חל היום
החל מ־1 באוג׳ 1961 · תוקן 184 פעמים · משרד אחראי: התחבורה והבטיחות בדרכים · ועדה בכנסת: כלכלה
החליף את: חוק חגורות בטיחות ברכב, התשל"ג-1973 · פקודת התעבורה
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
החוק קובע כי נוהג ברכב המיועד להצלת חיי אדם, שמירה על הביטחון, שמירה על שלום הציבור, זיהוי קורבנות אסון או הובלת נפטרים, הנכלל ברשימת סוגי כלי הרכב המפורטת בתוספת השש עשרה לפקודת התעבורה, רשאי לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית בכל עת, גם שלא במסגרת נסיעת חירום, וזאת במטרה להקל את ביצוע המשימות שלשמן מיועדים כלי רכב אלה. בין סוגי כלי הרכב המפורטים בתוספת כאמור נכללים אמבולנסים, כבאיות, כלי רכב שמשמשים את שירות בתי הסוהר למשימות מבצעיות או ליווי אסירים, כלי רכב של עמותת זק"א ועוד. יצוין כי לפי הוראות סעיף 41 לפקודת התעבורה, ניתן לשנות את רשימת סוגי כלי הרכב המנויים בתוספת השש עשרה, באמצעות תקנות ששר התחבורה והבטיחות בדרכים מוסמך להתקין באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. לצורך אכיפת הוראות החוק, נקבע כי גוף המפעיל כלי רכב מסוגים כאמור יעביר לרשות הרישוי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים רשימה של מספרי הרישום של כלי הרכב האמורים ויעדכן את הרשימה מזמן לזמן. כן נקבע כי מספרי רישום כאמור יהיו זמינים לעיונה של כל רשות מקומית, כדי שזו תוכל להימנע ממתן דוחות תנועה שלא כדין. הוראות החוק לעניין העברת המידע לרשות הרישוי ייכנסו לתוקף בתום שישה חודשים מיום פרסומו של החוק ברשומות.
החוק דוחה את כניסתו לתוקף של ההסדר שנקבע במסגרת תיקון 129 לפקודת התעבורה (להלן – התיקון), לפיו הפער בין תעריפי החנייה שקובעת רשות מקומית לתושביה ולאילו שאינם תושביה לא יעלה על 30%, ל-1.1.2027. בנוסף, החוק דוחה את כניסתו לתוקף של ההסדר, שנקבע במסגרת התיקון, האוסר על רשות מקומית לפטור את תושביה מתשלום בעד חנייה רק בשל היותם תושביה ל-1.1.2027. הסדר זה היה אמור היה לחול על רשויות מקומיות שמספר תושביהן הוא 40,000 ומעלה. חוק זה מצמצם את היקף תחולת ההסדר, כך שיחול רק על רשויות מקומיות שמספר תושביהן עולה על 120,000 איש. בהתאמה לדחיית מועד כניסת ההסדר לתוקף, תוקפן של הוראות שקבעה רשות מקומית לפני 1.1.2022, הפוטרות את תושביה מתשלום בעד חנייה, יוארך עד ליום 31.12.2026, אלא אם כן קבעה קודם לכן אזורי חנייה מוסדרים שתושבי אותם אזורים לא ישלמו בעד חנייה באזורים אלו. עוד נקבע בחוק זה כי התקנות לעניין אמות מידה ותנאים לקביעת אזורי חנייה מוסדרים, ששר התחבורה והבטיחות בדרכים מוסמך להתקין בהתייעצות עם שר הפנים, יהיו טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
חוק זה קובע שמפעיל חניון יגבה דמי חנייה בחניון לפי זמן החנייה המחושב לפי מספר הדקות שחנה הרכב החל מהשעה הראשונה. בכך, החוק משנה את ההסדר שהיה קבוע בפקודה, לפיו בשעת החנייה הראשונה נגבו דמי חנייה על כל השעה, ללא תלות במשך הזמן שהרכב חנה בחניון, והחל משעת החנייה השנייה דמי החנייה נגבו לפי זמן החנייה, המחושב לפי כמות פרקי זמן של 15 דקות שהרכב חנה בחניון. בנוסף, החוק מסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כי ההוראה האמורה לא תחול לגבי חניונים שגובים דמי חנייה הנמוכים מסכום שיקבע בתקנות.
החוק מהווה תיקון מקיף לחוק הגנת הפרטיות, ובכלל זה עדכון של המונחים הבסיסיים וההגדרות של החוק וצמצום חובת הרישום כך שתחול רק על גופים ציבוריים ועל סוחרי מידע שבבעלותם מאגר מידע על 10,000 בני אדם ומעלה. עוד נקבע, כי יש לקבוע ולעדכן הגבלות על עיבוד מידע במאגר מידע, ובכלל זה איסור על עיבוד מידע אישי שלא למטרה שלשמה נמסר, איסור על עיבוד מידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאת בעל השליטה במאגר מידע ואיסור על עיבוד מידע אשר נוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד להוראות החוק או כל דין אחר המסדיר עיבוד מידע. נקבעה גם חובה למינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים המחויבים בחובת רישום ובגופים המעבדים מידע אישי בהיקף ניכר. בנוסף, החוק מחזק את הרשות להגנת הפרטיות ומקנה לה סמכויות מפורשות ומעודכנות של פיקוח, בירור מינהלי, אכיפה מינהלית וחקירה פלילית, בכפוף להגבלות ולתנאים המנויים בחוק. עוד נקבע כי לרשות תהיה סמכות לבקש מבית המשפט לעניינים מינהליים צו להפסקת עיבוד מידע אישי ומחיקתו. החוק מחליף את עבירות האחריות קפידה במתן סמכות לרשות לקביעת עיצומים כספיים או בעבירות עם כוונה נפשית, לפי העניין. לבסוף, נקבע לתת לבני אדם שזכויותיהם לפי החוק הופרו, זכות לתביעת פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ולבטל את מגבלת ההתיישנות בת השנתיים בתביעות אזרחיות. עוד נקבע כי תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו ברשומות.
בהתאם לחוק, עבירות תעבורה שהן עבירות קנס, דהיינו עבירות שלמבצע אותן מוקנית האפשרות לבחור האם לשלם את הקנס או להישפט, יטופלו במישור המנהלי במסגרת בית דין מנהלי חדש וייעודי שיוקם במשרד המשפטים, ויקרא בית הדין לתעבורה. הדיונים בבית הדין לתעבורה, בשונה מהדיונים בבית המשפט לתעבורה, יתנהלו ככלל שלא בנוכחות הצדדים, על בסיס טענות וראיות שיוגשו בכתב בלבד, אלא אם כן ימצא בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק. אם יחליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, למעט במקרים בהם יחליט בית הדין כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, ואז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. בחוק מעוגנת חובת משרד המשפטים להפעיל עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר. החוק כולל הוראות לעניין מינוי חברי בית הדין לתעבורה וכשירותם, וכן הוראות לעניין מרשם תעבורה מינהלי, שתנהל המשטרה ויחליף את מרשם עבירות התעבורה הקיים היום לגבי עבירות התעבורה שיהפכו להפרות תעבורה. מועד תחילתו של החוק הוא 15 חודשים מיום פרסומו ברשומות, אך שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות מועד זה בשתי תקופות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים, אם שוכנע כי טרם הושלמה ההיערכות ליישום חוק זה. החוק יחול באופן מדורג – תחילה על עבירות תעבורה שהקנס הקבוע להן כיום מצוי בטווח שבין 100 ₪ ל-500 ₪ שהן אינן עבירות מהירות ורק חצי שנה לאחר מכן על עבירות תעבורה ששיעור הקנס הקבוע להן היום מצוי בטווח שבין 750 ₪ ל-1,500 ₪ וכן על עבירות מהירות. חריג למועדי תחילה אלו נקבע ביחס להוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה. שיטת הניקוד היא הסדר לעניין רישום נקודות לחובתו של מי שעובר עבירת תעבורה, שערכן עולה ככל שהעבירה חמורה יותר. על מנת לתת שהות להתאים את התקנות בנושא להפרות תעבורה נקבע כי מועד כניסתה לתוקף של ההוראה לעניין החלת שיטת הניקוד לגבי הפרות תעבורה יהיה במועד תחילתן של אותן תקנות, ונקבע בחוק מועד להבאתן של תקנות אלו לאישור ועדת הכלכלה.
החוק קובע לראשונה איסור גורף על השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, באמצעות הוספת פרק חדש העוסק בעניין לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971. ככלל, ההסדרים הקבועים בחוק דומים להסדרים הקיימים בפקודת התעבורה ובחוק הטיס, התשע"א–2011, לעניין נהיגה ברכב או מילוי תפקיד בכלי טיס תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן. החוק קובע כי הפרת האיסור על השטת כלי שיט ומילוי תפקיד בכלי שיט תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן היא עבירה פלילית. האיסור חל על משיט כלי השיט בפועל, על נתב הנמצא בכלי השיט במסגרת תפקידו, על כל מי שממלא תפקיד בכלי השיט כתנאי לכשירותו ולהשטתו לפי כל דין, וכן, בשל אופן השטתו של אופנוע ים – גם על נוסע באופנוע ים. הענישה הפלילית בשל הפרת האיסור עומדת על שלוש שנות מאסר או קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, או שני העונשים גם יחד. בנוסף קובע החוק כי בית המשפט יטיל על מי שהורשע בעבירה כאמור פסילת מינימום לתקופה של שנתיים, שבהתאם לה לא יוכל להחזיק או לקבל תעודות למילוי תפקיד בכלי שיט או להשטתו לפי חוק הספנות (ימאים) התשל"ג–1973, אלא אם כן התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות להטיל את הפסילה לתקופה קצרה יותר. אם אדם הורשע בעבירה מאותו סוג גם בשנה הקודמת, תעמוד תקופת פסילת המינימום על ארבע שנים. בית המשפט רשאי להטיל גם פסילה על תנאי. בנוסף, במקרים מסוימים יוכלו גם שוטר או קצין משטרה להטיל פסילה כאמור, וזאת לזמן מוגבל. החוק קובע עבירה נוספת, שעניינה אדם שנמסרה לו הודעה על פסילתו מלהחזיק או מלקבל תעודות כאמור, ולמרות זאת הוא ממלא תפקיד בכלי שיט או שהוא ממלא את תפקידו בניגוד לתנאים שנוספו בתעודתו. העונש בשל עבירה זו יהיה מאסר של שלוש שנים, קנס לפי סעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, או שניהם. עוד כולל החוק הוראות מפורטות לעניין סמכותם של שוטרים לבצע בדיקות וליטול דגימות מאדם העומד למלא תפקיד בכלי שיט, מאדם הממלא תפקיד בכלי שיט, או מאדם שסיים זה עתה למלא תפקיד כאמור, כדי לבחון האם מצוי בגופם אלכוהול או סם מסוכן, ובכלל זה הוראות לעניין אופן נטילת הדגימות. החוק קובע כי בית המשפט, ובתנאים מסוימים גם שוטר, יוכלו להורות על איסור שימוש בכלי השיט, אם נמצא כי אדם מילא בו תפקיד בהיותו תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, או לאחר שאדם הורשע כאמור. עוד קובע החוק כי שופטי תעבורה הם שיהיו מוסמכים לדון בעבירות לפי החוק, וזאת בשל המומחיות שלהם בטיפול בתיקי נהיגה בשכרות, הדומים לתיקים שצפויים להגיע לפתחם לפי החוק. מועד כניסתו לתוקף של החוק הוא ביום ג' בניסן התשפ"ה (1.4.2025).
פקודת התעבורה מקנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להאריך בצו, מטעמים מיוחדים, את תוקפם של רישיונות רכב בתקופה של עד 90 ימים. החוק מקנה לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות הרכב בתקופה של עד 90 ימים נוספים, כלומר, בסך הכול בתקופה של עד 180 ימים מהמועד שבו פקע רישיון הרכב, עבור מי שזכאים לכך מכוח חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד–2023 (להלן – חוק דחיית מועדים). עם הזכאים מכוח חוק דחיית מועדים נמנים, בין היתר, חטופים, נעדרים, מפונים, אנשי כוחות הביטחון וחיילי מילואים (להלן – זכאים לדחייה). כן נקבע כי השרה רשאית להתנות את ההארכה בתנאים או לקבוע סוגים מסוימים של זכאים לדחייה שההארכה תחול לגבי רישיון רכב בבעלותם. חוק דחיית מועדים, שנחקק עקב מלחמת חרבות ברזל, דחה עבור הזכאים לדחייה את המועד לתשלום תשלומים שונים, ובהם את המועד לתשלום אגרת רישיון הרכב, החל מפרוץ המלחמה. במקביל, עשתה השרה שימוש בסמכותה לפי הפקודה, והאריכה בתקופות שונות את תוקפם של רישיונות רכב שפקעו, תחילה עבור כלל האוכלוסייה, ולאחר מכן עבור הזכאים לדחייה. בדצמבר 2023 תוקן חוק דחיית מועדים, וניתנה לזכאים דחייה נוספת בתשלום אגרת רישיון הרכב. אולם, סמכותה של השרה לעניין הארכת תוקפם של רישיונות הרכב מוצתה לגבי חלק מרישיונות אלה, משום שחלפו יותר מ-90 ימים ממועד פקיעתם. לאור הקושי של אוכלוסיית הזכאים לעמוד בדרישות חידוש רישיון הרכב (אגרה וביצוע מבחן כשירות שנתי – "טסט"), כדי לוודא כי הם יחזיקו ברישיון רכב תקף אף אם אין באפשרותם לעמוד בדרישות תשלום האגרה וביצוע הטסט השנתי, וכדי ליצור הלימה בין דחיית המועד לתשלום האגרה עבור רישיון הרכב מכוח חוק דחיית מועדים לבין תוקף רישיון הרכב, נחקק החוק וניתנה לשרה סמכות להאריך את תוקפם של רישיונות רכב כאמור.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
בתיקון מס' 130 לפקודת התעבורה (להלן - הפקודה) נקבע הסדר שנועד להניח תשתית נורמטיבית לקיום ניסויים בהפעלת כלי רכב עצמאיים (אוטונומיים) בהפעלה מסחרית בכבישי ישראל, לרבות לשם הסעת נוסעים בתשלום (עד כה נערכו ניסויים ברכב עצמאי לפי הוראות תקנות התעבורה, אך רק בהפעלה שאינה מסחרית ועם נוכחות של נהג ברכב). כלי רכב עצמאיים הם כלי רכב שבהם מערכת נהיגה עצמאית ממוחשבת מחליפה את הנהג. לפי התיקון, מפעילי כלי רכב עצמאיים יחויבו בקבלת היתר הפעלה מהמפקח על התעבורה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בכפוף לתנאים הקבועים בתיקון, ובהם שעל המפעיל להיות חברה שרשומה בישראל וכן תנאים הנוגעים להגנת סייבר. בעלי היתר ההפעלה יהיו אחראים כל היבטי ההפעלה של הרכב כאילו היו בעל הרכב, ובכלל זה על אירועים חריגים המתרחשים במסגרת ההפעלה הניסיונית. תוקף היתרי ההפעלה הוא ל-3 שנים, וניתן להאריכם בתקופות נוספות ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 9 שנים. התיקון לפקודה כולל התאמות להוראות פקודת התעבורה, הנדרשות בשל המאפיינים הייחודיים של הפעלת הרכב העצמאי כרכב שלא יושב בו נהג. במסגרת זו, ניתנה לשרת התחבורה סמכות לקבוע בתקנות פטור מתחולת הוראות הפקודה או הוראות שיבואו במקום הוראות הפקודה, ואולם לגבי הוראות הפקודה הנוגעות להפעלת מונית, נקבע בתיקון כי לא ייקבע פטור לגבי רכב עצמאי המופעל כמונית, אלא אם כן הדבר מתחייב מהפעלת רכב כאמור ללא נהג או משימוש באמצעים הטכנולוגיים המותקנים בו לשם עמידתו בהוראות הפקודה. עוד קובע התיקון הוראות לעניין הסדרת מתן רישיון רכב לרכב העצמאי, ביטוח רכב עצמאי, סמכויות פיקוח והקמת ועדה מייעצת שתכלול נציגים מהגורמים הרלוונטיים, ושתפקידה לייעץ לשרת התחבורה לגבי התקנת תקנות בנושא רכב עצמאי. רוב ההוראות הנדרשות ליישום ההסדר שנקבע בחוק מעוגנות בתוספת ה-14 לפקודה, הכוללת תנאים למתן היתר הפעלה, חובות שיוטלו על בעלי היתרי ההפעלה ובהן חובות דיווח למשרד התחבורה לרבות על אירועים בטיחותיים וכן תנאים למתן רישיון רכב לרכב עצמאי. החוק ייכנס לתוקף חודש לאחר פרסומו ברשומות.
התיקון נועד להאריך את תקופת המעבר שנקבעה בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018 (להלן – החוק), שעניינו ברפורמה בענף מוניות השירות. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח לתחרות את ענף מוניות השירות, כך שהרישיונות לקווי שירות למוניות יינתנו בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, כלומר במכרז. כדי לאפשר את הפעלתן הרציפה של מוניות השירות עד לסיום ההליכים התחרותיים כאמור, נקבעה במסגרת הרפורמה הוראת מעבר, שלפיה הוסמך המפקח על התעבורה במשרד התחבורה לחדש את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים, כלומר אלה שהפעילו את מוניות השירות לפני תחילתה של הרפורמה, וזאת עד ל-31 בדצמבר 2019. לפי הוראת המעבר, המפקח על התעבורה יאריך את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים בהתחשב בין היתר בהתקדמות ההליכים התחרותיים לבחירת בעלי הרישיונות החדשים. תקופת המעבר שבה ניתן לחדש את הרישיונות כאמור הוארכה בתיקון קודם לחוק עד ל-31.12.2020, ובשל התפזרות הכנסת ה-23 ומערכת הבחירות לכנסת ה-24, הוארכה תקופה זו מכוח חוק יסוד: הכנסת עד ל-6.7.2021. מאחר שטרם הושלמו ההליכים התחרותיים לבחירת כל בעלי הרישיונות החדשים, נקבע בתיקון לחוק כי תקופת המעבר תוארך בשנה נוספת, כלומר המפקח על התעבורה יוסמך לחדש את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים לכל המאוחר עד ל-31 בדצמבר 2021.
התיקון לחוק נועד להאריך את תקופת המעבר שנקבעה בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, שעניינו ברפורמה בענף מוניות השירות. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח לתחרות את ענף מוניות השירות, כך שהרישיונות לקווי שירות למוניות יינתנו בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, כלומר במכרז. כדי לאפשר את הפעלתן הרציפה של מוניות השירות עד לסיום ההליכים התחרותיים כאמור, נקבעה במסגרת הרפורמה הוראת מעבר, שלפיה הוסמך המפקח על התעבורה לחדש את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים, כלומר אלה שהפעילו את מוניות השירות לפני תחילתה של הרפורמה, וזאת עד ל-31 בדצמבר 2019 לכל המאוחר. לפי הוראת המעבר, המפקח על התעבורה יאריך את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים בהתחשב בין היתר בהתקדמות ההליכים התחרותיים לבחירת בעלי הרישיונות החדשים. מאחר שטרם הושלמו ההליכים התחרותיים לבחירת כל בעלי הרישיונות החדשים, נקבע בתיקון לחוק כי תקופת המעבר תוארך בשנה נוספת, כלומר המפקח על התעבורה יוסמך לחדש את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הוותיקים לכל המאוחר עד ל-31 בדצמבר 2020. מועד התחילה של התיקון לחוק הוא ב-31 בדצמבר 2019, כדי למנוע מצב שבו בעלי הרישיונות הוותיקים יפעלו ללא רישיון בתקופה שחלפה מאז פקיעת הוראת המעבר ועד למועד פרסומו של התיקון לחוק.
החוק מחליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981 ומסדיר את שמירת המידע הפלילי, דרכי העברתו, הגופים הזכאים לקבלו והיקף העברת המידע. בחוק קוצרו תקופות ההתיישנות והמחיקה של הרישום הפלילי של מי שמעד באופן חד פעמי, ואולם נקבעו בו תקופות ארוכות לעניין מי שחזר וביצע עבירות וכן לעניין מי שביצע עבירות חמורות. בחוק הוסדר המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, הגופים הזכאים לקבל מידע מהמרשם, היקף העברת המידע מתוכם והסדרת שמירת המידע. כמו כן, נקבעו הסדרים שלא יאפשרו עקיפה של האיסור הקיים בחוק להשגת מידע על ידי גופים ומעסיקים שאינם זכאים לקבלו וימנעו את זליגת המידע. עוד נקבעו בחוק אמות המידה לפיהן יישקל המידע הפלילי על ידי גופים זכאים, וזאת ביתר שאת במקרים של תיקים תלויים ועומדים שטרם הוגש בהם כתב אישום. בנוסף, נקבעה החובה להסמכת אחראים מטעם הגופים המנויים בחוק שיהיו ממונים על המידע הפלילי, ובתוך כך יהיו אחראים לקביעת נהלים לעניין השקילה והשימוש במידע הפלילי. כמו כן, נוסף מנגנון ביקורת במשרד המשפטים אשר תפקידו הוא לבקר את השימוש במידע הפלילי על ידי גופים נותני זכות שרשאים לקבל מידע מהמרשם.
התיקון לחוק יוצר מדרג חדש של עבירות ההמתה בחוק העונשין. התיקון קובע שתי דרגות של עבירת הרצח: עבירת רצח בסיסית שיכול שתעשה תוך כוונה או באדישות, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות, שבה מלבד ביצועה בכוונה או באדישות, נדרשת הוכחת אחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 301א(א) לחוק. לצד עבירת הרצח הבסיסית נקבע עונש של מאסר עולם כעונש מרבי, ולצד עבירת הרצח בנסיבות מחמירות נקבע עונש של מאסר עולם חובה (למעט במקרים חריגים ביותר בהם בית המשפט סבור שהאשמה העולה מהמעשה אינה בדרגה של רצח בנסיבות מחמירות). כמו כן, בוטלה עבירת ההריגה, כך שחלק מהמקרים אשר נפלו עד היום בגדרה יכללו בעבירת הרצח (באם הוכחה כוונה או אדישות), וחלק מהמקרים יכללו בעבירה של המתה בקלות דעות (כאשר הנאשם קיווה שהתוצאה לא תתרחש). עוד נקבעה עבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפיה גם אם גובשו יסודות עבירת הרצח או הרצח בנסיבות מחמירות אך התקיימה אחת הנסיבות המקלות המפורטות בעבירה, האחריות והעונש יכולים להיות קלים יותר. כך למשל אם הרצח בוצע בעקבות התעללות מתמשכת, אם הרצח בוצע לאחר התגרות ובתגובה לאותה התגרות ובית המשפט היה סבור שבנסיבות העניין יש בכך כדי להפחית מהאשמה, ואם הנאשם לוקה בהפרעה נפשית.
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 126), התשע"ט–2019 (להלן – התיקון) התקבל בקריאה שנייה ובקריאה שלישית ביום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) והוא מוסיף שני תיקונים לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. התיקון הראשון מרחיב את סמכות בית המשפט בעניין מתן צו אי שימוש ברכב שבו נעברה העבירה, בעת גזירת עונשו של נאשם שהורשע בעבירה. בעקבות התיקון סמכות בית המשפט במתן צו כאמור אינה מוגבלת לעבירות המנויות בתוספת השביעית שאינן עבירות קנס, אלא הוא רשאי לתת צו כאמור במקרים המתאימים על פי שיקול דעתו. התיקון השני מחייב חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים חשמליים. פקודת התעבורה פוטרת מחובת חבישת קסדה רוכב אופניים בוגר הרוכב בדרך עירונית, אלא אם כן הוא עוסק בפעילות ספורטיבית בעיקרה. לפני התיקון לא הייתה בפקודה התייחסות מיוחדת לאופניים חשמליים בהקשר של חבישת קסדה. בעקבות התיקון הפטור האמור צומצם כך שהוא לא יחול על אופניים חשמליים, ודינם של רוכבי אופניים חשמליים לעניין חובת חבישת קסדה יהיה כדינם של רוכבים על גלגינוע שגם לגביהם קיימת חובת חבישת קסדה.
החוק קובע חזקה שלפיה אם נמצא בבדיקת נשיפה, שתן או דם שריכוז האלכוהול בגופו של נהג עולה על הריכוז שנקבע בתקנות התעבורה, יראו באותו נהג כמי שריכוז האלכוהול כאמור היה בגופו גם בשלוש השעות שקדמו לבדיקה, אלא אם כן הוכיח הנהג אחרת. כמו כן, החוק מסמיך שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת רוק לאיתור סם מסוכן בגופו, אף בהיעדר חשד לביצוע עבירת תעבורה. לפי החוק, אם דגימת הרוק העלתה שבגוף הנהג מצוי סם מסוכן, הדבר מבסס חשד סביר להימצאות הסם, ולפיכך רשאי השוטר לדרוש מאותו נהג לבצע גם דגימת שתן או דם כדי לאמת את הימצאותו של הסם המסוכן בגופו. אולם, אם דגימת הרוק לא העלתה כי בגוף הנהג מצוי סם מסוכן, השוטר יהיה מוסמך לדרוש מהנהג לבצע דגימת שתן או דם רק אם במהלך ביצועה של דגימת הרוק או לאחריה התעורר אצל השוטר חשד סביר להימצאות סם מסוכן בגוף הנהג. כמו כן קובע החוק כי נהג לא יורשע בעבירה של נהיגה בשכרות – הכוללת לפי ההגדרות בפקודת התעבורה גם נהיגה תחת השפעת סם מסוכן – על סמך תוצאותיה של דגימת רוק בלבד.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ו בתמוז התשע"ח (9 ביולי 2018) והוא מתקן את חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס"ו–2006 (להלן – החוק). התיקון קובע כי החוק, שהיה עד כה הוראת שעה מוגבלת ותחומה בזמן, יהפוך לחוק קבוע, ומקנה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מעמד קבוע.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ח בסיוון התשע"ח (11 ביוני 2018), והוא מתקן את פקודת התעבורה (להלן – הפקודה). התיקון הוא חלק מהסדר כולל לצמצום תאונות הדרכים עם גמלים, הקבוע בתקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)(תיקון), התשע"ח-2018, הקובעות חובת סימון גמל בשבב תת עורי והקמת מרכז לרישום כל המידע על סימון גמלים ובכלל זה פרטי הבעלים של הגמל. התיקון לפקודת התעבורה קובע חזקה פלילית הניתנת לסתירה, לפיה אם נעשתה עבירת תעבורה שמעורב בה בעל חיים או אירעה תאונת דרכים בין רכב ובין בעל חיים, יראו את מי שרשום כבעליו של בעל החיים במרכז הרישום כמחזיקו, אלא אם כן הוכיח כי מסר את החזקה בבעל החיים לאדם אחר, שאז יראו את אותו אדם כמחזיק וניתן יהיה להטיל עליו את האחריות הפלילית.
החוק התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ"ב באייר התשע"ח (7 במאי 2018). החוק קובע עבירה פלילית חדשה בפקודת התעבורה שעניינה איסור לחנות רכב באופן החוסם רכב אחר. האיסור יחול גם במקרים שבהם אדם מחנה את רכבו בשטח הממוקם לצד מקום חניה המיועד לפי דין לאדם עם מוגבלות ובכך אינו מאפשר לו להיכנס לרכבו הנושא תג נכה או לצאת ממנו. מאחר שהוראות פקודת התעבורה והתקנות לפיה חלות, ככלל, במקום פתוח שיש לציבור זכות לעבור בו, נקבע בחוק, למען הסר ספק, כי האיסור יחול גם במקומות חניה בבעלות פרטית. לעניין אכיפת החוק: ככל עבירה פלילית, המשטרה תהיה אחראית על אכיפת העבירה החדשה, ומאחר שמדובר בעבירת תעבורה - הרשויות המקומיות יהיו רשאיות, אם ירצו בכך, לעגן את העבירה בחוק עזר ולאכוף אותה באמצעות פקחים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע''ח-2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''ז באדר התשע''ח (14 במרץ 2018) והוא קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – בנקאות, הסרת חסמים ביבוא אישי, תקשורת, תחבורה, כבאות, רשויות מקומיות, תכנון ובנייה, עבודות פיתוח בתכנית למגורים, רשויות תחבורה מטרופוליניות ורישוי עסקים.
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 120), התשע"ח–2018, התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום י"ד בשבט התשע"ח (30 בינואר 2018), ועניינו ברפורמה בענף מוניות השירות. החוק קובע כי רישיונות להפעלת קווי שירות למוניות יינתנו בהליך תחרותי, שוויוני ופומבי, דהיינו במכרז שייערך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. במסגרת ההליך התחרותי יובאו בחשבון, בין השאר, המחיר שיציע התאגיד שמבקש את הרישיון, ניסיונו ואיתנותו הפיננסית, וכן שיקולים של קידום התחרות בתחום התחבורה הציבורית. כמו כן, מבקש הרישיון יידרש להקים תאגיד נפרד לשם הפעלת קווי שירות למוניות; בנוסף, בעל רישיון שייבחר בהליך התחרותי כאמור יהיה זכאי לקבל מהמדינה רישיונות להפעלת מונית לצורך הפעלת קו השירות שלגביו יקבל רישיון, במספר זהה למספר המוניות שיפעיל בקו השירות. הרישיונות להפעלת מונית כאמור יעמדו לרשותו של בעל הרישיון אך ורק לשם הפעלת המוניות בקו השירות שלגביו ניתן הרישיון, ולא יהיה ניתן לסחור בהם או להעבירם בכל דרך שהיא. כמו כן, המדינה לא תגבה דמי רישיון מבעלי הרישיונות שייבחרו בהליך התחרותי; זאת ועוד, רשימת קווי השירות למוניות שלגביהם יינתנו הרישיונות תיקבע על ידי המפקח על התעבורה ותפורסם באתר האינטרנט של משרד התחבורה; החוק נכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2018. ואולם, בחוק נקבעו הוראות מעבר שיחולו על מי שלפני ה-11 באוגוסט 2016 ("המועד הקובע") היה בידו רישיון קו שירות והפעיל קו שירות בהתאם לרישיון (להלן – בעל רישיון פעיל). כחלק מהוראות המעבר, המפקח על התעבורה יוכל לחדש את רישיונותיהם של בעלי הרישיונות הפעילים לתקופות נוספות, עד ה-31 בדצמבר 2019 לכל המאוחר, כדי לאפשר פעילות סדירה של מוניות השירות עד לסיום ההליכים התחרותיים לבחירת מפעילי קווי שירות חדשים וכן כדי לאפשר לבעלי הרישיונות הפעילים תקופת התארגנות. כמו כן, בעלי הרישיונות הפעילים והנהגים שהועסקו על ידם יהיו זכאים להנחה בתשלום אגרה בעד רישיונות להפעלת מונית, בהתאם לתקנות שיתקין שר התחבורה והבטיחות בדרכים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. בתקנות אלה ייקבעו הוראות ותנאים לעניין מתן ההנחות.
החוק התקבל בכנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ד' בתמוז התשע"ז (28 ביוני 2017). בהתאם להוראות סעיף 14טו לפקודת התעבורה, המפקח על התעבורה רשאי לתת רישיונות לקו שירות במונית ולנסיעת שירות במונית רק בתקופה קצובה שנקבעה בפקודה והוארכה מעת לעת. לפי הסעיף האמור כנוסחו לפני התיקון, תקופה זו עמדה להסתיים ביום ו' בתמוז התשע"ז (30 ביוני 2017). כדי לאפשר למוניות השירות להמשיך ולפעול באופן חוקי, החוק קובע כי התקופה שבה רשאי המפקח על התעבורה לתת רישיונות לקו שירות במונית ולנסיעת שירות במונית תוארך עד ליום ט"ו בשבט התשע"ח (31 בינואר 2018), כך שהרישיונות הקיימים יעמדו בתוקפם עד לאותו מועד. כמו כן, החוק מבטל את סעיף 14טו(ג) לפקודת התעבורה, שהסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפם של הרישיונות האמורים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שלוש שנים. מאחר שהשר עשה שימוש בסמכותו לפי אותו סעיף, והתקופה הוארכה כבר במצטבר בשלוש שנים, אין צורך עוד בסעיף זה וניתן לבטלו.
טרם תיקון החוק התחלקו עבירות הקנס לשני סוגים, הנבדלים בברירת המחדל שהם מציבים: עבירות מסוג ברירת קנס ועבירות מסוג ברירת משפט. בעבירות מסוג ברירת קנס, יקבל האדם הזמנה למשפט, אך נתונה לו האפשרות לתשלום קנס בשיעור שנקבע, חלף קיום המשפט. אם האדם לא נקט כל צעד, יתקיים בעניינו משפט, גם אם הוא לא חלק על ביצוע העבירה. בעבירות מסוג ברירת משפט, יקבל האדם הודעה על תשלום קנס, אך נתונה לו האפשרות להישפט על העבירה, ובלבד שיבקש זאת במפורש, אחרת יועבר הקנס לגבייה. התיקון לחוק ביטל את הסדר עבירות ברירת קנס (למעט חריג אחד בפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980), כך שכל עבירות הקנס הן כיום עבירות מסוג של ברירת משפט.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
החוק התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ז בטבת התשע"ז (27 בדצמבר 2016). החוק מתקן את סעיף 14טו לפקודת התעבורה, וקובע כי התקופה שבה יינתנו רישיונות לקו שירות למונית ולנסיעת שירות למונית תוארך בשישה חודשים ותסתיים ב-30 ביוני 2017. כלומר, תוקף הרישיונות לקו שירות למונית ולנסיעת שירות במונית יוארך בשישה חודשים.
חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ב בסיוון התשע"ו (28 ביוני 2016). החוק מסדיר רישוי של 7 שירותי רכב ו-3 מקצועות בענף הרכב, שרובם מוסדרים היום בצווי פיקוח לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח–1957, וקובע הוראות חדשות שיקדמו את התחרות בענף ואת זכויות הצרכנים. הרישיונות לפי החוק יינתנו על ידי המנהל לעניין זה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. שירותי הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ייצור רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של יצרני רכב בישראל שיהיו רשאים גם לשווק את כלי הרכב שייצרו, וחובות שיחולו על אותם יצרנים. 2. ייבוא רכב ושיווקו – הסדרת הרישוי של היבואנים המסחריים, כלומר הסדרת העוסקים ביבוא מסחרי של רכב. 3. סחר ברכב שנרכש מיבואן – רישוי סוחרים ברכב, המשווקים כלי רכב שרכשו ישירות מיבואנים מסחריים. 4. ייצור מוצרי תעבורה – רישוי יצרני מוצרי תעבורה ("חלפים לרכב"). 5. סחר במוצרי תעבורה – רישוי סוחרים במוצרי תעבורה. 6. הפעלת מוסך והפעלת מוסך נייד (רכב הנותן שירותי חירום ותחזוקה לרכב) – הוראות לעניין רישוי וחובות שיחולו על בעלי הרישיונות, בין היתר כלפי הלקוח. החוק קובע, בין היתר, סוג רישיון חדש, רישיון להפעלת "מוסך מומחה", קרי מוסך שיתמחה בטיפול בתוצר מסוים של רכב. 7. סחר ברכב שאינו רכב שנרכש מיבואן – כולל רישוי הסוחרים ברכב משומש. המקצועות בענף הרכב שמוסדרים במסגרת החוק הם: 1. ניהול מקצועי של מוסך – קביעת דרישות הכשרה והוראות שיחולו על מנהל מקצועי של מוסך. 2. שמאות רכב – הסדרת פעילותם של שמאי רכב, ובכלל זה הוראות לעניין שמירה על שיקול דעת עצמאי של שמאי רכב בעת עריכת שומת רכב, והסדרת הדין המשמעתי ששמאי רכב יהיו כפופים לו. 3. תיווך בייבוא אישי של רכב – הסדרת פעילותם של מתווכים בייבוא אישי של רכב (מקצוע זה לא היה מוסדר עד כה בחקיקה). פרק ב' לחוק קובע הוראות כלליות שרלוונטיות לכל הרישיונות שיינתנו לפי החוק. פרקים ג' עד ט' לחוק קובעים הוראות ספציפיות לגבי כל סוג רישיון, שעיקרן תנאים למתן הרישיון וחובות בעל הרישיון, דהיינו הוראות שיחולו במהלך תקופת הרישיון. פרק ד' לחוק, שעניינו ייבוא רכב, קובע הוראות לגבי רישיון ייבוא רכב שניתן לפי פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979, כולל רישיון לייבוא אישי של רכב המיובא לשימוש אישי-משפחתי או לצורך עסקי-עצמי. בנוסף, הפרק מסדיר את רישוי היבואנים המסחריים (שיקבלו רישיון מאת המנהל). החוק מסדיר 3 סוגי יבואנים מסחריים: יבואן ישיר – יבואן הקשור בהסכם עם יצרן רכב מחו"ל לשם ייבוא רכב מתוצרתו, יבואן עקיף – יבואן הקשור בהסכמים עם סוכנים מורשים של יצרני רכב בחו"ל לשם רכישת כלי רכב וייבואם לישראל. ויבואן זעיר – יבואן שיכול להתקשר עם כל גורם בחו"ל כדי לרכוש ממנו רכב ולייבאו לישראל, ואשר מוגבל לייבוא של עד 20 כלי רכב בשנה. לשם קידום התחרות בתחום ייבוא רכב, החוק קובע כי יבואנים ישירים יחויבו לטפל בכלי רכב מאותו תוצר שהם מייבאים, המיובאים על ידי יבואנים עקיפים ויבואנים זעירים, לעניין שירותי תחזוקה, אספקת מוצרי תעבורה, טיפול בתקלות בטיחות סדרתיות (recall) ומימוש האחריות שנתן היצרן, אם ניתנה אחריות כאמור. החוק יפורסם ברשומות עד יום כ"א בתמוז התשע"ו (27 ביולי 2016) וייכנס לתוקף בתום שלושה חודשים מיום פרסומו, בכפוף להוראות מיוחדות לגבי סוגי רשיונות כמפורט בחוק.
החוק נועד לחזק את זכותו וכבודו של אדם שמונה לו אפוטרופוס או שביהמ"ש רשאי למנות לו אפוטרופוס. החוק מתקן את הפרק המסדיר מינוי אפוטרופוס, מבנה את שיקול דעת בית המשפט וקובע כי מינוי אפוטרופוס יהווה אמצעי אחרון. כמו כן, החוק מעגן באופן מפורט את העקרונות המנחים שיחולו על האפוטרופוס ואת דרכי הפעולה לפיהם עליו לפעול. בנוסף, החוק יוצר מנגנון לתכנון משפטי של "ייפוי כוח מתמשך" שמאפשר לאדם שמסוגל להבין את משמעותו של ייפוי כוח כאמור, למנות אדם אחר שיהיה מוסמך לפעול בענייניו אם וכאשר יחדל להיות מסוגל לקבל החלטות. כך החוק גם קובע את העקרונות המנחים שיחולו על מיופה הכוח ואת דרכי פעולתו. כמו כן, החוק קובע מנגנון חדש של תמיכה בקבלת החלטות המאפשר למנות לאדם הזקוק לכך מישהו שיסייע לו לקבל מידע, להבין אותו ולהגיע להחלטה בעצמו, שיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, החוק מבטל את המונח "חסוי". כמו כן, החוק מרחיב את סמכויות הפיקוח של המפקחים באפוטרופוס הכללי
החוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראת שעה), התשע"ו-2015 (להלן - הוראת השעה), התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ט"ז בטבת התשע"ו (28 בדצמבר 2015). בחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 111), התשע"ד-2014 (להלן - התיקון), תוקנה פקודת התעבורה ונוסף לסעיף 69א בפקודת התעבורה סעיף קטן (ה), אשר הטיל חובה על רשות הרישוי לציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה, בין היתר, את מספרן הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג. כמה חודשים לאחר כניסתו לתוקף של התיקון, התברר כי חישוב מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובתו של נהג שמבצעת רשות הרישוי, שגוי, ולכן גם המידע שנשלח על גבי טופס חידוש רישיון הנהיגה אינו משקף את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג בפועל. בעקבות כך הפסיקה רשות הרישוי לציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מספר הנקודות התקפות הרשומות לחובת הנהג. הוראת השעה מתלה את החובות החלות על רשות הרישוי מכוח ההוראה האמורה בתיקון. ההתליה תעמוד בתוקף מהיום שבו הפסיקה רשות הרישוי בפועל לציין בטופס חידוש רישיון הנהיגה את מספרן הכולל של הנקודות התקפות הרשומות לחובתו של בעל רישיון ועד ליום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016). פרק זמן זה יאפשר לרשות הרישוי לתקן את הליקויים שהובילו למסירת מידע שגוי כאמור. כמו כן, הוראת השעה מתלה את ההוראה המחייבת לפרסם על גבי הודעת תשלום קנס שמקבל נהג שביצע עבירת תנועה את פרטי ההתקשרות עם רשות הרישוי שבאמצעותם יוכל הנהג לקבל מידע נוסף, מעבר למידע בדבר מספר הנקודות שנרשמו לחובתו בשל אותה עבירת תנועה שביצע, כך שלא תחול במועדים כאמור.
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 113), התשע"ה-2015, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום י"ב באב התשע"ה (28 ביולי 2015). התיקון לחוק מאפשר אכיפה של עבירות תעבורה מסוימות באמצעות מצלמות בידי רשויות מקומיות. לפי התיקון רשויות מקומיות יוכלו להציב, להפעיל ולתחזק מצלמות לצורך תיעוד עבירות תעבורה המנויות בתוספת, ובלבד שלא ניתן יהיה לזהות את הנוסעים ברכב המצולם או עוברי דרך אחרים. כמו כן, נקבעו הוראות שונות לצורך צמצום ומניעת הפגיעה בפרטיות המצולמים. בשלב זה עבירת התעבורה היחידה המנויה בתוספת היא שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית. ואולם, שר התחבורה רשאי, בהסכמת שר המשפטים, השר לביטחון פנים ושר הפנים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת ולהוסיף עבירות תעבורה נוספות, ובלבד שמדובר בעבירות קנס. תחילתו של התיקון לחוק מותנה בתחילתן של תקנות שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ואשר יובאו לאישור הוועדה בתוך שישים ימים מיום פרסום החוק.
החוק המקורי: 1 באוג׳ 1961
820 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 12 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.