חל היום
החל מ־15 במאי 1981 · תוקן 46 פעמים · משרד אחראי: הבריאות · ועדה בכנסת: בריאות
שמות קודמים: פקודת הרוקחות [נוסח חדש], התשמ"א-1981
החליף את: פקודת הרוקחים
ברשומות הכנסת: תקף
הצעות שעדיין לא הוכרעו בכנסת.
בפקודת הרופאים, בחוק הפסיכולוגים, בפקודת רופאי השיניים, בפקודת הרוקחים בחוק העובדים הסוציאליים, ובחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, נכללה מחלת נפש בהגדרה "מחלה מסכנת", כאשר בחלק מחיקוקים אלה היא אף נכללה בהגדרה האמורה ללא תלות בשאלת השפעתה על היכולת לעסוק במקצוע או על סכנה אפשרית לבריאות האנשים שבטיפולו של בעל המקצוע. חוק זה מתקן את החיקוקים האמורים ומתאים אותם לרוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהוראותיו, בכך שהוא מוחק את ההגדרה "מחלה מסכנת" ואת האזכורים שלה, ומתקן בהתאמה את ההוראות הנוגעות לסמכויות הנתונות לגורמי הרישוי לעניין בדיקת כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע. כך, שבין היתר, אם לגורם הרישוי יש חשש סביר כי למבקש רישיון לעסוק במקצועות המוסדרים בחיקוקים אלה, יש כושר לקוי, לרבות עקב מחלה, העלול לשלול ממנו בנסיבות העניין את היכולת לעסוק במקצוע לחלוטין, זמנית או חלקית, או שיש בו כדי לפגוע בנסיבות העניין בבריאות אנשים שבטיפולו, הוא רשאי לדרוש מהמבקש להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה. בדומה לכך, גורם הרישוי רשאי לדרוש מבעל מקצוע להתייצב לפני ועדה רפואית לשם בדיקה אם ראה שיש לו כושר לקוי כאמור. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות הבודקות את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון או של בעלי מקצוע, במקרים שבהם הם נדרשים כאמור להתייצב לפני ועדה כזו לשם בדיקה, ומוחק את ההוראה המתייחסת להרכב מיוחד במקרה של בדיקת כושר נפשי. כמו כן, החוק מתקן את הרכב הוועדות הרפואיות כך שהוא כולל שני רופאים מומחים ונציג שהוא בעל אותו מקצוע שלגביו דנים. לבסוף, החוק מתקן את חוק אומנה לילדים, שבו נקבע כי אחד התנאים לקבלת רישיון אומנה הוא שאין למבקש או לכל אדם המתגורר עימו לקות נפשית, מגבלה או מחלה שיש בהן כדי לפגוע ביכולתו לשמש אומן או לפגוע בילד בצורה כלשהי, ומוחק את ההתייחסות המפורשת ללקות נפשית, כך שתנאי זה מתייחס לכל לקות שיש בה כדי לפגוע כאמור. יובהר כי אין בחוק זה כדי לגרוע מהסמכות הנתונה לפי חיקוקים אלה לגורמי הרישוי לבחון את כשירותם הרפואית של מבקשי רישיון ובעלי מקצוע.
חוק זה מסדיר מקצוע חדש של טכנאי בית מרקחת. עיסוק כטכנאי בית מרקחת יתאפשר למי שנרשם במרשם טכנאי בית מרקחת שינוהל במשרד הבריאות, ועמד בתנאי כשירות המפורטים בחוק, וביניהם: השכלה של 12 שנות לימוד, שליטה בעברית ובאנגלית ועמידה בהכשרה עיונית והכשרה מעשית. החוק קובע מקרים שבהם יימחק טכנאי בית מרקחת מהמרשם. טכנאי בית המרקחת יוכל לבצע תפקידים של הרחפה ומזיגה של תכשיר, מסירה של תכשיר מרשם או של תכשיר ללא מרשם רק לאחר שניתן למטופל ייעוץ רוקחי על ידי רוקח, וכן מסירה של תכשיר מרשם קבוע אך זאת רק בתנאי שזו מסירה חוזרת למטופל בתוך שנה מאז שהתכשיר נופק למטופל על ידי רוקח. שר הבריאות הוסמך, באישור וועדת הבריאות, לקבוע תפקידים נוספים שיבוצעו על ידי טכנאי בית מרקחת. לפי החוק, בעל בית מרקחת לא יעסיק יותר מ-3 טכנאי בית מרקחת לכל רוקח שהוא מעסיק באותה משמרת, אך בבתי מרקחת של בתי חולים מסוימים בהם מתבצעות פעולות רקיחה במעבדה או בבתי מרקחת פרטיים שעיקר עיסוקם בהכנות רוקחיות – יהיה היחס של עד חמישה טכנאים לכל רוקח. החוק קובע הוראות לעניין ניהול מרשם טכנאי בית מרקחת ומחיקה מהמרשם, וכן קובע כי אם המנהל הכללי של משרד הבריאות מצא שיש סיכון ממשי לפגיעה בבריאות הציבור בשל פעילות טכנאי בית מרקחת הוא רשאי בהחלטה מנומקת לאסור לגבי בית מרקחת מסויים על העסקת טכנאי לביצוע הפעולות המותרות או לקבוע העסקה בתנאים, לתקופה מסוימת. נוסף על כך, החוק מאפשר למנכ"ל משרד הבריאות לאשר לרוקח לשמש רוקח אחראי לשני בתי מרקחת התנאים המפורטים בחוק ובכפוף לכך שמצא כי אין בכך כדי לפגוע בניהולם התקין של בתי המרקחת. החוק קובע כי החובות להחזקת תכשירים בתנאים נאותים יחולו גם על עסק למכירת תכשירים ללא מרשם במכונות אוטומטיות. החוק מסמיך רוקח לתקן טעות במרשם, מבלי ליצור קשר עם נותן המרשם, אך זאת רק אם התיקון במרשם נדרש לשם השלמת פרטים במרשם המנויים בחוק, בלבד.
החוק קובע הסדרים המרחיבים את תחולת הדין האירופי לעניין עיסוק בתמרוקים בישראל וכולל שלושה נדבכים עיקריים: 1. ראשית, נקבע מסלול יבוא חלופי למסלול הקיים שמבוסס על העקרונות שבבסיס כללי האיחוד האירופי, המיועד ליבואנים נאותים כהגדרתם בחוק שמקיימים תוכנית בקרת איכות ובטיחות מקיפה בעבור כל תמרוק המיובא על ידם. מסלול זה יאפשר ליבואן נאות לייבא תמרוק באופן מהיר ויעיל יותר, בלי שנערכה לתמרוק הערכת בטיחות ובלי להחזיק תיק תמרוק, כפי שנדרש במסלול הקיים, כל זאת בכפוף לתנאים המפורטים בחוק. 2. שנית, נקבע כי הוראות האיחוד האירופי בעניין תמרוקים, יחולו בישראל, בתנאים, בהגבלות ובשינויים המפורטים בחוק, אימוץ זה יתרום להבטחת רמת בטיחות גבוהה בתמרוקים. כן נקבע מנגנון לאימוץ הוראות הדין האירופי בעתיד ודרך להכנסת תיקונים, התאמות ושינויים 3. שלישית, נקבע כי הרישום במרשם העוסקים יתאפשר באמצעות הצהרה עצמית על קיום תנאי ייצור נאותים (כפי שקיים באיחוד האירופי) שינוי זה יוביל לייעול הליך הרישום במרשם והוזלתו. בנוסף קובע החוק הסדרים והוראות מעבר לגבי רישיונות תמרוקים קיימים לעוסקים בתמרוקים.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 תוקן לאור השינויים שחלו במשק הישראלי ובמטרה להבטיח כי ההסדר יאזן בצורה מדויקת יותר בין האינטרסים של הנושים והחייבים, תוך שמירה על פשטות ההסדר ככל הניתן. בכלל זה, נקבעה הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל, נקבע מנגנון הוספת "דמי פיגורים" במקום "ריבית פיגורים" ובוטל מנגנון ה"ריבית דריבית" עליו, וכן בוטלה הריבית על מטבע החוץ. כמו כן, נעשו תיקונים עקיפים לחוקים המפנים להוראות החוק האמור או להגדרות המופיעות בו, לצורך התאמתם להסדר החדש. התיקון העקיף המשמעותי ביותר הינו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, ולפיו דמי הפיגורים לא יחולו לגבי חייבים המשלמים את חובם בתשלומים. כמו כן הורחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות. בנוסף, נעשו תיקונים שונים בחוק האמור שמטרתם ליישם את השינויים בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
חוק זה מסדיר במסגרת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשסח-2008 שני מקצועות בריאות חדשים: א. מקצוע הבריאות "עמית רופא" – שמהותו היא ביצוע מגוון של פעולות רפואיות בפיקוח רופא מומחה ולפי הרשאה אישית ממנו, בהתאם להוראות בפקודת הרופאים. החוק קובע את דרישות ההשכלה האקדמית – במקצוע עמית רופא או במקצוע הרפואה בתנאים מסוימים, ההכשרה המעשית והבחינות לשם קבלת תעודת המקצוע, וקובע את ההסדרים למתן ההרשאה האישית ולפיקוח על עבודת עמית הרופא ועוד תנאים בנוגע לפעולת עמית הרופא, וכן קובעת הוראות מעבר לגבי מי שכבר מועסקים היום בישראל כעמיתי רופא. ב. מקצוע הבריאות "דימותן רפואי" - שלגביו נקבעו בחוק התנאים לקבלת תעודת דימותן רפואי, וכן נקבעו פעולות יחודיות לדימותן רפואי, מקרים שבהם פעולות ייחודיות אלה יותרו לגורמים נוספים, והוראות מעבר. החוק גם מאפשר לאחות מוסמכת לתת מרשם אפילו אם זה ניתן לראשונה למטופל ובתנאי שזה בתחום מומחיותה ושלא חלפה שנה מהיום שבו המטופל נבדק על ידי רופא מאותו התחום. שנית, החוק מאפשר גם לעמית רופא לתת מרשם לתרופות ולהשתמש בתרופה במהלך הטיפול. כמו כן תוקנה ההגדרה "מרפאה" שבפקודת בריאות העם כך שתכלול גם מתן שירותים מקוונים או טלפוניים או טיפול בבית החולה, וגם מקום שאינו בית חולים ובו מקבלים נשים ללידה. עוד נקבעו בחוק הוראות לעניין הבטחת טוהר המידות בוועדות המייעצות של מקצועות הבריאות השונים, תקופת הכהונה של חברי הוועדות המיעצות והפסקת הכהונה.
החוק קובע שורה של תיקונים בחוקים שונים בהתאם ליעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024, בין היתר בנושאים: גז טבעי, מערכת החינוך, בנקאות ואשראי, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חקלאות, תכנון ובניה.
החוק בא להשלים את תיקון תקנון הכנסת מיום 1.2.2023 שבו הוקמו שלוש ועדות קבועות חדשות: הוועדה לביטחון לאומי, ועדת הבריאות והוועדה למיזמים ציבוריים, ונקבעו שינויים בתחומי ענייניהן של ועדות קבועות אחרות. החוק מתקן בהתאם לכך הוראות בחוקים שונים המעניקות סמכויות ותפקידים לוועדות מסוימות וליושבי הראש שלהן, בעיקר בנוגע לאישור חקיקת משנה ולקבלת דיווחים.
מרבית התיקונים נועדו להקנות לשלוש הוועדות החדשות שהוקמו לתקופת הכנסת ה-24 - ועדת ביטחון הפנים, ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים וועדת הבריאות, סמכויות ותפקידים סטטוטוריים (בעיקר אישור חקיקת משנה וקבלת דיווחים). כמו כן נקבע כי ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להגדיל את מספר חברי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. תיקון נוסף מאפשר לבחור לראשות הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון כל אחד מחברי הוועדה, ולא רק חבר מבין נציגי ועדת הכספים.
חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 34), התשע"ח-2018 התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ' באדר התשע"ח (7 במרץ 2018) פקודת המשטרה מסדירה את סמכויות המשטרה וגופים נוספים בעת אירוע אסון המוני, המוגדר כ"אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת". החוק החליף את המונח "איורע אסון המוני" במונח "אירוע חירום אזרחי".
תיקון מס' 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, קובע כי נוסח העילה לסגירת תיקים פליליים "העדר עניין לציבור", ישתנה לנוסח "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין". בהתאם, נקבע בתוספת השביעית נוסח להודעות שישלחו לחשוד ולמתלונן אם יוחלט על אי פתיחה בחקירה או אי העמדה לדין בשל העילה האמורה. אין בתיקון כדי לשנות את השיקולים שעל המשטרה והתביעה לשקול לעניין עילה זו.
בתיקון מס' 28 לפקודת הרוקחים נקבע כי רוקחים שהם בעלי תואר שני ברוקחות קלינית או בעלי תואר דוקטור ברוקחות קלינית, יהיו פטורים מדרישת ההכשרה לשם קבלת הרשאה אישית מהמנהל למתן מרשם וכן תקופת הניסיון הנדרשת מהם לשם קבלת הרשאה אישית מהמנהל כאמור תהיה שנתיים במקום חמש שנים.
החוק קובע כי שר הבריאות ימנה ועדות השגה לעניין רישוי רופאים, רופאי שיניים, רוקחים והעוסקים במקצועות הבריאות ויקבע את סדרי עבודתן. מבקש רישיון לעסוק באחד ממקצועות הבריאות האמורים רשאי להגיש השגה מנומקת בכתב על ההחלטה בבקשתו בתוך שלושים ימים היום שבו נמסרה לו החלטת המנהל בבקשתו. היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו רשאים להאריך מועד זה בשלושים ימים נוספים מטעמים מיוחדים שיירשמו. בוועדות ההשגה יהיו שלושה חברים: 1. מנכ"ל משרד הבריאות או משנהו או עובד משרד הבריאות שהוא רופא או בעל מקצוע בתחום שבו עוסקת הוועדה (רופא שיניים, רוקח או עוסק במקצועות הבריאות) ודרגתו היא לכל הפחות כדרגת מי שקיבל את ההחלטה נשוא ההשגה והוא אינו עובד באגף שבו עובד מי שקיבל את ההחלטה כאמור; 2. היועץ המשפטי למשרד הבריאות או נציגו; 3. נציג ציבור שהוא רופא, רופא שיניים, רוקח או עוסק במקצועות הבריאות לפי התחום שבו עוסקת הוועדה ובעל ניסיון של 15 שנים לפחות בתחום זה.
החוק מבטל את בחינת הרישוי הקיימת כיום בחוק לשם קבלת רישיון לבוגרי לימודי רוקחות בישראל. כמו כן הוא מסמיך לקבוע בתקנות תנאים לקבלת רישיון לעסוק ברוקחות לגבי בוגרי תואר אקדמי ברוקחות מחוץ לישראל, המתחשבים ברישוי במדינת חוץ, בעיסוק שעסק באותה מדינה כרוקח ובעיסוק תחת פיקוח בישראל. כמו כן, שמורה למנהל הסמכות לדרוש מכל אדם לבצע כל בחינה נוספת. עוד קובע החוק כי שר הבריאות ימנה וועדה מייעצת לעניין רישוי רוקחים.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו– 2018), התשע''ז-2016 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום כ''א בכסלו התשע''ז (21 בדצמבר 2016). החוק קבע רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – תקשורת, מים וביוב, אנרגיה, תכנון ובניה, תחבורה, תקינה, ורישוי עסקים.
תיקון זה מסדיר את ההוראות החלות לגבי כל שרשרת העוסקים בתחום הרוקחות: החל ביצרן, במשווק, ובבעל בית מסחר לתרופות דרך בעל בית מרקחת, וכלה ברוקח האחראי ועוזר רוקח. בין היתר, התיקון מסדיר את ההוראות העונשיות הפליליות והמנהליות בתחום. כמו כן, התיקון מוסיף עבירה מפורשת לעניין הטעיה לגבי מהותו של תכשיר תרופתי או חומר גלם. בנוסף, התיקון מאפשר להסמיך מפקחים שיהיו אחראים לפקח על ביצוע הוראות הפקודה. הפיקוח יחול על כל השלבים - הייצור, הייבוא והשיווק של תכשירים. זאת ועוד, התיקון כולל הוראות בדבר אכיפה משמעתית שתחול על רוקחים, לרבות קביעת כללי האתיקה, עבירות המשמעת, האמצעים המשמעתיים והקמת ועדת משמעת. לפי התיקון, נושא משרה בתאגיד שעוסק ברוקחות יישא באחריות למנוע עבירה על ידי התאגיד או עובד מעובדיו, למעט מספר עבירות שהוחרגו מסעיף האחריות, ועוסקות בפעולות שמצויות בתחום המקצועי של הרוקחות. לבסוף, התיקון מאפשר לרוקחים בעלי ותק של שנתיים להנפיק תרופת מרשם אף ללא מרשם רופא, אם קיים צורך מיידי ודחוף ויש בקשה מאת הרופא, או שיש בקשה של המטופל עצמו במצב שהוא כבר מטופל בתרופה הזו, ובהתקיים התנאים הקבועים בתיקון.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (להלן – החוק), התקבל בקריאה השנייה והשלישית ביום ו' בכסלו התשע"ו (18 בנובמבר 2015), החוק קובע שורת רפורמות מבניות בין היתר בתחומים הבאים – דיור, שירותי ביוב, חקלאות, גז טבעי וכיוצא באלה.
החוק המקורי: 15 במאי 1981 · רשומות (PDF)
174 תקנות הותקנו מכוח החוק. האחרונות:
ועוד 8 בהליך אישור בכנסת.
הנוסח המלא והעדכני (ספר החוקים הפתוח, ויקיטקסט) הרשומה במאגר הכנסת
הדף עוזר להבין, ואינו ייעוץ משפטי.