת המידע למנהל. בנוסף נקבע שהמוסד הפיננסי ישלח מידי שנתיים הודעה לאותו אדם שמידע בענייני מועבר כאמור למנהל רשות המסים – וזאת כדי לאפשר לאדם לסתור את ההנחה שהוא אזרח או תושב של מדינה זרה, ככל שהוא יכול להוכיח זאת. בנוסף, נקבע עיצום כספי על מוסד פיננסי שלא דרש מבעל חשבון או ממי שמבקש להיות בעל חשבון למסור לו מידע או לא ערך את הבדיקות הדרושות לסיווגו של בעל החשבון כאזרח או כתושב זר, או לא העביר מידע למנהל רשות המסים. מנהל רשות המסים הוסמך לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, מהות ההפרה ונסיבותיה וכן את שם התאגיד המפר לתקופה של ארבע שנים. כן תוקן חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, והוספה לו הגדרה של אמצעי שליטה והוחלפה ההגדרה שליטה בהגדרה בעל שליטה. בנוסף, נקבע שהעברת מידע מתאגיד בנקאי או ממוסד פיננסי מדווח לא תחשב כהפרת סעיף הסודיות שבחוק איסור הלבנת הון, ככל שמדובר במידע בדבר זיהוי מקבל השירות הנדרש לפי הסכם פטקא או הסכם יישום בלבד. תחילתו של תיקון זה ביום פרסומן של תקנות שקבע שר האוצר, למעט לעניין העיצומים הכספיים וההגדרה "בעל שליטה" שבחוק איסור הלבנת הון שתחילתם שישה חודשים מאוחר יותר.

פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 226), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בסיוון התשע"ו (27 ביוני 2016). התיקון נועד לאפשר לתושב ישראל או אזרח ישראלי שהוא תושב יהודה ושומרון, שיש לו הכנסה שהופקה או נצמחה ביהודה ושומרון, והוא זכאי למענק לעידוד השקעות הון בשל המפעל שממנו הופקה או נצמחה אותה הכנסה לפי ההסדר המינהלי החל ביהודה ושומרון, לקבל הטבות מס בתנאים ובהיקף הניתנים בישראל לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ולפי החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר ב' התשע"ו (30 במרס 2016). התיקון קבע יצירת קופת גמל חדשה שנקראת "קופת גמל להשקעה" שתאפשר לחוסך להפקיד מידי שנה סכום של עד 70,000 שקלים חדשים שאותם הוא יהיה רשאי למשוך בכל עת כמשיכה החייבת במס רווחי הון בשיעור של 25% או כקצבה פטורה ממס בהגיעו לגיל פרישה ומשיכה חודשית קצבתית שהיא בנוסף על תקרת הפטור הקיימת לקצבה לפי פקודת מס הכנסה ושעומדת כיום על כ-8,380 שקלים חדשים.

חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 (להלן - החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''ט באדר ב' התשע"ו (29 במרס 2016). החוק קובע תקרת שכר של 2.5 מיליון ש''ח ולצורך העלאת שכרו של נושא משרה מעל 2.5 מיליון ש''ח בתאגיד יש להביא להעלאת שכר העובדים בתאגיד ביחס של פי 35 בין השכר הגבוה לנמוך. בנוסף תוקנה פקודת מס הכנסה באופן שחריגה מתקרת התגמול לא תוכר כהוצאה מוכרת לניכוי בשיעור כפול משיעור החריגה מהתקרה.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 222), התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום יח' באדר ב התשע"ו (28 במרס 2016). החוק קובע הסדרים הבאים להקל ולעודד את הפעלתן של קרנות להשקעות במקרקעין המתמקדות בהשקעה במיזמים להשכרה למגורים, שהן חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה ומתקיימים בהן תנאים נוספים שנקבעו בחוק, אשר רכשו מקרקעין לצורכי דיור להשכרה או מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה. העידוד להקים ולנהל קרנות אלה מתבטא בבמתן הקלות שונות, לרבות תקופת התארגנות של 3 שנים עד להרשמה למסחר בבורסה, מס רכישה מופחת בעת רכישת מקרקעין בשיעור של חצי אחוז, וכן שכירות ושבח ריאלי בשיעור של 20%. החוק מאפשר מינוף של 80% במקום 60% לעניין מקרקעין מניבים לצורכי דיור להשכרה ומקרקעין לצורכי דיור להשכרה. מטרת הקלות אלה, לעודד יצירתם של כלים פיננסיים נוספים שיאפשרו לציבור השקעה במקרקעין באופן עקיף וניהולם בידי גוף מומחה וייעודי. לעניין כל קרן להשקעות במקרקעין החוק מאריך את התקופה שבמהלכה נדרשת קרן שאינה עוסקת בדיור להשכרה לצאת בהנפקה. בנוסף, החוק קובע הקלות שונות על קרנות להשקעה במקרקעין לרבות מנגנון לדחיית החיוב במס השבח על העברת נכסים לקרן לאחר הנפקה, פטור ממס ערך מוסף על רכישת דירות בידי הקרן ונותן אפשרות לקרנות לרכוש איגודי מקרקעין בתנאים המפורטים בחוק. החוק מתנה את ההטבות המוענקות בו בכך שבעלי השליטה בקרן ידללו את החזקותיהם בה לאחר תקופה שבה מניותיה נסחרות בבורסה, וקובע מנגנון ייחודי של הרדמת מניות בעלי השליטה שיבטיח הגבלה זו.

פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר ב' התשע"ו (30 במרס 2016). התיקון קובע חובת הגשת דוח לרשות המסים לשלושה סוגי יחידים נוספים: הסוג הראשון - לנהנה מנאמנות זרה שהוא תושב ישראל שגילו מעל 25. מעתה יהא עליו לדווח שהוא נהנה, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות בסוף שנת המס אינו פחות מ-500,000 שקלים חדשים. הסוג השני - ליחיד שמבקש לסתור את היותו תושב ישראל לפי החזקות שקבועות בנושא תושבות; בדוח יצוינו העובדות שמבססות את טענותיו הסותרות את חזקת היותו תושב ישראל ושלדוח זה יצורפו מסמכים התומכים בטענתו. בן זוגו וילדיו של היחיד פטורים מלהגיש דוח גם כן. בנוסף נקבע בתיקון שחובת הדיווח של יחיד כאמור אינה פוטרת אותו מחובת דיווח החלה עליו כתושב חוץ שיש לו הכנסה בישראל. הסוג השלישי - ליחיד שהעביר במהלך 12 חודשים סכום כולל של 500,000 שקלים חדשים מחוץ לישראל ונקבע לגביו שהוא יגיש שני דוחות, הראשון לגבי השנה בה הועבר הסכום, כולו או חלקו, אל מחוץ לישראל והדוח השני לגבי השנה שלאחריה.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 221), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''ח באדר ב' התשע"ו (28 במרס 2016). חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה מסדיר את המיסוי במקרה של שינוי מבנה ומיזוג של חברות, אגודות שיתופיות ועמותות, אך לא מסדיר שינוי מבנה ומיזוג של שותפויות רשומות שלגביהן חל חוזר מס הכנסה. התיקון החיל את הוראות חלק ה'2 האמור גם על שותפויות רשומות בשינויים המחוייבים ובשינויים נוספים עליהם יורה מנהל רשות המסים.

פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 220 והוראות שעה), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י''א באדר ב' התשע"ו (21 במרס 2016) וקבע שלושה תיקונים עיקריים, אשר יקלו על השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק). התיקון הראשון, משמעותו הקלה בשיעור ההחזקה של אמצעי השליטה בקרן טכנולוגיה עילית, כך שבמקום שיראו שליטה בהחזקה של 50%, נקבע כי החזקת אחד או יותר מאמצעי השליטה בקרן בידי כמה קופות גמל, בשיעור שאינו עולה על 75% - לא תהווה שליטה. התיקון השני נעשה במסגרת הוראת שעה לשלוש שנים, שבמהלכן יראו את עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברות מחקר ופיתוח, כך שתוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר קיזוז, במקום שתוכר כעלות במועד מכירת המניות. התיקון השלישי מאפשר ליחידים שהם בעלי שליטה בחברות מחקר ופיתוח להיות ממוסים על עליית ערך האופציות טרם רישום החברה בבורסה במסלול רווח הון שבו שיעור המס הוא 25% בלבד במקום בשיעור המס השולי העומד על 48%.

חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) (תיקון מס' 8), התשע"ו-2016 (להלן - התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016). התיקון קבע שורה של הקלות לעניין מענק העבודה (מס הכנסה שלילי), כך בין היתר, הושווה בין עובד שכיר לבין עצמאי לעניין תשלום המענק, הוגדל טווח ההכנסה המקנה זכאות למענק במקרה של הורה יחיד ובמקרה של עובד שנקבע לו שכר מינימום מותאם (מופחת), כלומר עם מוגבלות. כמו כן, בוטלה הדרישה הקיימת לגבי עצמאים שלפיה הגשה מקוונת של הדוח השנתי לפי פקודת מס הכנסה תהיה תנאי לקבלת המענק. כך גם, נקבעו הוראות שימנעו את עיקול כספי המענק מרגע שיועברו לחשבון בנק של זכאי אשר חייב לנושים שונים עד שיחלפו 90 ימים. בנוסף, הוארכו פרקי הזמן להגשת תביעה למענק והוקדמו מועדי התשלום.

החוק קובע את זכויותיהם של ילדים שהושמו באומנה ועקרונות למימוש זכויותיהם, ובראשם שמירת טובת הילד. כמו כן, נקבעו הדרכים להבטחת זכויות אלה, בין היתר, באמצעות קביעת הצורך בקבלת רישיון אומנה והתנאים לקבלתו, ומנגנונים לפיקוח על משפחות האומנה ועל הגופים המפעילים, שמפעילים את מערך האומנה. כמו כן נקבעו בחוק הוראות לעניין זכויות ההורים, וכן הוראות לעניין ההשמה באומנה ובחירת משפחת האומנה. החוק אף מסדיר את מעמד האומן, סמכויותיו וחובותיו, וכן את המצבים של אומנת קרובים כאומנה, בהתאמות מסוימות. החוק מסדיר את התחומים הבאים: 1. נושא התשלומים להורי האומנה והטיפול ברכושו של הילד באומנה בעזרת אפוטרופוס לרכוש. 2. נקבע פטור ממס לתשלומים למשפחות האומנה, שהם החזר הוצאות. 3. נקבעה זכאותו של ילד נכה באומנה להטבות שהיה מקבל אילו היה זכאי לגמלת ילד נכה – גמלה שנשללת ממנו עקב השהות באומנה. 4. ניתנה אפשרות לאומן לפעול למיצוי זכויותיו של הילד באומנה, בכל הנוגע לחיי היומיום שלו, אך זאת תוך שמירה על איזון זכויות ההורה הביולוגי ומעמדו בקשר להליכים אלה. כחלק מהאיזון צומצמה השתתפות האומן בהליכים אחרים לעניין הילד באומנה לכדי זכות שמיעה בלבד. 5. נקבע מנגנון תלונות לילדים באומנה ובמסגרות השמה חוץ ביתית אחרות, ונקבעו הכישורים הנדרשים מהממונה על התלונות, והוראות לעניין סמכויותיו, לרבות לעניין מניעת פגיעה בילדים, וכן הוראות המבטיחות את עצמאות פעולתו ואי תלותו. מנגנון התלונה מיועד לילדים ויונגש להם. יצוין כי תלונות ההורים ומשפחות האומנה יטופלו במסגרת הפיקוח. 6. הוסדרה הדרך למתן רישיון אומנה במקרה של המצאות בפועל של ילד בבית אדם שאינו הורהו, תוך התייחסות למקרים שבהם בשל הנסיבות ומשך השהות, אין צורך בהתערבות של השמה באומנה. 7. נקבע כי מנחה אומנה יחויב לשקול פניה לקבלת החלטת בית משפט בקשר לטיפול רפואי נחוץ שטעון הסכמת הורה ביולוגי, ככל שהסכמת ההורה הביולוגי מתעכבת באופן המנוגד לטובת הילד. 8. נקבעו הוראות עונשיות בנושאים מוגדרים, כגון הפרעה לילד בהגשת תלונה, או מסירת ילד מאומן לאדם אחר תוך התנערות מחובות האומן כלפיו. 9. נקבעו הוראות מעבר לעניין משפחות אומנה קיימות – בין אם משפחות מוכרות, ובין אם משפחות של אומנת קרובים שכיום אינה מוסדרת. 10. לעניין יתומים משני הוריהם שנספו בפגיעת איבה נקבעו הוראות מסוימות שיחולו לגביהם, כשהוראות שעלולות לפגוע בזכויות מיטיבות לא הוחלו.

סעיף 9(5)(ב) לפקודת מס הכנסה קובע כי הכנסה מיגיעה אישית של עיוור או נכה מריבית המשולמת מכספים שהופקדו בפיקדון, בתכנית חסכון או בקופת גמל, אשר מקורם בפיצויים או בכספי ביטוח שקיבל היחיד בשל פגיעת גוף, יהיו פטורים ממס רווח הון עד לסכום כולל של 262,320 שקלים חדשים נכון לשנת 2015. מוצע להעלות את תקרת הסכום האמור כך שהפטור ממס על הכנסה כאמור יחול עד לסכום כולל של 300,000. כן מוצע שתחילתו של חוק זה יהיה ביום 1 בינואר 2016.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 216), התשע"ו-2016 (להלן – התיקון), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ג בטבת התשע"ו (4 בינואר 2016). התיקון קובע שלפי 126(א) לפקודת מס הכנסה, שיעור מס החברות יעמוד על 25%. כן נקבע כי הכנסתו החייבת של חבר בני אדם מדיבידנד שמקורו בחברת חוץ תמוסה גם היא בשיעור מס החברות הקבוע בסעיף 126(א). כמו כן, נקבעו הוראות מיוחדות לעניין תחולת התיקון לחברה שחלה עליה תקופת שומה מיוחדת.

בחוק הטבות במס וייעוץ במס נעשו תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי. החוק מורכב משני חלקים: חלקו הראשון קובע הטבות מס ליישובים זכאים על פי קריטריונים שנקבעו בחוק וחלקו השני הוא ייעוץ במס, חובת דיווח בגין חוות דעת. כמו כן, בחוק נקבעו סייגים והקלות לצמצום חובת הדיווח.

בחוק הטבות במס וייעוץ במס נעשו תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי. החוק מורכב משני חלקים: חלקו הראשון קובע הטבות מס ליישובים זכאים על פי קריטריונים שנקבעו בחוק וחלקו השני הוא ייעוץ במס, חובת דיווח בגין חוות דעת. כמו כן, בחוק נקבעו סייגים והקלות לצמצום חובת הדיווח.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב של השנים 2015 ו-2016, בין היתר קובע הוראות לעניין מיסוי רווחים ממשאבי טבע וכן לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הבלו על הדלק, חוק מס ערך מוסף, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים) וחוק הביטוח הלאומי.

חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 207), התשע"ו-2015 (להלן – התיקון), אושר בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015). התיקון מוסיף פרק חדש בפקודת מס הכנסה שיסדיר את החתימה על הסכמים בינלאומיים שלפיהם תתאפשר העברת מידע בין רשות המסים בישראל לרשויות מס זרות וזאת ביחס למי שנחשבים כתושבי חוץ לפי אותם הסכמים. כמו כן, קבועים סייגים להעברת המידע כגון הדרישה שהמידע דרוש למדינה הזרה, ואם מדובר בבקשת מידע פרטנית, על מנהל רשות המסים להשתכנע שהמידע דרוש למדינה הזרה. כן הוספה חובה, במקרה של בקשת מידע פרטנית, ליידע תושב ישראל בדברה ולתת לו שהות של 14 ימים בטרם יועבר המידע, והכל אם רשות המס של המדינה הזרה לא ביקשה שלא ליידע את תושב ישראל בדבר הבקשה. סייגים נוספים לסעיף העברת המידע כוללים מקרים בהם העברת המידע עלולה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום הציבור ובביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת, בתקנת הציבור או בעניין חיוני אחר. כן, רשאי המנהל לסרב לבקשה להעביר מידע אם רשות המס של המדינה הזרה נמנעה, בלא הצדק סביר להעברת מידע לפי הסכם למנהל, או שלא קיימה תנאי אחר בהסכם.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 13 והוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן - התיקון) התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' בחשון התשע"ו (2 בנובמבר 2015). ליבת התיקון הוא איחוד החשבונות בקרנות הפנסיה בשני שלבים; השלב הראשון חל בכ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016) כהוראת שעה עד ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) מאפשר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון לקבל מכל החברות המנהלות פרטי עמיתים פעילים ולא פעילים בקרנות הפנסיה כדי להצליב מידע שיאפשר להעביר את הכספים בקרנות הפנסיה בהם הוא עמית לא פעיל לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. החברה תעדכן אותו כי יש כוונה לעביר את הכסף לקרן בה הוא עמית פעיל, ויינתן לו יינתן פרק זמן להתנגד להעברה ואם לא התנגד – יועברו הכספים לקרן הפנסיה בה הוא עמית פעיל. המטרה היא למנוע מצב בו העמית ישלם דמי ניהול כפולים וביחס לכספים בחשבון לא פעיל. השלב השני בנושא איחוד החשבונות הוא הוראת קבע מיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) המתייחסת למקרה בו אדם מצטרף לקרן פנסיה חדשה ואז מוטלת על החברה המנהלת את הקרן אליה הוא מצטרף לבדוק האם יש לו חשבונות לא פעילים בחברות אחרות על מנת לאחדם.